לרגל יום המשפחה החל היום (ל' בשבט) הכריז ארגון בוגרי הטכניון על תחרות לחיפוש "המשפחה הטכניונית". לתחרות הוזמנו משפחות של בוגרי הטכניון שיש בהן יותר מעשרה בוגרי תארים במוסד האקדמי שבחיפה. את המקום הראשון כבש שבט בוכניק-בוחניק, משפחה אחת (עם כמה שמות), המונה כיום יותר מ-40 בוגרי טכניון, לרבות שני פרופסורים, שלושה דוקטורים, שלוש חברות סטארט-אפ ושמונה זוגות נשואים שהכירו בטכניון.
בשנת 1979 סיים יוסף בוכניק את לימודיו בפקולטה בהנדסת חשמל ע"ש ויטרבי, ובכך היה לראשון בוגרי הטכניון במשפחה. תוך שנים ספורות סיימו ארבעה בני משפחה נוספים את לימודיהם בטכניון: יובל בוכניק, שמעון בוכניק, אילן דלאל ונתן סנדלר "; אבל רק בשנת 2011, כשנפגשו בטכניון בטקס קבלת התארים של שניים מילדי הדור הבא, הבינו יובל וארז שלנגד עיניהם מתהווה כאן משפחה טכניונית של ממש.
אלון בוחניק הצטרף למשימת האיתור, והשלושה יצאו למסע שורשים שבו נמצאו במשפחה המורחבת עוד ועוד בוגרי טכניון. לאלון, יובל וארז יש ראיות לכך שמדובר ב-45 בוגרים לפחות. הם מוסיפים כי "הטכניון עבורנו הוא מקור לגאווה, אבן שואבת, קבוצת התייחסות ומותג בינלאומי שאנו גאים להשתייך לשורותיו. המדענים וחוקרי הטכניון אשר זכו בכל פרס אפשרי נותנים לנו את ההשראה לעשייה רב ממדית בכל תחומי העיסוק שלנו".
משפחת בוכניק הגיעה לישראל מתוניסיה בקיץ 1952. הם היו שלושה: בני הזוג יצחק ומרים ובתם הבכורה זיוה, אז בת שנה. בישראל נולדו לבני הזוג שבעה ילדים נוספים. אף שמרים ויצחק לא רכשו אפילו השכלה תיכונית מלאה – יצחק החל לעבוד כסנדלר בגיל צעיר - הם הורישו לצאצאיהם את הדחף האוטו-דידקטי ואת היכולת ללמוד לבד.
יובל, בנם של יצחק ומרים, הגיע לטכניון בסוף התיכון עם אביו. "היה לו חשוב שארכוש השכלה", הוא אומר, "אבל המשפחה שלנו לא הייתה עשירה מספיק כדי לממן שכר לימוד, ולכן הוא רצה שאלמד בטכניון במסגרת העתודה. העניין הוא שאבא לא לימד אותי רק את חשיבות ההשכלה, אלא גם חשיבות החשיבה העצמאית, ואני החלטתי - בעצמי - שקודם אעשה צבא ורק אז אלמד בטכניון. חזרנו הביתה, התגייסתי, ואחרי שלוש שנים חזרתי לטכניון ללימודי הנדסת מכונות. אז כמובן עוד לא ידעתי שאהיה חלק משושלת משפחתית גדולה ומפוארת של נוכחות בוכניקית בטכניון".
לפחות שמונה זוגות נשואים במשפחה הכירו בטכניון: פרופ' מירלה (מירי) בן חן, בוגרת הפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב בטכניון וכיום חברת סגל בפקולטה, פגשה בטכניון את בעלה תומר בן חן, כיום מהנדס בקוואלקום. שגית וייס (בוחניק) פגשה את בעלה שלמה בקורס אנליזה נומרית; איריס פגשה את בעלה שי באוטובוס קו 17 לטכניון; וכן הלאה: אלון בר הכיר בטכניון את מיטל שגב-בר, קרן שומר לבית בוכניק הכירה את משה, יערה קיסוס הכירה את איליה שיכמן, אורן ספקטור הכיר את יעל וצהלה בוכניק הכירה ליעם – הכל בטכניון.
משפחת בוכניק מתגאה, ובצדק, בשני פרופסורים - פרופ' אילן דלאל, כיום מנהל בית החולים לילדים בוולפסון, ופרופ' מירלה בן חן, חברת סגל בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב בטכניון; בשלושה דוקטורים – ד"ר רפי חן, ד"ר ארז חדד (מרצה ומתרגל בטכניון ועובד בכיר ב-IBM) וד"ר מיטל שגב-בר. ויש גם בתשעה בעלי תואר שני.
גם ביזמות לא טמנו הבוכניקים את ידם בצלחת, ולראיה - הסטארטאפים המשפחתיים: ד"ר מיטל שגב בר, שנבחרה בשנת 2018 לאחת מ-20 היזמיות המובילות בישראל, היא מייסדת-שותפה בחברת Feelit המפתחת מדבקות גמישות ודקות עם דיו חכם מיוחד שהופך לסוג של "עור חכם" עבור מכשירים וחפצים שונים בקווי הייצור ומתריע על תקלות לפני שהן מתרחשות. את החברה היא הקימה עם ד"ר גדי קונוולינה, שלמד איתה בהנחייתו של פרופ' חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון.
ד"ר רפי חן (בוכניק) הוא ממייסדי Verifyoo, המפתחת טכנולוגיה לזיהוי המשתמש על סמך האינטראקציה שלו עם מכשיר הטלפון, ללא צורך בסיסמה ובטביעת אצבע.
Onvego, הסטארטאפ של אלון בוכניק, פיתח עבור חברת שינדלר מערכת מדברת למעליות המוטמעת בבית חולים שיבא ובבניני משרדים. הרעיון הזה, שכמובן קיבל משנה תוקף בתקופת הקורונה, מאפשר גם לבצע פעולות כגון פתיחת חלון בנהיגה במכונית באמצעות הקול, מה שמקנה לו גם ערך בטיחותי.
וכשפניהם אל העתיד, המשפחה אינה שוקטת על שמריה ומקווה כי בקרוב יסיימו את הלימודים ארבעה מצעירי המשפחה הלומדים בטכניון לתואר ראשון: אסף בוכניק (מדעי המחשב), טוהר שוורץ-בוכניק (ארכיטקטורה ובינוי ערים), צהלה חזן (הנדסת חשמל) וליעם חזן (הנדסת נתונים), שיצטרפו גם הם לשושלת המכובדת. ויש גם דוקטורית נוספת בדרך - ציפי בוחניק.
