הכלי הקדום ביותר אי פעם' ששימש לשחיקה של חומרים שונים לפני כ-350 אלף שנים, בטרם הופעתו של הומו-ספיינס, התגלה במערת טבון (תנור) במערב הכרמל. במחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת חיפה, שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Human Evolution, נכתב כי מדובר בעדות הקדומה ביותר לשימוש בכלי אבן לשחיקת חומרים.
החוקרים, ד"ר רון שימלמיץ, ד"ר איריס גרומן-ירוסלבסקי, פרופ' מינה וינשטיין-עברון ופרופ' דני רוזנברג, זיהו את סימני השחיקה על חלוק דולמיט מעוגל שנמצא במערת טבון (תנור) שבכרמל, מקום הנחשב לאחד מאתרי הדגל של הפרהיסטוריה בארץ ובעולם. התגלית המרעישה מקדימה בכ-150 אלף שנים כל כלי אחר בעולם הנושא עדויות לשחיקה. "התגלית ממערת טבון מלמדת כי הומינינים עיבדו חומרים שונים דרך שחיקתם כבר לפני כ-350 אלף שנים, כלומר, בשלב כה מוקדם נוספה ל'ארגז הכלים' שלהם טכנולוגיה משמעותית, שמלמדת אותנו שהם יכלו ורצו לעבד חומרים שונים במגוון דרכים כדי לשפר ולמקסם את הדרכים בהם ניצלו את משאבי הטבע", קבעו החוקרים.
מערת טבון היא חלק מקומפלקס אתרים המרכיבים את אתר המורשת העולמית של אונסק"ו בנחל מערות שבכרמל, שבו נחשף רצף של שכבות ארכיאולוגיות המעידות על פעילות הומינינים (מיני אדם, כולל מיני אדם קדמון) בחצי מיליון השנים האחרונות. בתשעת העשורים האחרונים משמש המקום כאתר מפתח לחקר אבולוציית האדם.
הממצא הייחודי נחשף באתר בשנות ה-60' של המאה הקודמת, אולם עד כה טרם נחקר. ד"ר שימלמיץ הבחין שעל אחת האבנים ניכרים סימני שחיקה ברורים שמוכרים מכלי אבן מאוחרים הרבה יותר, דבר שהעלה שאלות רבות. בבחינת חלוק האבן במעבדות המכון לארכיאולוגיה נקבע שהפריט הקדום הופעל בתנועה אופקית - מצד לצד, כלומר בתנועה של שחיקה. החוקרים אף ערכו סדרה של ניסויי שחיקה מבוקרים בעזרת חלוקי דולומיט שנאספו בכרמל ובהמשך הם הועברו לבדיקה מיקרוסקופית. "בעוד שהתוצאות לא הראו התאמה מושלמת בין דפוסי השחיקה שתועדו על החלוק הייחודי ואלה שתיעדנו במחקר הניסויי שערכנו, איתרנו דמיון רב לסימני השחיקה שהתקבלו כתוצאה מהשחיקה של עורות בעלי החיים ומכך הסקנו כי האבן העתיקה שימשה לשחיקה של חומרים רכים, אם כי אנחנו לא יודעים עדיין איזה בדיוק", אמרה ד"ר גרומן-ירוסלבסקי.
החוקרים קבעו כי גילויו של הכלי הקדום והעובדה שאין לו מקבילות בשלב כה קדום של האבולוציה האנושית מקנות לו חשיבות עולמית. "הופעתה הקדומה של טכנולוגיית השחיקה מדגימה את העומק והמורכבות של שרשרת החידושים הטכנולוגיים הקשורה באבולוציה האנושית", קבעו החוקרים. "מתי התחילו הומינינים לשחוק מזון וחומרים אחרים? היכן זה קרה? ומדוע? אלה הן חלק מהשאלות שמעסיקות את חוקרי האבולוציה של האדם. למעשה, האבולוציה של הטכנולוגיה הבאה לידי ביטוי בכלי האבן, משקפת ישירות את דגמי השינוי ביכולות של ההומינינים הקדומים לעצב את סביבתם"
ד"ר שימלמיץ ציין כי פרק הזמן שלפני 200-400 אלף שנים מאופיין כתקופה של חידושים טכנולוגיים חשובים ושינויים משמעותיים בהתנהגות בני האדם כדוגמת ניצול האש שהופך להיות חלק משגרת היום-יום והשימוש באתרי בסיס מהם יוצאים לפעילויות שונות שהופך לדרך חיים.
