לאחרונה נכנסה לתוקפה רשימה חדשה של מיני צומח ובעלי חיים, אשר הוכרזו בישראל כערכי טבע מוגנים. בין קבוצות בעלי החיים שהתווספו לרשימה נכללים 13 מינים של דגי מים מתוקים.
"דגי המים המתוקים מייצגים את אחת מהקבוצות בעלי החיים המאוימות בישראל, קרוב ל-40 אחוז המינים נכחדו או שמוגדרים בסכנת הכחדה חמורה", מסבירה ד"ר דנה מילשטיין מחטיבת מדע וממשק ברשות הטבע והגנים.
בתי גידול רגישים ובסכנה
הסיבה לכך היא הרגישות הרבה של בתי הגידול שלהם - המעיינות והנחלים, והשינויים הדרמטיים שאלה עוברים. עם הקמת המדינה יובשו שטחי מים וביצה לצורך הפיכתם לשטחי חקלאות או עיור. מקווי המים הנותרים זוהמו במזהמים ממקורות שונים.
אחרים נוצלו או הוסטו לצרכי אדם. לרבים מנחלי ישראל חדרו מיני דגים זרים, שמתחרים במינים המקומיים ופוגעים בהם. לכל אלה מתווספים בשנים האחרונות גם שינויי האקלים שמביאים בין השאר לירידה הדרגתית בשפיעת המעיינות.
בין דגי המים המתוקים בינון דור, המין המאוים ביותר מבין הדגים של ישראל. בינון נמרי, בינון כנרתי ובינון הירדן. בנוסף נכנס גם הטברנון הלסתני לרשימה. מדובר מין אנדמי לכנרת, שבעבר הופיע בשלל הדיג של דייגי טבריה.
מאז שנות ה- 90 של המאה ה- 20 לא נמצאו פרטים של מין זה בשלל הדיג ולא במחקרים שבוצעו באגם. יתכן והיעלמותו קשורה בפגיעה באתרי הרבייה. בהתאם, מין זה מוגדר בארץ ובעולם כמין שנכחד.
3 צפייה בגלריה
בינון ירדן (למעלה), בינון דור (אמצע), אמנונית יוסף (למטה)
(ד"ר ירון קרוטמן, ד"ר דנה מילשטיין, רשות הטבע והגנים)
המין שנכחד הוכרז כמוגן
"לכאורה אכרזתו של מין נכחד כערך טבע מוגן היא תמוהה, שכן המין לא נמצא בטבע ולכן לא ניתן לפגוע בו. עם זאת ניסיון מלמד (ואולי מקרה העגולשון הוא הבולט ביותר) כי לעיתים המין לא נמצא או שאינו מתועד תקופה ארוכה מאחר ואוכלוסייתו קטנה והוא נדיר מאוד. עם שיפור מצב בית הגידול עשויה האוכלוסייה הקטנה שנותרה להתאושש", מסבירה ד"ר מילשטיין.
בנוסף, ברשימה עלסת סדום, מין שנכחד בישראל, ככל הנראה כתוצאה מהסדרה של זרימות המים שפגעה בבתי הגידול שלו וכתוצאה מהכנסה של דגים זרים שפגעו בצאצאיו. ככל הידוע בירדן נותרו שלוש אוכלוסיות בלבד, אחת מהן בתחום שמורת טבע. אולי, כאשר יבשילו התנאים תתאפשר הבאה של פרטים לישראל, הקמה של גרעין רבייה והשבה של המין לטבע.
דגים נוספים הם לבנונית הגולן ולבנונית הגליל (הישראל האוכלוסייה יציבה ולא נחשבת בסיכון, עם זאת באזורים אחרים בעולם קיים החשש שהאוכלוסיות מצטמצמות כתוצאה מניהול מקורות מים, בצורת, חדירה של מינים פולשים ומחלות).
כמו כן, נכנס לרשימה לבנון הירקון, מין שאנדמי למערכת נחלי החוף של ישראל. נאוית ים המלח נכנסה אף היא לרשימה יחד עם היבלסת המצויה, בינית ארוכת ראש - המין קיים גם בכנרת ועשוי להיתפס שלא במכוון בשלל הדיג. מסיבה זו הוחרגה אוכלוסיית הכנרת מהגדרתה של הבינית כערך טבע מוגן, ואמנונית יוסף.
בתוך כך ברשות הטבע והגנים יציינו במהלך חודש פברואר את היום הבינלאומי לשמירה על בתי הגידול הימיים, שנועד להעלות את המודעות לבתי גידול אלו למען חשיבות השמירה על מיני הצומח, החי והנוף המאפיינים מערכות אקולוגיות אלו.
השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין ציין בתגובה לשינוי במעמד מיני הדגים כי "מספר רב של דגי מים מתוקים זקוקים להגנה שלנו כדי שיוכלו להשתקם בבתי הגידול הטבעיים שלהם וכדי שהם לא יעלמו מהנוף של הטבע הישראלי. לצערי במשך יותר מעשור רשימת המינים המוגנים לא עודכנה בגלל ויכוחים בלתי פוסקים על איזה מינים צריכים להכלל ברשימה ואיזה לא", ציין השר בהודעתו. "אחרי דיונים רבים שניהלנו עם אנשי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה ואנשי המקצוע של רט"ג, קיבלתי הכרעות בכל הנושאים שעמדו לויכוח והחלטתי, בין השאר, לכלול בפעם הראשונה את דגי המים המתוקים ברשימת המינים המוגנים. נמשיך לעבוד ביחד, כדי להגן על הטבע במדינת ישראל".
