טרמיט העל הפולמוסי, נמלת האש הקטנה , מיינה, חומייני ויתוש הטיגריס האסיאתי. כל אלו הם מינים פולשים, שהגיעו לישראל ומסבים נזקים רבים הן לבעלי החיים האנדמיים (הטבעיים) שחיים בה, והן לטבע, לחקלאות ולאזרחים. אז איך הם מגיעים לישראל, למה הם כה מזיקים והאם ניתן לטפל בהם?
מינים פולשים הם מינים שעוברים ממקום למקום, בדרך כלל על ידי האדם, ומסבים נזקים במקום שאליו הם מגיעים. אם מינים מועברים ממקום למקום, אך הם אינם מזיקים, הם נקראים "מינים זרים".
תיעודים כבר מהמאה ה-16
"המינים הפולשים מדורגים במקום השלישי בעולם כגורם להכחדה של מינים - אחרי הר של בתי גידול טבעיים ושינוי האקלים. כניסתם מתועדת כבר לפחות מהמאה ה-16, מאז שהאירופים גילו את "העולם החדש" (את המדינות שכבשו), והעבירו לשם מינים", אמרה פרופסור תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט של אוניברסיטת תל אביב. לדבריה, "זאת תופעה שהלכה ותפסה תאוצה. הסיבה ראשונה לכך היא שאוכלוסיית בני האדם גדלה, ויותר בני אדם שיכולים להזיז יותר מינים ממקום למקום. כמו כן, היכולת הטכנולוגית של מעבר ממקום למקום השתפרה, והתאפשרה עלייה בסחר הבינלאומי. עם הסחורות עוברים מינים. גם עלייה ברמת החיים גורמת לכך שיש יותר ויותר חיות מחמד וצמחי נוי, שחלקם הופכים לפולשים".
יש מיני עצים וצמחים שמיובאים בכוונה, ולא תמיד מתגלים כהחלטה נכונה. כמו כן, יש צמחים ש'בורחים' מגנים בוטניים או מאקווריומים ומתיישבים, ויש בעלי חיים שמובאים. דוגמה לכך היא החמוס, חיית מחמד בעיני רבים, אך גם בעל חיים טורף שגורם לנזקים. דוגמה נוספת היא הנוטרייה, שהובאה לישראל עבור ייצור פרוות. היא שוחררה, התפשטה בארץ, ומשפיעה על מבנה הצומח.
לעומת זאת, קיימת הפצה של מינים פולשים באופן לא מכוון. דוגמה לכך היא דרך הייבוא החקלאי, או ייבוא של חומרי גלם שמגיע ונבדק מדגמית על ידי השירותים להגנת הצומח וביקורת במשרד החקלאות.
לדברי דיין, "דרך הים, חסרי חוליות ימיים מועברים לא בכוונה על סיפון של ספינה, או כשנדבקו לספינה ועברו איתה ממקום למקום. הגעה של פולשים דרך הים יכולה להיות גם דרך 'מי נטל' - מים שאוניות ממלאות כשהן פורקות את הסחורה. הן ממלאות מים במקום אחד ומשחררות אותם במקום אחר. על ידי כך, הן משחררות בעלי חיים ממקום ימי אחד לאחר". "כמו כן, יש מינים המגיעים דרך 'זיהום זרעים' – זרעים זרים הנכנסים בטעות לשק זרעים שהגיע בייבוא ממדינה אחרת", הוסיפה.
כדי לטפל בכניסה הלא רצויה של המינים האלו, פרופ' דיין ציינה כי יש לעגון בחוק את הנושא, וכן יש צורך במערכת שעוקבת ויודעת להגיב במהרה כאשר מבחינים במין פולש. בנוסף לכך, דיין אמרה כי יש לשקול בכובד ראש מתן אישור להכנסת חולייתנים או צמחים.
באוקטובר האחרון, השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל שהתה במבצע לטיפול בטפיל העל הפולמוסי בפתח תקווה, טרמיט פולש ומסוכן שהתגלה לאחרונה בישראל, ואמרה כי "היו לנו מספר דיונים בעניין הזה. ישראל עוד לא התקדמה בחקיקה בנושא בעלי החיים הפולשים ואנחנו נזרז אותה. זה חשוב למניעה, כי התמודדות עם המי
הטרמיטים בפתח תקווה
(צילום: תומר לו - טוטאל הדברות ואלון בר, המשרד להגנת הסביבה)
נים הפולשים היא מאוד מורכבת, וכן גם מהווה נזק כלכלי". עם זאת, מאז דבריה השרה טרם הודיעה על מהלכים שיינקטו בנושא.
הפגיעה האקולוגית של מינים פולשים
לדברי פרופ' דיין, מינים פולשים הם כמו מחלה. צריך לדעת מקצועית לעקוב אחריהם, ובמקרים רבים מפספסים כי לא מבינים את גודל הנזק, או כי לא ערוכים מספיק להתמודדות. הנזק האקולוגי יכול לבוא לידי ביטוי בין היתר בטריפה של מינים מקומיים, בהפצת טפילים ומחלות, והדבר הדרמטי ביותר שמינים פולשים יודעים לעשות זה שינוי באופי של בתי גידול טבעיים.
בישראל חיים מינים פולשים מזיקים כגון נמלת האש הקטנה. עד כמה שניתן להאריך, היא הגיעה ממפעל עץ באזור אפיקים, וממשיכה להתפשט ברחבי הארץ. "יש גרועות ממנה, כמו נמלת האש הגדולה. ארה"ב ניסתה לעצור אותה, ונכשלה. ברגע שמין מתפשט, מאוד קשה להתמודד אתו לאחר מכן. יש הצלחות, אך הן מעטות ומתרחשות בעיקר במקרים בהם מבחינים בפלישה של המין מההתחלה, או כאשר הפלישה היא באיים קטנים".
ישראל נפגעת ממינים פולשים גם במישור הימי. לפי פרופ' דיין, "כשכרו את תעלת סואץ, עשו חיבור בין ים סוף לים התיכון. תחילה, התעלה הייתה צרה ורדודה יחסית, אך בהמשך מצרים הרחיבה והעמיקה אותה, והיא לא הציבה מחסומים לרוחבה. כלומר: כיום זורמים מים בין ים סוף לים התיכון עם כל בעלי החיים שנמצאים במים שלו. מדובר על מאות מינים שעברו לחופי ישראל וממשיכים לשם צפונה ומערבה להמשך הים התיכון. ויחד עם הפלישות שנגרמות על ידי מי נטל וכו', יש לנו ים שעובר שינוי מאוד דרמטי, פלישה ביולוגית מהירה ולא רגילה".
גם המחיר הכלכלי של ההתמודדות עם המינים אלו הוא כבד. "בארצות הברית מוערך שההתמודדות עם מינים פולשים עולה למעלה מ-120 מיליארד דולר בשנה. חלק מזה הוא נזק ישיר, וחלק נזק עקיף שנגרם מהצורך לטפל במינים פולשים", ציינה החוקרת.
לסיכום, אמרה פרופ' דיין כי "קשה מאוד לחזות איזה מין פולש יהיה 'הבא בתור'. כיום ידוע שמין שפלש כבר למקום אחד, ככל הנראה יפלוש גם למקום אחר, ויש מודלים שבוחנים איך יהיו שינויי התפוצה של מינים".
