מצלמה זעירה של חברת סקאוטקאם, סטארט-אפ מעומר שמעסיק 32 עובדים, שוגרה לחלל כדי לסייע לסוכנות החלל האמריקנית כדי לבדוק לוויינים. נאס"א פרסמה סרטון שבו נראית הטכנולוגיה של החברה הישראלית.
מנכ"ל החברה, יובב שמח, סיפר בריאיון לאולפן ynet על הקשר עם נאס"א: "זה התחיל במקרה. נאס"א הגיעה אלינו דרך אתר האינטרנט של החברה. המטרה שלהם היא לתדלק לוויינים. יש כיום כאלף לוויינים שמסתובבים בעולם, כל לוויין כזה עולה בין 250 ל-300 מיליון דולר, ואורך החיים שלהם הוא בעצם 10 שנים ואז הלוויין מגיע לקיצו כי נגמר הדלק. בנאס"א אמרו 'בואו ננסה לראות האם ניתן לתדלק אותם'. אתם יכולים לתאר לעצמכם שאחרי תקופה של מספר שנים בחלל, לא יודעים להגיד אם חור התדלוק פתוח, האם יש מכשולים שנכנסו לתוך תא הדלק. הרעיון היה לראות איך משחילים עם זרוע רובוטית איזושהי מצלמת כבידה שיודעת לעמוד בתנאים מאוד קיצוניים של חלל והיא יודעת לעשות את התהליך ולתת תמונה שהיא מספיק טובה - כדי לדעת האם ניתן להזרים דלק".
נאס"א בחרה בחברה הישראלית פעם שנייה, הפעם במכרז שקיימה סוכנות החלל האמריקנית. "אז הגאווה היא הרבה יותר גדולה, כבר היה מדובר על פיתוח מוצר ייחודי לטובת נאס"א", אמר שמח. "הדבר המדהים שהוא עבד לא מזמן. באוקטובר 2020 הרובוט הזה יצא לחלל, תפקד שם במשך ארבעה ימים ברציפות, כולל תפקוד מלא של הפתרון שלנו במשך אותם ארבעה ימים. ואולי השוס הגדול, נאס"א מתכננת להנחית אדם על המאדים. זה דורש תדלוק של החללית כדי שאותו אדם יוכל לחזור. וגם לגבי המשימה הזאת, נאס"א נמצאת בשיחות איתנו על מנת לראות איך משלבים את הפתרון שלנו לטובת אותו פתרון תדלוק של החללית, שתגיע אל המאדים".
סקאוטקאם, (SCTC) שנסחרת בבורסה בארה"ב, מפתחת ומייצרת טכנולוגיה מוגנת פטנטים של מצלמות זעירות, בעלות קוטר של 1 מ"מ ומעלה, עבור יישומים מגוונים, ובהם מכשור רפואי, יישומים תעשייתיים, תעופה וחלל, ביטחון ועוד.
לסקאוטקאם יש שאיפות נוספות: "השאיפה היא לראות איך לוקחים את הפתרון הזה למקומות נוספים בעולם התעופה ועולם התחבורה, ואנחנו רוכבים עכשיו על איזשהו גל חדש, שקורה בעולם, המהפכה התעשייתית הרביעית. מפזרים בעצם הרבה מאוד סנסורים, הרבה מאוד חיישנים, בקווי ייצור ובעוד הרבה מקומות שמעולם לא חשבנו שניתן יהיה להתקין שם סנסור. הרעיון שלנו לראות איך לוקחים סנסור מאוד ייחודי כמו שלנו, אותה מצלמה שיודעת להגיע למקומות עם גישה מאוד בעייתית. בשלב הראשון היא תייתר את הצורך לפרק הרבה מאוד חלקים ולהרכיב אותם חזרה, פשוט מעצם זה שתהיה שם מצלמה. אחר כך יש שלב שבו אנחנו יודעים להלביש על אותו מידע שיוצא יכולות AI, שיאפשרו גם לייצב אחזקה חכמה ואחזקה מונעת – שבכלל יאפשרו אוטומציה של הרבה מאוד תהליכים שמיוצרים היום בצורה ידנית".