"נשים הן בעלי חיים", אמר ראש הממשלה, וצדק. גם גברים הם בעלי חיים. כולנו חלק מעולם היצורים החיים, תוצר של תהליך התפתחות אבולוציוני של מאות מיליוני שנים. התבוננות בעולם החי מגלה "ספוילרים" רבים של תכונות והתנהגויות שמזכירות לנו את עצמנו. אנו קוראים למשל לביתנו "הקן המשפחתי" – מטבע לשון שמתייחס לקן הציפור המשמש מחסה לגידול הגוזלים. האורג הקהילתי האפריקאי מרחיב את היכולת הזאת ובונה קן שהוא קומונה: כמאה זוגות חיים בקן קיבוצי, שלכל זוג יש בו מעין חדר משפחתי לגידול גוזליו, ולכל אזור בקן יש תפקיד שונה בהיררכיה. קינים כאלה יכולים להיות פעילים עשרות שנים, כשהמעבר מדור לדור כולל גם את העברת התפקידים.
דוגמה נוספת היא יצירה ושימוש בכלים, למשל אצל דולפינים שמשתמשים בקונכיות לציד דגים. יתרה מזאת: הדולפינים מלמדים זה את זה לצוד בעזרת הקונכיות, ומפגינים כך שיש להם מערכת חינוך מתפקדת ויעילה. חינוך והעברת מידע מדור לדור ניכרים גם אצל יצורים רבים אחרים, כגון הנקבות הבוגרות של הלווייתן הקטלן, שמלמדות את הצעירות איך לטפל בצאצאים.
1 צפייה בגלריה
יש לנו אותו חומר גנטי, וכמעט לכל התנהגות אנושית יש מקבילה בעולם החי
(איור: shutterstock)
גם יכולות כמו השגת מזון אינן ייחודיות לנו, אבל אנו מתגאים בהיותנו היצור החי היחיד שאינו צריך לצוד או ללקט את מזונו אלא למד לייצר לעצמו מזון זמין באמצעות חקלאות. זה יכול היה להיות נכון אלמלא הנמלה הגוזרת: נמלה חביבה שנושאת גזרי עלים אל קינה, שם היא לועסת אותם היטב ויורקת את אותם לאזור מסוים בקן. כך היא יוצרת מצע גידול לפטריות מסוימות, שהן מקור המזון שלה. היא מעשבת, גוזמת ומדשנת את הגידולים שלה. חקלאות כבר אמרנו?
יותר מכול אנו מתגאים בכך שאנו היצור החי היחיד שפיתח מוסר, ויודע להבחין בין טוב לרע. אבל כשחבריו ללהקה של פינגווין רצועת-צוואר תפסו אותו גונב אבנים מקיניהם, היה ברור שהוא וגם הם יודעים היטב שהוא עשה מעשה אסור; וכשפילים באפריקה נעמדו במשמר כבוד לחברם שנטרף, היה ברור שהם מבינים את הקשר בין זמן ותהליכים. פחות או יותר לכל תכונה אנושית יש "פרומואים" שמבשרים עליה בעולם החי.
המרכיב הלא סודי
אז מה בכל זאת הופך אותנו ליצור החי שהצליח להשתלט על העולם, לטוב ולרע? התשובות נוטות להתמקד ביתרונות נקודתיים, כגון יתרון שנוצר בזכות מבנה הגולגולת, הלסת וההליכה על שתיים, או שמא יתרונות בכישורי החשיבה וביכולת הלשונית, או כאלה שיסודם במבנים החברתיים והתרבותיים שלנו.
התשובה האמיתית אינה טמונה כנראה במרכיב סודי יחיד שמסביר את הייחוד של המין האנושי, אלא בתופעה הנובעת מקו-אבולוציה: התפתחות של כמה מרכיבים שונים שמשתלבים יחד למערכת חסרת תקדים ביכולותיה, ביצור חי אחד: האדם הנבון. המרכיבים האלה הם היכולת לדמיין ולספר סיפור, היכולת ליצור אמצעים מעשיים שמאפשרים לנו לפרוץ את המגבלות הפיזיות שלנו, היכולת ליצור סמלים מופשטים, להבין אותם ולהסכים על משמעותם וכך להעביר בינינו רעיונות, הכמיהה המתמדת לשינוי ולהתפתחות, וכמובן הנטייה האנושית להעביר את כל זה מדור לדור, כך שכל דור יוכל להמשיך מהמקום שבו קודמיו סיימו.
כך כבשנו את העולם. עיצבנו את הסביבה, את גורלנו ואפילו את גופנו כדי לקדם את איכות חיינו ולהתאים את המציאות לגחמות ליבנו. אנחנו יודעים לעשות את זה. השאלה היא אם אנחנו יודעים גם לקבל אחריות על התוצאות.
הנושאים האלה ואחרים יידונו בהרחבה בליל המדענים האירופי שיתקיים בזום, ללא תשלום, במכון דוידסון – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, ביום חמישי, 3 בדצמבר, מהשעה 16:00 ואילך, בשיתוף מדעני מכון ויצמן למדע ומשרד המדע והטכנולוגיה. הצטרפו מכל מקום שיש בו חיבור לרשת ותזכו לפגוש מדענים ומדעניות מהמכון, להשתתף בסדנאות, במשחקים ובחידונים לכל המשפחה, ולחגוג את ההישג הכביר של כולנו, שנקרא מדע.
ד"ר ליאת בן דוד, מנכ"לית מכון דודיסון לחינוך מדעי
