האתר הארכיאולוגי שלי דימונה
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
עדויות לטכנולוגיית סיתות צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה, בין השנים 250 ל-50 אלף שנים לפני הספירה, נמצאו באתר מתקופת האבן, שהתגלה לאחרונה במהלך חפירות ארכיאולוגיות ליד דימונה.
מדובר באתר קטן, שאליו הגיעו, ככל כנראה, בני האדם, בעקבות שפע של אבן צור טבעית, שממנה בחרו לסתת את הכלים שלהם. ברשות העתיקות אמרו כי ייחודו של האתר מצוי בטכנולוגיית סיתות הצור שנמצאה בו, המכונה "לבלואה נובי", שמקורה באפריקה. במחקר הארכיאולוגי והאקדמי מתחקים אחריה כדי להבין את נתיבי ההגירה של האדם המודרני מאפריקה לשאר העולם לפני כ-100 אלף שנים.
מנהלות החפירה, הפרהסטוריוניות טליה אבולפיא ומיה אורון מרשות העתיקות, מדובר בעדות הראשונה לתעשיית כלי הצור המכונה "נובית" בחפירה ארכיאולוגית בארץ. "תוצרי הסיתות נשארו ממש במקום המקורי שבו האדם ישב ויצר את הכלים", אמרו החוקרות. "התעשייה מזוהה עם אוכלוסיות האדם המודרני, שחיו במזרח אפריקה לפני 150-100 אלף שנה והיגרו משם לרחבי העולם. בעשור האחרון התגלו בחצי האי ערב לא מעט אתרים נוביים. עובדה זו הובילה חוקרים רבים לטעון שהיציאה של האדם המודרני מאפריקה נעשתה דרך חצי האי ערב. האתר בדימונה מייצג, ככל הנראה, את החדירה הצפונית ביותר של תעשיית כלי הצור הנוביים משם, ובכך מסתמן נתיב ההגירה מאפריקה אל סעודיה ומשם אל הנגב".
4 צפייה בגלריה
מיה אורון, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, באתר החפירה
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
החפירה במקום התקיימה לצד ההתמודדות עם אתגרי הקורונה. סבטלנה טליס, ארכיאולוגית מחוז נגב צפוני ברשות העתיקות, אמרה: "דימונה היא אחד היישובים שנפגעו קשה בשלב השני של הקורונה. בני הנוער מדימונה ניצלו את חופשת הקיץ לעבודה בחפירה, וחלקם אף סייעו כך למשפחותיהם. הם עזרו בחשיפתו של אתר חשוב במיוחד".
האתר עצמו התגלה במהלך חפירות ארכיאולוגיות בדימונה לקראת הקמת שדה סולארי, במימון חברת החשמל.
