לפני 60 שנה בדיוק: ההיסטוריה בחלל והחגיגות שאחרי
(רויטרס)
כשהוא נחבט אל כיסא הטייס על ידי כוחות g אדירים, הקוסמונאוט הסובייטי יורי גגארין ראה להבות מחוץ לחללית שלו והתכונן למותו. הקול שלו שבר את השקט המתוח במרכז הבקרה: "אני נשרף. שלום, חברים" (לפי סוכנות הידיעות AP הוא אמר - I’m burning. Goodbye, comrades).
גגארין לא ידע שהבעירה המפחידה שראה דרך הצוהר הייתה ענן פלזמה שאפף את החללית הזעירה שלו "ווסטוק 1", בזמן כניסתה מחדש לאטמוספירה של כדור הארץ, ושהוא בדרכו לחזור בריא ושלם. אותו רוגע תחת לחץ סייע לו לפני 60 שנה בדיוק האדם הראשון בחלל, וגם הראשון שחג סביב כדור הארץ.
השליטה העצמית של גגארין הייתה מרכיב חשוב בהצלחת טיסת הבכורה המאוישת לחלל ב-12 באפריל 1961, טיסה שארכה 108 דקות והושלמה בהצלחה – על אף כמה וכמה תקלות. מהרגע שבו 20 טייסים בחיל האוויר הסובייטי נבחרו להתאמן לטיסה המאוישת הראשונה לחלל, הרוגע של גגארין, כישורי הלמידה המהירים שלו והחיוך הכובש הפכו אותו לפייבוריט ברור.
מכתב פרידה לאישה: "וליושה, אל תישברי"
יומיים לפני ההמראה, גגארין בן ה-27 כתב מכתב פרידה לאשתו ולנטינה, שבו חלק את גאוותו להיבחר למשימה, תוך שהוא מנחם אותה במקרה שימות במהלכה. "אני סומך לחלוטין על הציוד, אבל אם משהו יקרה אני מבקש ממך וליושה לא להישבר, לא לשקוע באבל", כתב. הרשויות החזיקו במכתב ובסופו של דבר העניקו אותו לאלמנתו של גגארין שבע שנים לאחר מותו בהתרסקות מטוס קרב. היא מעולם לא התחתנה שוב.
הטיסה של גגארין הפכה אותו לגיבור בברית המועצות ובעולם כולו. אחרי שהסובייטים הציבו את הלוויין הראשון במסלול בחלל לאחר שיגור ספוטניק באוקטובר 1957, תוכנית החלל שלהם המשיכה במרוץ להקדמת האמריקנים במשימה הבאה - שיגור אדם לחלל. "המשימה נקבעה, ואנשים ישנו במשרדים, כמו במלחמה", נזכר פיודור יורצ'יקין, קוסמונאוט רוסי שבסופו של דבר השתתף בחמישה מסעות לחלל.
אבל אותו מרוץ לחלל לא היה חף מאסונות. הגדול שבהם אירע ב-1960, אז נהרגו 126 אנשים בפיצוץ בכן השיגור בקוסמודרום בייקונור, בהם מפקד כוחות הטילים מרשל מיטרופן נדלין. האסון נודע בשם "אסון נדלין".
המדענים חששו: האדם שבחלל ישתגע
כמו גגארין, גם הבכירים הסובייטים התכוננו לגרוע מכל. לא הותקנו אז מערכות בטיחות שנועדו להציל את הקוסמונאוטים במקרה של פיצוץ נוסף, בשיגור או אחריו. לפיכך, הרשויות הכינו שלוש גרסאות לפרסום בסוכנות הידיעות "טאס" אחרי טיסת גגארין: האחת מודיעה על הצלחת המסע לחלל, השנייה במקרה של תקלות והשלישית במקרה שהמסע מסתיים באסון.
פרט לתקלות מנוע אפשריות ולבעיות נוספות, המדענים לא ידעו גם אם הקוסמונאוט יוכל להתמודד עם התנאים בחלל. חלק מהם חששו שהוא עלול להשתגע. המהנדסים הסובייטים התכוננו לאפשרות הזו ופיתחו מערכת שליטה אוטומטית לחלוטין. כאמצעי זהירות נוסף, הטייס היה אמור לקבל מעטפה חתומה ובה קוד סודי שיאפשר שליטה ידנית. התיאוריה הייתה שאדם שיכול להכניס את הקוד הסודי מספיק שפוי כדי לתפעל את החללית.
אבל בתוכנית החלל החיבה לגגארין הייתה עצומה, ואחד המהנדסים הבכירים חלק איתו את הקוד הסודי לפני הטיסה כדי שלא ייאלץ להתמודד עם פתיחת המעטפה במקרה של מצב חירום.
הבעיות החלו מיד לאחר שגגארין נכנס לווסטוק 1, כשנורה שמאשרת שהדלת נעולה – לא נדלקה. שני מהנדסים החלו לעבוד בקצב מטורף, הוציאו 32 ברגים, גילו את מקור הבעיה והחזירו אותם בדיוק בזמן המתוכנן לשיגור.
כשהוא יושב בקפסולה, גגארין שרק לעצמו. "פוייקהאלי", "אנחנו ממריאים", הוא צעק כשהרקטה שוגרה. כאמצעי זהירות אחר, המסלול תוכנן כך שאחרי שבוע החללית תנמיך בעצמה עד לנחיתה, במקרה של כשל במנוע. במקום זאת אירעה תקלה אחרת והמסלול שאליו נכנסה החללית היה גבוה מהמתוכנן, מה שהיה גורם למותו של גגארין אם באמת הייתה נגרמת תקלת מנוע.
10 דקות של חרדה
המנוע אמנם עבד כמתוכנן כדי להחזיר את החללית בשלום, אבל אובדן דלק גרם לכך שמסלול הכניסה לאטמוספירה היה שונה מהמתוכנן. המהירות הגבוהה הובילה לכך שספינת החלל נעה בפראות במשך עשר דקות ארוכות ומפחידות.
גגארין אמר אחר כך כי הוא כמעט איבד את הכרתו כשהתמודד מול 10 כוחות g. "היה רגע שארך שתיים-שלוש שניות שבו הדברים שלפניי כמעט נעלמו מול עיניי", נזכר. כשהוא ראה ענן פלזמה לוהטת מסביב לחללית בעת הכניסה חזרה לאטמוספירה, הוא חשב שהיא עולה בלהבות.
נחיתה רכה עדיין הייתה בגדר פנטזיה אז, ולכן גגארין פלט עצמו וצנח לקרקע. כשהוא בדרך למטה, היה עליו להתעסק עם מסתם בחליפת החלל כדי לנשום. מצנח חלופי נפתח בנוסף למצנח המרכזי, והדבר הקשה עליו לשלוט על דרכו למטה, אבל בסופו של דבר הוא נחת בשלום בשדה ליד נהר וולגה שבמחוז סראטוב.
נהרג בטיסת אימונים במיג 15
גגארין הוטס למוסקבה והתקבל כגיבור על ידי מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב ועל ידי ההמון שהריע והתייחס לטיסה כניצחון שזהה לניצחון במלחמת העולם השנייה. בשבע השנים הבאות, עד מותו בגיל 34, הוא זכה גם לתהילה בינלאומית וביקר בעשרות מדינות.
"אפקט התעמולה של שיגור ספוטניק ובעיקר של טיסת גגארין היה חשוב מאוד", אמר מומחה החלל הרוסי ודים לוקשביץ'. "פתאום ניצחנו את אמריקה אף שהמדינה שלנו עדיין לא התאוששה מהנזק והקורבנות של מלחמת העולם השנייה".
גגארין נהרג ב-27 במרץ 1968 בהתרסקות מטוס במיג 15 בטיסת אימונים. 16 חודשים אחר כך, ארצות הברית ניצחה את ברית המועצות במרוץ לירח, וניל ארמסטרונג היה לאסטרונאוט הראשון שצעד על הירח.
