כלי קיצוץ מאבן צור שנמצאו באתר הפרהיסטורי ברבדים, דרומית-מזרחית לגדרה, שימשו את האדם הפרהיסטורי לניפוץ מדויק של עצמות בעלי חיים. כך עולה ממחקר שערכו חוקרים מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
את הגילוי, שפורסם בכתב העת PLOS ONE, ערכו החוקרים באמצעות ניתוח של סימני השימוש שנותרו על כלי קיצוץ ובחינת שיירים אורגניים שנותרו על חלק מהכלים. באותם הימים, כך עלה במחקר, בוקעו עצמות בעלי חיים כדוגמת יחמורים, צבאים וייתכן שגם פרות ובקר בגודל בינוני, במטרה להפיק מהן את מח העצם הנחשב באכילה כבעל ערך קלורי רב. אותם כלים נמצאו בהיסטוריה הארכיאולוגית באתרים רבים ברחבי העולם, בין היתר באפריקה, באירופה ובאסיה.
המחקר בוצע על ידי ד"ר פלביה ונדיטי, פרופ' רן ברקאי וד"ר אביעד אגם מאוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת רומא. "כבר שנים רבות אנו חוקרים כלי אבן מאתרים פרהיסטוריים בישראל", אמר פרופ' רן ברקאי. "אחד האתרים החשובים שלנו הוא האתר ברבדים, המתוארך לתקופה שבין 300 אלף לחצי מיליון שנה לפני זמננו. האתר נחשב לעשיר בממצאים שהשתמרו בצורה יוצאת דופן. במהלך הזמן גילינו שאתר רבדים, ששימש כפי הנראה בני אדם מטיפוס הומו ארקטוס מאוחר, היה אתר מועדף, שבני האדם שבו אליו שוב ושוב. באתר נמצאו שרידי עצמות של מגוון רחב של בעלי חיים - פילים, בקר, איילים, יחמורים ועוד, ששימשו מזון לתושבים".
6 צפייה בגלריה
פרופ' רן ברקאי מסתת העתק של כלי קיצוץ וחיתוך לצורך בדיקת יעילותו בניפוץ עצמות לצורך הפקת מח עצם
(צילום: פרופ' רן ברקאי)
החוקרים ציינו כי בני האדם שפעלו ברבדים פיתחו ארגז כלי אבן מגוון ואפקטיבי, שהכיל מבחר כלים לשימושים שונים. אחד מהם הוא "כלי הקיצוץ", חלוקי צור מסיביים, בעלי קצה אחד מעובד, חד ומסיבי מאוד.
לדברי פרופ' ברקאי, "כלי הקיצוץ הומצאו באפריקה לפני כ-2.6 מיליון שנה, ונדדו עם האדם לכל מקום שאליו הגיע ב-2 מיליון השנים הבאות. הם נמצאו בכמויות גדולות כמעט בכל האתרים הפרהיסטוריים בעולם הישן - באפריקה, באירופה, במזרח התיכון ואפילו בסין, דבר שמהווה עדות לחשיבותם הרבה".
החוקרים ניתחו מדגם של 53 כלי קיצוץ באמצעות בדיקות של סימני שימוש, שריטות ושרידים אורגניים של עצמות בעלי חיים שהשתמרו כמעט חצי מיליון שנה. בהמשך ערכו החוקרים ניסויים באמצעות ייצור עצמי של כלי קיצוץ מאבני צור מהאזור, שבאמצעותם בוקעו עצמות בעלי חיים.
"בני האדם הקדומים ביקעו עצמות בעלי חיים בעיקר כדי להפיק מהן את מח העצם", הסביר פרופ' ברקאי. "מדובר בפעולה שדורשת מיומנות גבוהה ודיוק רב, שכן רק בקיעה מדויקת של העצם לשניים מונעת ריסוק ופגיעה במח העצם. המחקר הנוכחי הרחיב את ההבנה שלנו בנוגע לארגז הכלים של בני האדם הקדומים, ומהווה נקודת ציון נוספת בפענוח אורחות חייהם ובהתחקות אחר התפשטות האדם והאבולוציה האנושית".
