האם חציו השני של נר הברונזה "למזל" עם חצי פנים, שהתגלה לאחרונה בעיר דוד בירושלים, התגלה לפני כמה שנים בחפירות בבודפשט? לאחר הפרסום בשבוע שעבר על אודות התגלית הנדירה בגן לאומי סובב חומות ירושלים, יצר ארכיאולוג הונגרי קשר עם מנהל החפירה שמקיימת רשות העתיקות בעיר דוד וטען כי ייתכן שהחצי השני של הנר נמצא אצלו.
ביום רביעי האחרון פורסם כי נר שמן נדיר, עשוי ברונזה, התגלה בחפירות של רשות העתיקות בעיר דוד בירושלים ביסודות של מבנה המתוארך לתקופה הרומית - לאחר חורבן בית המקדש השני (סוף המאה ה-1 לספירה – מחצית ראשונה של המאה ה-2 לספירה). הנר המיוחד הוטמן במכוון ביסודות המבנה, ושימש, לדעתם של חוקרי האתר, מנחת יסוד. מדובר למעשה בחציו של נר, שניצק לתוך תבנית מפוסלת בצורת חצי פרצוף של דמות גבר מזוקן בעל חזות גרוטסקית. פיית הנר מעוצבת כמעיין חצי סהר, והידית, המשוכה מעלה, מעוצבת בצורה של צמח האקנתוס (קוציץ סורי). העיטור המופיע על גבי הנר מזכיר מוטיב אומנותי רומי שכיח, כשל מסיכת התיאטרון.
בעיר דוד אמרו כי הארכיאולוג ההונגרי, ד"ר לסאנאי גאבור, שראה את הפרסומים על אודות מציאת חצי הנר, פנה למנהל החפירה בישראל, ארי לוי. הארכיאולוג ההונגרי, שצירף סרטון של התגלית שלו, כתב: "לפני תשע שנים, בחפירה שקיימנו באקווינקום (בודפשט של ימינו) מצאנו חפץ נדיר להפליא: בחלק התחתון של המבנה, גילינו חצי נר ברונזה המציג את חציו הימני של פרצוף בדמות מסכת תאטרון רומית".
גאבור הוסיף: "קשה מאד ליצור באופן מדויק שכזה, ולכן, סביר להניח ששני חצאי הנרות נוצרו באותו בית יוצר ויתכן אף ששימשו כזוג שהרכיב שלם". בעקבות הפנייה, שוחח לוי עם הארכיאולוג מהונגריה, ובבדיקה ראשונית שעשו השניים נמצא כי מדובר בנרות בעלי מימדים זהים לחלוטין.
בנוסף, ניתן להבחין כי בעוד חצי הנר שהתגלה בהונגריה נוצר באופן שבו נקודת החיבור שקועה, החצי שהתגלה בישראל נוצר באופן שבו נקודת החיבור לחצי השני דווקא בולטת, דבר שיכול להעיד על אפשרות החיבור של שני הממצאים לאחד שלם.
כעת, בוחנים ברשות העתיקות אפשרויות שונות שיסייעו לבחון לעומק את הנושא. אחת האפשרויות שעלו על הפרק היא להדפיס בישראל דגם תלת מימד של הנר ולשלוח אותו להונגריה כדי ששם יוכלו לנסות לחבר את שני החצאים.
"הופתעתי והתרגשתי מאד לקבל את הפנייה מהארכיאולוג ההונגרי" אמר לוי. לדבריו, "כבר עם תחילת המחקר היה לנו ברור שייצרו את הנר בחוץ לארץ באחת ממדינות אירופה, אבל לא האמנתי שאקבל הודעה משמחת כל כך שיכולה לשפוך אור על הממצא ולהשפיע באופן משמעותי על המחקר שלו. הימצאותה של מקבילה זהה בהונגריה, אזור שהיה בשליטת האימפריה הרומית באותה תקופה, מאפשר לנו להתבונן על הסוגיה באופן מעמיק ורחב הרבה יותר מכפי שציפינו".
החפירות באתר בעיר דוד מנוהלות על ידי רשות העתיקות, במימון עמותת אל עיר דוד (אלע"ד) , משרד התיירות, משרד ירושלים ומורשת והרל"י.