במרץ 2019 התברר כי מערת מלח"ם היא מערת המלח הארוכה בעולם. אורכה של המערה הוא כעשרה ק"מ והיא ממוקמת בהר סדום הצמוד לים המלח. צוות ynet זכה לסיור במערה שעשתה היסטוריה, שבה אי אפשר לבקר בשלב זה.
ביקור במערת מלח"ם - מערת המלח הכי ארוכה בעולם
(כתב: אסף קמר I צילום: ניצן דרור I עריכה: שיק)
המערות נחקרו כבר בשנות ה-80 על ידי פרופ' עמוס פרומקין מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית ומנהל המרכז לחקר מערות. הצטרפנו לסיור עם פרופ' פרומקין, שאליו הצטרפו כמה מבני משפחתו - כולל נכדיו.
הכניסה למערת מלח"ם היא דרך סדק קטן בסלעים שפרצו מי הגשמים והשיטפונות, עבור מי שלא מורגל בסיור במערות מלח - מדבר בחוויה מהנה במיוחד. את האוויר המעופש והלח שמלווה את הביקור במערות הגיר השגרתיות, מחליף אוויר יבש ומפנק עם ארומה מעט מלוחה. נטיפי המלח הנוצצים ותצורות הסלע הענקיות והמוזרות שמקיפות אותנו לא דומים לשום דבר שראינו בעבר. הגודל שלהם מאוד מרשים ודרמטי ומהווה חוויה אסתטית נדירה ומיוחדת במינה.
בתוך האולם התת קרקעי הגדול אנחנו מתארגנים לסדר תנועה שכולל את סבא פרומקין והנכדים בראש, אחריהם צוות הצילום והחתן השרירי - שהתנדב לסחוב פנס צילום כבד, ובמאסף שהתארך בקצה הטור התמקמה יתר המשפחה, כולל הסבתא. אנחנו מדליקים את פנסי הצילום החזקים ומזהים מולנו תהום מפחידה. פרופ' פרומקין מסביר כי המטרה שלנו היא להגיע למטה. "הירידה סבירה - אבל תלולה, זו ירידה מהמפלס העליון של המערה, שבה עבר נחל תת קרקעי קדום בן 5,000 שנה ואנחנו רוצים להגיע למקום שבו עובר הנחל שזורם היום".
מפני שאנחנו קבוצה גדולה והטרוגנית מבחינת גיל וכושר גופני, התנועה במערה היא איטית, כולם עוזרים לכולם למצוא בחשיכה נקודות אחיזה בסלעים המפוררים ופרופ' פרומקין מנצל את ההזדמנות כדי להסביר את התהליכים הגיאולוגים שיצרו את הפלא שבו אנחנו מבקרים. "המערה נוצרה בתוך גוש ענק של סלע מלח שמעורב בו גם קצת גבס או אנהידריט. הצורות הייחודיות שאנחנו רואים כאן הן צורות מעורבות של מלח וגבס והתקרה השטוחה שמעלינו נוצרה על ידי המים שזרמו כאן והמיסו את המלח".
שבוע לפני שביקרנו במקום, הנחל התת קרקעי שבו אנחנו צועדים היה מלא במים זורמים ועכשיו הוא יבש ומהווה את ציר התנועה המסקרן לאורך אולמות גדולים ומסתוריים ונטיפי מלח מרהיבים, כמו מעשה אמנות אבסטרקטי והזוי במיוחד שכוחות הטבע הכבירים יצרו במחשכים. לפי כמות התופעות המיוחדות שאנחנו רואים באור הפנסים, התחושה שעוברת היא כי מדובר בגן עדן או לונה פארק עתידני לגיאולוגים, חוקרי מערות וחובבי צילום הרפתקנים. פרופ' פרומקין נוטה להסכים.
"כל גיאולוג שעוסק במלח - מאוד מתלהב ויוצא מכליו כשהוא מגיע לפה. בתוך המערה אפשר לראות דברים יחסית נדירים, יש המון מקומות שהנחל התת קרקעי חותך את הסלעים בכל מיני זוויות שלא רואים בשום מקום אחר. פה אנחנו יכולים להיכנס לתוך הבטן של הפציינט - הר סדום ולראות מה קורה בתוכו בדרך מאד מיוחדת", אמר החוקר מהאוניברסיטה העברית.
אנחנו עולים ויורדים בתוך מפלים יבשים וסלעי ענק יפהפיים, חודרים עמוק אל בטן האדמה האפלה והידיעה המצמררת שאורך המערה הוא כעשרה ק"מ - ואנחנו רק בתחילת הדרך, מייצרת פיק ברכיים, תחושת אופוריה קלה והמון גאווה ישראלית על התגלית המדהימה של פרופ' פרומקין והמתנדבים והפעילים הרבים של מלח"ם, שחקרו ומיפו את המערה המופלאה במשך עשרות שנים.
בתוך מקום בגודל אולם כדורסל עצום בגודלו, מול עמודי ענק מאונכים בצבע אפור, המזכירים את גבישי הקרח המגליתים מהם היה בנוי הבית של סופרמן בקוטב, אנחנו עוצרים עם הנכדים האנרגטיים להפסקת שתייה, ההורים שלהם משתרכים מאחור ופרופ' פרומקין מסביר לנו על דרך ההיווצרות של צורות הסלע המופלאות שמקיפות אותנו ויורדות מהתקרה כמו במוזיאון פסיכדלי בשנות ה-60' של המאה הקודמת לאדריכלות משוגעת. "השכבות המאונכות האלה הן מראה נדיר, לא בכל מקום ניתן לראות את החתכים האלה. קשה לראות בהר סדום את המלח, הוא לא חשוף מעל פני השטח, בזכות המערה אנחנו יכולים לראות את התופעות הגיאולוגיות האלה".
מסתבר שהנכדה, חן פרומקין, בת 8 מהיישוב גבעות שבגוש עציון, מאד נהנית מהסיור המיוחד. "אני מאוד אוהבת לבוא עם סבא שלי לעבודה שלו במערות, לפעמים זה מפחיד - אבל סבא עוזר להתגבר, והחברות שלי חושבות שממש כיף לי". יותם פרומקין, האח הצעיר בן ה-6, מוסיף קצת צבע לדיון על סגנון החיים יוצא הדופן של חוקר המערות הוותיק בן ה-68. "אני לא דואג כשסבא הולך לעבודה במערות - כי תמיד הוא חוזר שלם".
פרופ' פרומקין מאוד גאה בדור הצעיר וביכולת שלהם להתקדם למרות תנאי השטח הקשים. "לא מאוד נדיר שאקח את הנכדים איתי למערות, אבל רק במערות שזה אפשרי. במקרה הזה אנחנו מנצלים את ההזדמנות לבדוק אם העבירות של המערה והמסלול שאנחנו עוברים בו - נוחים לצעירים ולמבוגרים".
הוא מדגיש כי מערת מלח"ם היא מערה צעירה יחסית, בת 8,000 שנה, ונטיפי המלח שיוצאים מכל סדק בתקרה גדלים ונופלים בקצב מהיר. "כשיורד גשם חזק המים חודרים דרך סדקים למערה. אם הסדק מאוד צר, המים ממיסים את המלח לאט לאט, כשהם מגיעים למערה הם רווים במלח ומשקיעים בחזרה את המלח לאורך הסדקים. לכן רואים נטיפים שמסודרים בקווים ישרים לאורך הסדקים. בהתחלה יש להם צורה של מקרוני כמו קשית שתייה שהולכת וגדלה וקוטר הנטיף הזה הוא כקוטר הטיפה, אחר כך חלקם נסתמים ואז הם יהיו יותר גדולים".
קרקעית המערה מלאה בנטיפי מלח עדינים שנפלו מהתקרה. מסתבר שעד שנת 2006 מערת מלח"ם הייתה מערת המלח הארוכה בעולם ואורכה הרשמי היה כ-5.5 ק"מ. לאחר שמערת המלח האיראנית, מערת נמקדאן N3, כבשה בסערה את התואר הבינלאומי, אנשי מלח"ם, מועדון המערות הישראלי ושותפיהם החרוצים מחו"ל השקיעו חודשים של מיפוי פורץ דרך עם ציוד מדידה חדשני והמון סבלנות ובשנת 2019 חזר התואר הרשמי לישראל - ומערת מלח"ם הוכרזה בשנית כמערת המלח הארוכה בעולם. מפת המערה התפרסמה ראשונה לאחר 40 שנות מחקר, בכתב העת לחקר מערות 'נקרות צורים' 21.
אנחנו צועדים במעבה האדמה כבר כמה שעות, הידיים עייפות ופצועות מהטיפוס והחיכוך והחתכים הרבים שמעטרים את גופנו מהשפשוף בסלע שורפים ומציקים בגלל המלח, אבל ללא ספק מדובר במקום ברמה בינלאומית ובו חווית אקסטרים יוצאת דופן במיוחד. האם בעתיד הנראה לעין תוכשר הגישה אל מערת המלח הארוכה בעולם עבור הקהל הרחב? ימים יגידו.
אזהרה!
הביקור במערת מלח"ם מאד מסוכן ומחייב כושר גופני גבוה וניסיון בטיפוס צוקים. העלייה להר סדום תלולה ויש סכנה מוחשית למפולות אבנים. בתוך המערה יש תהומות ובורות עמוקים. אין בפרסום הכתבה המלצה לציבור לבקר במערה.
