למרגלות אוניברסיטת חיפה, מצוי מתחם היסטורי שרבבות המבקרים בו בדרכם ל"חורשת הארבעים" לא מודעים כלל לקשר בינו לבין האוניברסיטה. מעטים יודעים ששמו הקודם הוא ח'רייבה, ובינות לאלונים ולפרחי הכרמל מציצים שרידי קירות וגלי אבן המעצימים את חידת היעלמותו לא רק מהנוף, אלא גם מהמפות בנות ימינו ומההיסטוריה המקומית.
על מנת לברר את הקו המוליך מח'רייבה ל"מגדל אשכול", הננו זקוקים לתחום המדעי הקרוי גיאוגרפיה-היסטורית, מרחב מחקר מגוון המקיף את כלל הגישות והתיאוריות בגיאוגרפיה של ההווה - המיושמות על תקופות עבר. יישום מובהק, למשל, של התחום, הינו שימור אתרים היסטוריים, שלא ניתן לשחזר את הופעתם בנוף ההווה ולהבין את חשיבותם ללא מחקר גיאוגרפי של התקופה שבה היו פעילים.
הגעתי לתחום זה בשל העניין העצום בנופי העבר של הארץ, והרצון להבין כיצד התהווה הנוף שבו אנו פועלים. תחילה נמשכתי לשחזר את קורותיה ונופיה של מושבת אבותיי הרטוב, שנהרסה כליל במאורעות 1929 ואחר כך במלחמת העצמאות. תירגלתי את השימוש במקורות היסטוריים לשיחזור נוף שנעלם במושבה משמר הירדן, גם בה לא נותרה אבן על אבן לאחר יוני 1948, ובהמשך ערכתי את רשימת האתרים ההיסטוריים הראשונה של עיריית חיפה, ונמנית על מייסדי המועצה לשימור אתרי מורשת.
ח'רייבה הינה דוגמא מרתקת ל"חידה'" בנוף, שרק גיאוגרפיה היסטורית מאפשרת לפצח. ח'רייבה הייתה אחוזה בבעלותו של סלים ח'ורי, מרוני עשיר מחיפה, שמכר ב-1934 את כל המדרון, מרכס הכרמל ועד נשר, שבעמק זבולון, לחברת "הכשרת הישוב" ולשותפותיה "דרום-אפריקה ארץ ישראל" וחברת המלט "נשר". הללו חילקו את המרחב העצום הזה לשטחי כריית חומרים למחצבה, ועל רובו אמורה הייתה לקום שכונת מגורים ענקית בשם 'פסגת הכרמל'.
הושקעו במדידתה ובתכנונה מיטב הכלים של התקופה, כולל המצאת "בתי המדרגות" שאפיינו לימים את חיפה כולה, ומתאימים למדרונות התלולים של הכרמל. דא עקא, פרוץ המרד הערבי ומייד לאחריו מלחמת העולם השנייה, עיכבו את מכירת המגרשים ומימוש התוכנית. לפיכך הועלתה למקום קבוצת התיישבות שאיוותה לייסד בה מושב עובדים, "משמר הכרמל" שמו. במבצע נוסח 'חומה ומגדל' הוקמו בה בית מגורים דמוי מבצר וכמה מבני משק.
שנתיים ימים אחזו המתיישבים במקום בעמל וביזע רב, עד שכלו אמצעי הקיום שלהם ועזבו את המקום. ניסיונות מכירה מחדש ויצירת שכונה לאחר המלחמה נתקלו בכמה מעשי איבה וטרור. עם הקמת המדינה, נועד האזור להיכלל בשטחי פארק הכרמל, וחלומות "פסגת הכרמל" נגוזו. ברם, חזון אחר מומש במקומם: ראש העיר חיפה, שיזם את הקמתה של האוניברסיטה, הצליח בעזרת קשריו עם ראש הממשלה אשכול ושרים נוספים ל"חלץ" ממרחב הפארק 700 דונם, עליהם נבנית מ-1966 ואילך אוניברסיטת חיפה, שסמלה הבולט, המגדל, נקרא על שמו של אשכול נדיב הלב. ח'רייבה, פסגת הכרמל, משמר הכרמל – שקעו לתהום הנשייה ונעלמו מהנוף ומהמפה. אפילו השם "משמר הכרמל" הוענק בטעות לאתר אחר...
הפוסע היום במרחבי ח'רייבה לא יכול לדעת מה הקשר בין קירות הבטון ההרוסים בה, לבין המגדל המשקיף עליהם, ללא מחקר המשלב כלים היסטוריים של חומר ארכיוני, תצלומים ישנים, עיתונות היסטורית ואיתור צאצאי מתיישבים, המוביל להבנתו של הנוף הגיאוגרפי העכשווי.
פרופ' יוסי בן ארצי, החוג ללימודי ישראל, אוניברסיטת חיפה
פורסם לראשונה: 16:34, 28.03.21
