שרידים של בעל חיים אוכל עשב, שחי ביבשת אנטרקטיקה לפני כ-250 מיליון שנה, מהווים את העדות הראשונה לתרדמת חורף אצל בעלי חיים - באזורים קרים מאוד בכדור הארץ. כך עולה ממחקר שפורסם השבוע בכתב העת Communications Biology.
1 צפייה בגלריה
איור של ליסטרוזאורוס בתרדמת חורף
(איור: University of Washington. Crystal Shin/ רויטרס)
המחקר בדק מאובנים של ליסטרוזאורוס שהתגלו באנטרקטיקה וגם בדרום אפריקה. מדובר על זוחלים עם ארבע רגליים, שמאובנים שלהם נמצאו גם בסין, רוסיה והודו. לדברי החוקרים, מדובר בבעל חיים קדום בשושלת האבולוציונית, שממנה התפתחו בסופו של דבר היונקים.
מהמחקר עולה כי הליסטרוזאורוס נכנס למצב זמני של תרדמת חורף, בזמן שמזג האוויר היה קר מאוד והיה מחסור במזון זמין. עם זאת, אמרו החוקרים כי באותה תקופה כדור הארץ היה חמים יותר, באזור שבו נמצאו השרידים, מהמצב כיום. עוד הוסיפו החוקרים כי הליסטרוזאורוס, שייתכן שהיה עם פרווה, היה בעל דם חם.
גודלו של הליסטרוזאורוס, שחי לפני 220 עד 250 מיליון שנה, היה בין גודל של חזיר לפרה - תלוי במין. סמוך לפיו היו לו שני ניבים, שככל הנראה עזרו לו לחפור באדמה על מנת למצוא שורשים ופקעות. במחקר עצמו בחנו החוקרים מאובנים של שישה ליסטרוזאורוסים שהתגלו באנטרקטיקה וארבעה שנמצאו בדרום אפריקה.
במהלך האבולוציה העניקה תרדמת החורף יתרון יחסי לבעלי חיים שונים ואפשרה להם לשרוד במשך תקופות קשות, בהם תנאי מזג-האוויר היו קשים, וכאשר התדלדלו המשאבים בשטח ובכלל זה מקורות המזון, המרעה והציד. בתקופות מסוימות עברו בעלי חיים אלה שינויים בנפח, היקף וסוג פעילותם, וכן בירידת הטמפרטורות בגופם ובהאטה משמעותית של תהליך חילוף החומרים. לאחר תרדמת החורף, הנמשכת כמה חודשים, חוזרים אותם בעלי חיים לפעילות רגילה.
כיום נכנסים דומים לתרדמת חורף וכך גם סנאים, נובחניות (סוג של מכרסם שמשמיע קול נביחה), עטלפים, קיפודים וכנראה גם ציפורים.
