ההסכם שמדיר שינה מעיניהם של תושבי אילת, המשרד להגנת הסביבה והארגונים הירוקים: חתימת ההסכם בין קצא"א (קו צינור אירופה אסיה), לחברת Med-Red L.B, תוביל לעלייה חדה במספר מכליות הנפט העוגנות ופורקות נפט במפרץ אילת, ממכליות בודדות בשנה לעשרות.
מטרת ההסכם היא שינוע נפט גולמי מאזור המפרץ הפרסי לישראל, במסגרתו יגיעו מכליות ענק מאיחוד האמירויות למפרץ אילת. שם יפרקו את הנפט לקצא"א, שתשאב אותו לאשקלון ומשם הוא יועמס על מכליות לייצוא למדינות במערב. מתחילת 2021 הגיעו שמונה מכליות נפט, כל מכלית מכילה כ-250 אלף טון של הזהב השחור, כאשר מכלית אחת השנה הכילה 320 אלף טון. לפי ההסכם, התדירות תגיע למכלית בשבוע. המשמעות היא שכמעט בכל רגע נתון תהיה במפרץ אילת מכלית. מדובר בהגדלה דרמטית בשינוע הדלק הגולמי במפרץ אילת הרגיש. ההסכם, אומרים בקצא"א, כבר יצא לדרך. בלי דיונים בממשלה, בלי שקיפות ובלי עריכת סקר סיכונים.
"כשמגיעה מכלית אנחנו בפאניקה", כך אמר אלי ורבורג, מנהל התחנה למניעת זיהום ים באילת של המשרד להגנת הסביבה. את הדברים הוא אמר בישיבת ועדת איכות הסביבה של עיריית אילת. "כל הצוות מרגיש שיש לו אחריות אישית, והתחנה כולה מתפנה אך ורק לזה! כולנו עושים עבודה מאומצת, ולצערי התחנה אינה ערוכה לטפל באירועים כאלה גדולים משום היבט!"
ורבורג הוסיף: "למרות שהמכליות החדישות בנויות כאונייה בתוך אונייה, יכולות לקרות תקלות תפעוליות במערכת של קצא"א, אשר קיימת כבר כ-50 שנה. התקלות יכולות לגרום לדליפה של בין 30-5 טונות דלק לים. כיום קצא"א ערוכה לטפל בעד שש מכליות בשנה".
בחודש ינואר האחרון היו מפגעי ריח קשים בחוף קצא"א ולאורך כביש 90. במשרד להגנת הסביבה צפויים לזמן מנהלים בחברה לשימוע. אם לא די בכך היה לאחרונה אירוע פליטה של פיח ממסוף קצא"א, והכתם על פני הים התגלה על ידי עובדי התחנה למניעת זיהום ים.
"אין ספק שכלו כל הקיצים", אמר ל-ynet גורם בכיר במשרד להגנת הסביבה. "מספיק להתריע. אנחנו מתריעים הרבה שנים. עד היום המצב היה יחסית מינורי. שש-שבע מכליות בשנה. אבל אנחנו מדברים על אופרה אחרת לגמרי. אלי מודאג, ומודאג בצדק".
בינתיים, השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל מתייצבת לצד ערכי הטבע והצהירה בפומבי: "התוכנית להגדלת נפח ופעילות שינוע הנפט הגולמי של קצא"א נוגדת את החזון הסביבתי שלנו. העולם כולו נגמל בהדרגה מהשימוש בנפט ודלקים פוסיליים מזהמים. השימוש בנפט נעשה לא רלוונטי". אבל השרה היא אחד הגורמים הבודדים בממשלה שמעבירים ביקורת בפומבי על ההסכם וקוראים לביטולו.
מפרץ אילת הוא הבית של שונית האלמוגים, מאתרי הטבע הייחודיים והרגישים ביותר בישראל, וזהו המקום היחיד בישראל, שבו מתקיימות שוניות אלמוגים בעלות עושר ביולוגי ומגוון מינים, שאין שני לו במדינה. בנוסף, השונית היא בעלת חשיבות אקולוגית עולמית, לאור תופעת הלבנת האלמוגים והיעלמותם ברחבי העולם, הנגרמת משינויי אקלים והתחממות מי הים. שונית האלמוגים במפרץ אילת, לעומת זאת, מפגינה עמידות רבה יחסית לתופעה זו, ולכן ההגנה עליה, היא בעלת חשיבות גלובלית. אלא שבתחנה למניעת זיהום ים באילת יש תשעה אנשים בלבד, כולל ראש התחנה אלי ורבורג. הם מתעסקים בכל תחומי הגנת הסביבה במפרץ אילת בים וביבשה. למעשה, תשעת עובדי התחנה הם קו ההגנה הראשון של המפרץ במקרה של אסון. התחנה ממוקמת בין מסוף קצא"א לשמורת האלמוגים. "אנחנו נמצאים בתת-תקצוב כרוני", אומרים גורמים במשרד. בהנחה שההסכם אכן יצא לפועל, נדרשת תוספת לפחות של 50% לכוח האדם.
רישיון העסק של קצא"א, המתייחס למסוף הימי, מחייב את החברה להכין תוכנית חירום לטיפול בזיהום ים בשמן, בדומה לחברות אחרות המשנעות דלק בים. לקצא"א תוכנית חירום, אך היא מותאמת לסדרי הגודל שבהם היא עובדת כיום. התוכנית עודכנה ב- 2010 והיא אמנם בתוקף, אבל התוכנית מותאמת לכמויות המכליות לפני ההסכם, שהמשרד להגנת הסביבה מאשר.
במשרד ביקשו מהם לעדכן את תוכנית החירום, אבל זה טרם נעשה. הדבר החשוב ביותר שקצא"א נדרשים לעשות הוא לערוך סקר סיכונים מחודש. לפני כמה חודשים הם קיבלו הנחיה לערוך את הסקר, ובמהלך השנה הקרובה הם אמורים להגיש את התוצאות. נשאלת השאלה מדוע לא נעשה סקר סיכונים לפני ההסכם? התשובה היא שאיש לא עדכן את המשרד להגנת הסביבה ולמעשה נקבעו עובדות בשטח. איש לא התייעץ עם גורמי המקצוע שאמורים לשמור על הסביבה. הם אפילו לא ראו את ההסכם.
באילת התגייסו פעילים סביבתיים למלחמה נגד ההסכם. שמוליק שלם, חבר מועצת עיריית אילת, פנה במכתב לשרה גמליאל וביקש ממנה לעצור את פעילות קצא"א. "המחויבות שלנו היא להוריש לילדינו ים נקי וצלול", אמר שלם. "צריך להחליט מה נהיה: עיר תיירות וטבע או עיר תעשייה ונמל".
הדליפה מהצינור בנחל צין. ארכיון
(רועי עידן)
שלושת הארגונים הסביבתיים - החברה להגנת הטבע, אדם, טבע ודין וצלול, הגישו ביום שלישי עתירה לבג"ץ נגד ממשלת ישראל וחברת קצא"א. בעתירה הם מבקשים מבית המשפט להורות על כך שההסכם בין קצא"א, לבין החברה הבינלאומית Med-Red L.B, בנוגע להעברת נפט במפרץ אילת - אינו תקף, בשל כך שלא אושר בממשלה ולא התקיים לגביו דיון, על מנת לקבל את ההחלטות על בסיס רקע עובדתי, מקצועי ותוך שמיעת עמדות הציבור והמומחים השונים.
בעתירה נכתב שלצד הנזק האקולוגי לשוניות האלמוגים, שעשוי להיות בלתי הפיך, יש להוסיף את הפגיעה האנושה בתיירות באילת, בכלכלת העיר, וברווחת התושבים ואת הסכנה כי אילת תהפוך מעיר תיירותית, כלכלית ומפותחת, לעיירת תיירות נטושה, ענייה, מוכת אבטלה ועם תחלואה עולה. "די בדליפה בודדת, של 1% בלבד, מנפח מכלית אחת, כדי לגרום לנזק בלתי הפיך".
מקצא״א נמסר בתגובה לעתירה: "ההסכם, שפעילותו כבר החלה, מחזק את הכלכלה הישראלית ואת מעמדה הבין-לאומי ומבטיח עצמאות וביטחון אנרגטי לישראל, תוך שמירה קפדנית ורציפה על הסביבה. במסגרת ההסכם, שהוא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה, אין כל חידוש או שינוי בפעילות המתוכננת של החברה אל מול פעילותה השוטפת. מדובר בפעילות שגרתית, כפי שמבוצעת כבר עשרות שנים".
עוד נמסר כי "קצא"א מחויבת לערכים של הגנת הסביבה ולשמירה על האזור שבו היא פועלת והיא משקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים. בזכות פעילותה, השתמרה והתפתחה שונית האלמוגים במפרץ במשך למעלה מ-50 שנה, במקביל לעבודה התפעולית, וזאת הודות לנוהלי הבטיחות המחמירים ביותר. קצא"א מצוידת בציוד החדיש ביותר בתחום, עומדת בתקנים בינלאומיים ומבצעת תרגולים והיערכויות באופן תדיר. החברה מחויבת לשמירה על בטיחות וביטחון תושבי האזור, הגנה על ערכי הטבע, הים ואיכות הסביבה. אנו גאים ונרגשים מחתימת ההסכם ההיסטורי שנחתם במעמד שר האוצר האמריקני, והוא המשך ישיר להסכמי אברהם. קצא"א היא שער האנרגיה של מדינת ישראל ולפעילותה חשיבות אסטרטגית למשק האנרגיה ולתפקודו".
