הנסיעה בכבישי ישראל היא מסוכנת לא רק עבור נוסעים, אלא גם עבור בעלי החיים. מדי שנה נדרסים בכבישי ישראל אלפי בעלי חיים, וברוב המקרים משמעות הדריסה היא מוות מידי לחיה. ברשות הטבע והגנים קוראים לאזרחים לשים לב לבעלי החיים בעת הנהיגה, ולדווח מידית למוקד כאשר מבחינים בבעל חיים שנדרס.
מתן מורד, פקח רשות הטבע והגנים פקח אזור בנימין, סיפר כי "בעלי חיים שנפגעים הם מגוונים: דורבנים, שועלים, צבועים וצבאים. בעת קבלת דיווח על חיה שנדרסה, אנחנו ראשית מבררים שהנהג שמתקשר אינו פגוע בעצמו. לאחר מכן, אנחנו מנסים להבין אם יש סיכוי ולו קלוש להצלת בעל החיים. אם כן, אז מוציאים במהירות למקום רכב עם כלוב מתאים ומעבירים אותו במהירות לבית חולים לחיות בר. הם בודקים אם ניתן להציל את החיה".
בשנים האחרונות, רשות הטבע והגנים החלה לתעד את דריסות חיות הבר באמצעות דיווח באפליקציית איסוף נתונים. מתחילת השנה, פקחי הרשות דיווחו על 2,025 דריסות של חיות בר, אך מדובר בנתונים חלקיים בלבד, שכן רוב המקרים אינם מאותרים או מדווחים. בראש רשימת הנדרסים נמצאים התנים עם 14.5% מהדיווחים, אחריהם הדרבנים (9.2%) והשועלים (8.2%). כמו כן, נתונים לא כוללים דריסה של חיות בית ומשק, כגון כלבים, חתולים, סוסים, גמלים וחמורים.
מה צריך לעשות כאשר מבחינים בחיה שנדרסה? מורד ציין כי "חשוב להזעיק את מוקד הרשות, 3639*, ואנחנו נעשה הכל כדי להגיע כדי לנסות להציל את בעל החיים. אם מדובר בבעל חיים שכבר אינו בחיים, נתיבי ישראל או הרשויות המקומיות צריכים לפנות את הפגר, ונדע להפנות לגורם הרלוונטי".
מה אפשר לעשות כדי לצמצם את פגיעות בעלי החיים בכביש? "קודם כל מודעות. בעיקר בכבישים צדדיים וחשוכים בלילה לנסוע לאט יותר גם כדי לשמור על עצמנו וגם על החיות המתוקות האלה. שילוט והסברה חסר מאוד. ראיתי במקומות הרבה פחות מפותחים מאיתנו בעולם כמו אפריקה שימוש הרבה יותר נרחב בשילוט ואפילו גדרות שמקימים בכבישים מאוד צרים עם מעברים מסודרים לבעלי החיים, אבל לא בכל מקום וככה זה לא יכול לקרות בכל קטע בכביש. יש גם כבישים צדדיים שאפשר לשים בהם פסי האטה ויש כבישים ראשיים שאפשר לייצר בהם מעברים מסודרים לבעלי חיים. אנחנו עושים גם מעט כיסוח של צמחייה בצידי הדרכים כדי לצמצם את ההגעה שלהם לשם", אמר מורד. בנוסף לכך, ברשות הטבע והגנים קוראים לציבור לא להשיר פסולת לצידי הכביש, שכן היא מושכת אליה בעלי חיים שעלולים להדרס.
10 צפייה בגלריה
פסולת שאנשים זורקים/משאירים בצידי הדרכים, מושכת בעלי חיים ומובילה לדריסתם.
(צילום: ערן היימס רשות הטבע והגנים)
כמו כן, חשיבות הדיווח על בעל חיים שנדרס היא חיונית גם עבור מחקר של חיות הבר. פרופסור גילה כחילה, מנהלת אוצרות הטבע של האוניברסיטה העברית, אוספת דגימות של פגרי בעלי חיים ושומרת אותם לטובת מחקרים.
"בעלי החיים נדרסים בעיקר בגלל צמצום של שטחי הגידול שלהם, וההפרעה שלנו. בעלי החיים צריכים ללמוד איפה יש להם נקודות מעבר. אך לא כולם זוכים להכיר את נקודות המעבר, ויש רבים שנדרסים. משמעות הפגר שנשאר היא בעיקר לתחום המחקרי – להשתמש בו לדברים עתידיים. יש בעלי חיים שאנחנו הופכים לשלדים ושומרים את הרקמות לצרכים של מחקר DNA. יש בעלי חיים שאנחנו יכולים לשמור שלמים. התהליך הוא הגדרת המין בצורה מדויקת ושימור של דגימות לצרכים מחקריים שעוסקים בגנטיקה של אוכלוסיות. הצרכים של המחקרים הם גם מדעיים וגם שמירת טבע".
מרשות הטבע והגנים נמסר כי "רשות הטבע והגנים אוספת נתונים ומנהלת רישום במערכת המידע שלה סביב חיות בר דרוסות בכל הארץ. יודגש כי הנתונים שנאספים במערכת זו הם נתונים חלקיים על בסיס דיווחים כאשר ברור לכל כי מספר חיות הבר הדרוסות בפועל הוא גבוה בהרבה, שכן יש הרבה מקרים שלא מדווחים או מאותרים. נתונים אלו הם בסיס מידע חשוב המסייע לרשות הטבע והגנים לקדם מול הגורמים הרלוונטיים מעבריים עיליים ותחתיים בדרכים למען שמירה על חיות הבר באזורים בהן נרשמים מספר רב של מקרים. מספר מקרים באזור נתון לרוב מעיד על ציר תנועה מרכזי של בעלי חיים, שמיקום מעבר ייעודי בנקודה זו יכולה לסייע גם לבעלי החיים וכמובן גם לנהגים מבחינה בטיחותית. יש לציין כי בנוסף לנתונים הקיימים יש בעלי חיים שלא נדגמים בדרך כלל במערכת המידע אך נדרסים גם כגון זוחלים, מכרסמים ודו חיים".
