מרכז כלל-אוניברסיטאי לקיימות מוקם בימים אלה באוניברסיטה העברית בירושלים, כחלק מהחלטתה האסטרטגית של הנהלת האוניברסיטה להציב את אתגר הקיימות הגלובלי בראש סדרי העדיפויות של המוסד האקדמי. הקמת מרכז זה, שכנס להשקתו הרשמית מתוכנן בירושלים בפני סגל האוניברסיטה בקיץ הקרוב, נועדה בין היתר להגביר באופן משמעותי את המחקר וההוראה בנושאי קיימות, תוך עידוד פעילות משולבת חוצת-דיסציפלינות והרחבת הספטקרום המחקרי וההוראתי באופן שישקלל שלל היבטי קיימות רלוונטים. מטרה מרכזית נוספת של המרכז היא לקדם ולהטמיע קיימות מעבר לגבולות האוניברסיטה. לשם כך, המרכז ישתף פעולה עם גורמי תעשייה והסקטור הפרטי, החברה האזרחית, האקדמיה והממשל, בארץ ובעולם, לטובת קידום ופיתוח פתרונות טכנולוגיים, העלאת המודעות הציבורית, מדיניות והטמעה בתחומי הקיימות.
ההודעה על פתיחת מרכז כלל אוניברסיטאי לקיימות באוניברסיטה העברית בירושלים, קורה כחודש לאחר הקמת ביה"ס לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
באוניברסיטה העברית אמרו כי במרכז צפויים לפעול חוקרים בעלי שם, וכן עמיתים ותלמידים לתארים מתקדמים באוניברסיטה. בשלב הראשון, המרכז יפיץ קולות קוראים למימון מחקרים שיקדמו נושאי קיימות, בדגש על שיתופי פעולה בין-תחומיים ובין-קמפוסיים. מעבר להקמת המרכז, מתעסקים כיום מעל ל-130 מרצים ומרצות בנושאי קיימות, סביבה ואקלים במחלקות, בפקולטות ובחוגים ברחבי האוניברסיטה.
עוד אמרו באוניברסיטה כי אתגר הקיימות כולל את הרצון לאפשר את המשך קיום החברה האנושית בדור הנוכחי ברווחה, תוך שמירה ואף שיפור רמת החיים לדורות הבאים. מדובר באחד האתגרים המשמעותיים והבוערים שידעה האנושות. על רקע התנאים האקלימיים המשתנים במהירות והשימוש הבלתי מושכל שנעשה בדורות האחרונים במשאבי כדור הארץ, מתגבשת הבנה נרחבת ברחבי העולם באשר לחשיבותה הקריטית של הקיימות ומתהווה פעילות גוברת והולכת לקידומה. בתוך כך, אוניברסיטאות מובילות בעולם התגייסו באופן מרשים לקידום קיימות, בהתאם ליעדי העל לפיתוח בר-קיימא של האו"ם (Sustainable Development Goals – SDGs)..
פרופ' יעל מישאל מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית נבחרה לכהן כמנהלת המרכז, ולצידה מונתה ועדה אקדמית שמורכבת מנציגים ונציגות של כלל הקמפוסים באוניברסיטה. במרכז יפעלו גם עמיתים ותלמידים לתארים מתקדמים באוניברסיטה. פרופ' מישאל אמרה כי "אתגר הקיימות הינו צו השעה ברמה העולמית, והמדע מתגייס כולו להתמודדות עם אתגר זה. האוניברסיטה העברית מחויבת ליטול חלק מרכזי במאמץ להציע פתרונות לעמידה ביעדי האו"ם ולמציאת דרכים לניהול אורח חיים בר-קיימא.
"אחת החוזקות של האוניברסיטה העברית היא שכבר כיום קיימת פעילות מחקרית והוראתית ענפה באפיקים שונים ומגוונים בתחומי הקיימות. נדרשת הרחבה, העמקה ומציאת אפיקיי מחקר חדשים שיתרמו לקידום הידע. באופן חד-משמעי, שיתוף פעולה בין החוקרים ליצירת מחקר בין-תחומי ורב-תחומי, יוביל לפריצות דרך - מכיוון שמגוון מעודד חדשנות, מחזק יצירתיות ומוביל לקבלת החלטות טובה יותר. במקביל לפעילות המחקרית, נפעל ליצירת יחסי גומלין בין האוניברסיטה והגופים הציבוריים הרלוונטיים במדינת ישראל, כך שהידע המחקרי יתורגם להמלצות רגולטוריות ויועבר למקבלי ההחלטות. גישה זו, מחקר חדשני רב-תחומי ובין-תחומי בתחום הקיימות במובן הרחב שיתכתב עם גורמים מדיניים וציבוריים הינו ייחודי".
במכתב שנשלח לאחרונה בנושא זה לקהיליית האוניברסיטה, כתבו נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן, רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה ומנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיא ישי פרנקל: "רבים מקהילת האוניברסיטה מקדמים את הנושא גם במישור הלאומי. הקמת המרכז האוניברסיטאי נועדה להרחיב, לתכלל ולשכלל את כלל הפעילות בתחום הקיימות כתחום מועדף ובינתחומי כלל-אוניברסיטאי, בהתאם לאתגרים העומדים לפתחנו. אנו פועלים לגייס כספים חיצוניים בהיקפים משמעותיים להמשך פעילות המרכז. אנו קוראים לכם/לכן חברי וחברות הסגל באוניברסיטה, מכלל תחומי המחקר, לבחון דרכים לשלב בפעילות האקדמית והציבורית שלהם היבטים שקשורים לקיימות. מוטלת על כולנו אחריות חברתית וציבורית ראשונה במעלה לתרום תרומה מדעית להתמודד עם האתגר הגדול שמוטל בעת הזו על האנושות".
לפני מספר חודשים הוחלט באוניברסיטה העברית להקים את המרכז לחקר אקלים HUCS (Hebrew University center for Climate Science), בראשו עומדים כיום פרופ' חזי גילדור ודר' אורי אדם. הפרויקט הייחודי מאפשר בפעם הראשונה בארץ לחוקרים מתחומים שונים (מתמטיקה, סטטיסטיקה, פיזיקה, מדעי כדור הארץ, גאוגרפיה, מדע המדינה, חקלאות, מדעי המחשב, ועוד) לשלב כוחות בכדי לפתח מודל אקלימי שיוכל לצפות ולהסביר את השינויים הצפויים להתרחש באזורנו בצורה טובה משמעותית ממודלים קיימים. כמו כן, המרכז מאפשר שילוב של רעיונות ומחקרים וסיעור מוחות בין חוקרים מתחומים שונים סביב נושא האקלים, ויתקיימו בו שיתופי פעולה עם השירות המטאורולוגי ומוסדות שונים בארץ, כדי לקדם את ההבנה של השינויים האזוריים לטובת מקבלי ההחלטות.
