בימים אלו, שבהם מציינים בעולם את יום המים העולמי, רצוי שנתעכב על נושא זה, שהינו חשוב מאין כמוהו, כיוון שהוא מאיים על האנושות והחיים על פני כדור הארץ בדומה, וגם בגלל, משבר האקלים, תהליכי המדבור והתפשטות ממדי זיהום מקורות המים בעולם.
משבר המים מאופיין בשלושה תהליכים מקבילים. הראשון שבהם הוא התמעטות המים הזמינים לשתייה , חקלאות ותעשייה בעוד האוכלוסייה והצריכה רק גדלות. השני הוא ירידה מתמשכת באיכות המים, שיותר ויותר מהם נעשים מזוהמים או מלוחים ככל שעובר הזמן. והשלישי הינו הזמינות של מים, שבמקומות רבים בעולם מקורותיהם מתרחקים מריכוזי אוכלוסייה שאינה מחוברת למים.
מעריכים שכ-2.5 מיליארד איש (36% מאוכלוסיית העולם) חיים באזורים דלים במים, תופעה שצפויה להחריף בעשורים הקרובים עם התחזקותם של תהליכים רבי עוצמה כמו משבר האקלים, ריבוי האוכלוסין העולמי, הדרישה הגוברת למוצרים מן התעשייה והחקלאות ומדבור מואץ. המחסור במים גורם להגירה, למלחמות ולסכסוכים ומאות מיליוני ברחבי העולם נמצאים בסכנת עקירה בשל מחסור במים בשנים הקרובות.
בכדי להתגבר על התופעה ולהקדים תרופה למכה עלינו להבין שמדובר במערכה כוללת, שמחייבת אינטגרציה של כל הפעולות הנדרשות גם יחד – להדריך ולחנך לחסכון במים, להגדיל את יעילות השימוש במים והתיאום בנושא, את המימון הבינלאומי, הציבורי והפרטי, לשקם את מקורות המים המזוהמים, ולעודד השקעות, מחקר ופתוח. עלינו לחקור גישות חדשות להשקעה בתשתיות ושירותים הקשורים למים ותברואה, תוך הקפדה על זכותו של כל אדם למי שתייה בטוחים. חשוב שנשים דגש על זמינות ושיתוף מידע על כמות המים, איכותם, הפצתם, גישה אליהם, סיכונים ושימוש בהם.
בהקשר זה ישראל יכולה לתת תרומה משמעותית לעולם כמדינה בה קיימת מערכת מים מהמתקדמות ביותר, ובה ישנו מחקר, פיתוח וטכנולוגיות חדשניות בתחומים רבים. דוגמא לכך היא טיהור שפכים והשבתם לשימוש. ישראל מחזיקה בשיא עולמי בתחום, שכן קרוב ל-90 אחוזים ממי השפכים שלה מטוהרים ומשמשים לחקלאות. אם זו הייתה תמונת המצב בעולם כולו, היה ניתן לצמצם כמות עצומה של גזי חממה, ולמנוע זיהום סביבתי והרס מערכות טבעיות ובה בעת להזרים מים מטופלים ומטוהרים לטבע או לחקלאות. היה ניתן בעת ובעונה אחת לצמצם פליטה מאסיבית של גזי חממה, לבנות חוסן חקלאי למשבר האקלים, לאפשר יותר מים בטבע לתפקוד המערכות הטבעיות שסופחות גזי חממה באופן שבשגרה, למנוע הרס מיותר של מערכות אקולוגיות כתוצאה מזיהום או מחסור במים ועוד.
תחום נוסף שבו ישראל מחזיקה בשיא עולמי הוא מניעת אובדן מים במערכות עירוניות. בעוד שבישראל אובדים אחוזים בודדים של מים במערכות האספקה העירוניות, הרי שבמדינות אחרות בעולם זה יכול להגיע לעשרות אחוזים. הפרדוקס הוא שלעיתים מדובר במדינות צחיחות וצמאות למים, שהיעדר מים זמינים בהן מכביד עליהן באופן משמעותי. בישראל פותח מגוון רחב של טכנולוגיות ושיטות למנוע אובדן מים במערכות האספקה, איתור נזילות באמצעות חישה מרחוק ועוד שלו היו מיושמים באופן רחב בעולם היו תורמים משמעותית לצמצום השלכות משבר האקלים.
התפלת מי ים, שימוש במים מליחים בחקלאות, השקיה בטפטוף, פיתוח זנים חקלאיים הצורכים כמויות מוקטנות של מים ואפילו הפקת מים מן האוויר, הם כולם תחומים מפותחים בישראל ואנו שמחים לשתף את הידע והניסיון שרכשנו, עם העולם כולו, ובמיוחד במקומות בהם הדבר נחוץ במיוחד. במסגרת זו ולרגל יום המים הבינלאומי יזם משרד החוץ עשרות רבות של פעילויות באמצעות נציגויות ישראל ברחבי העולם בכדי לתת חשיפה לרעיונות וטכנולוגיות מתחום המים בישראל. אלו כללו וובינרים, סיורים, תערוכות, מסיבות עיתונאים, פעילות ברשתות החברתיות ועוד.
מים הם הבסיס לחיים. ומי שחפץ חיים, חייב לדעת כיום כיצד להשתמש במשאב היקר הזה בתבונה. אנו בישראל יכולים ומוכנים לתת כתף יחד עם שאר אומות העולם, כדי שכל אדם ואדם בעולם יוכל להינות מהזכות הבסיסית למים ראויים. מים חיים.
גדעון בכר, שגריר, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות, משרד החוץ
יורם מורד, שליח מיוחד למים, משרד החוץ
