מדינת ישראל לא נהנית ממשאבי טבע שיכולים להבטיח את חוסנה הכלכלי ולכן השכלנו במשך השנים לפתח את היצירתיות, היזמות וההשכלה בישראל וכראיה - כיום כולנו כבר הגענו למסקנה שהמשאב החשוב ביותר למדינת ישראל הוא "המוח" הישראלי. וזה משאב שאנחנו לא יכולים לוותר עליו בשום אופן.
אבל לצערי הרב מדינת ישראל מוותרת בעל כורחה על המשאב הזה, כאשר אלפי מדענים בעלי תואר PHD יוצאים ללימודי פוסט דוקטורט בחו"ל ואין להם לאן לחזור בארץ – כי אין מספיק תקנים באקדמיה, כי המיסוי לא מאפשר תחרות אמיתית מול חברות בחו"ל ועוד... העולם המערבי ובראשו ארה"ב מבין את הצורך להשקיע באותו משאב אנושי והמדינות משקיעות מיליארדי דולרים במענקי מחקר - והתוצאות החברתיות והכלכליות לא מאחרות להגיע.
ScienceAbroad, ארגון המדענים הישראלים בחו"ל, המייצג למעלה מ- 3,000 מדענים ישראלים שחיים בחו"ל (וההערכה המקצועית שלנו היא שהמספר הוא לפחות כפול), מוביל בשיתוף פעולה הדוק עם משרד העלייה והקליטה ושותפים נוספים מהפכה במגמה הזו ובהגשמת המשימה של הבאת המדענים האלו חזרה למדינת ישראל. אנחנו מפעילים 27 מרכזים ברחבי העולם ומקיימים אירועים שונים ומגוונים, חברתיים ומקצועיים בתחום האקדמיה והתעשייה וזאת במטרה להחזיר אותם חזרה הביתה – לישראל.
ההערכה שלנו, שאליה שותפים חוקרים נוספים בארץ, היא שמדינת ישראל תפסיד מיליארדי שקלים על אותם מדענים שלא חזרים לארץ. אם בהשקעה הראשונה בהכשרתם האקדמית ואם בשנים לאחר מכן בהפסד של תשלומי מיסים ישירים וכן בפיתוחים שיפתחו, בסטארט אפ החדש שיוביל לאקזיט המיליארדים הבא.
שנת 2020 תהיה שנת מפנה בפעילות שלנו, שנה שבה ניתן דגש משמעותי על מעבר של אותם מדענים אל התעשייה הישראלית. פעולה שתוביל לפריחה של תעשייה מדעי החיים, הביו-טק ודומיהן ותניב למשק הישראלי משרות חדשות, תשלומי מסים והמון המון כבוד לאומי. כמו כן נמשיך לעודד קליטה של המדענים הללו באקדמיה הישראלית, כך שימשיכו לחקור וללמד ולהכשיר את דור העתיד של מדינת ישראל.
כך נחזיר את המדענים לישראל
מדינת ישראל חייבת להוביל רפורמות דרמטיות במיסוי. להוריד את המיסוי על השכר של אותם מדענים ל-0, אחרי שנים שהם חיים על מלגת קיום ללא פנסיה והטבות סוציאליות. זו הדרך של מדינת ישראל לסמן להם שהיא רוצה אותם בחזרה בבית. צריך להעמיק את ההטבות לתושב חוזר החל מהשנה השלישית, כך שנוכל להחזיר אותם הביתה בכל רגע שירצו.
במקביל צריך לבצע רפורמה של הפחתה במס על חברות ישראליות שיבחרו להעסיק את אותם מדענים ואפילו לממן את ההעסקה שלהם למשך מספר שנים – זה יזניק את התעשיה הישראלית ויהפוך אותנו למעצמה בתחום מדעי החיים. צריך להקל את הרגולציה על ציוד למעבדות באקדמיה ובתעשייה ולהקל על היבוא ולבטל את המס על הציוד הזה – כך שאותם מדענים יקבלו את הציוד הטוב ביותר ובכמויות מספקות וכך נוכל להתחרות במעבדות שבחו"ל שנהנות מזמינות ומהציוד החדיש ביותר.
זו עבודה שצריכה להתנהל במשרד האוצר והכלכלה בתוך ראייה שההשקעה בתעשייה הזו תניב לנו פירות בדמות מיסים ומקומות עבודה בעשרות מונים יותר מכל תעשייה אחרת בארץ.
בריחת מוחות היא בעיה שממנה סובלות מדינות רבות בעולם, שבוחנות מה הדרך הנכונה ביותר להתמודד איתה. מחר (יום ו') אני ארצה בפני פורום של 500 איש ובמעמד ראש ממשלת סרביה, אנה ברנביץ', ואספר להם על דרכי ההתמודדות שלנו אל מול התופעה הזו. מסתבר שגם כאן, אומות העולם מבקשות ללמוד ממדינת ישראל איך עושים את השינוי. סרביה סובלת מהגירה שלילית של כ-50,000 איש בשנה וחזרה של 15,000 איש בלבד והנתון הזה מאיים על המשך צמיחתה של סרביה.
ההבדל המהותי בין האתגר הישראלי לאתגר הסרבי הוא שאת מדינת ישראל עוזבים המדענים ואת סרביה עוזבים גם לא מדענים. הסכנה שלנו לדעתי מסוכנת בהרבה.
המשימה הלאומית להחזרת המדענים שלנו הביתה חייבת להיות על שולחנם של כל מקבלי ההחלטות במדינה וחייבת להפוך למשימה לאומית בהגדרה. חזרתם של אותם מדענים הביתה לישראל תחזק את חוסננו האקדמי, חוסננו הכלכלי, הביטחוני והחברתי. אם לא נתעשת ונפעל בעוצמה גדולה יותר אני חושש שנתעורר למציאות בלתי הפיכה שתוביל לפגיעה אנושה בהמשך שגשוגה של מדינת ישראל
