בואו נציץ לחדר האמבטיה של משפחת רגב. הרגע נכנסה לשם האם, דנית, ממש אחרי שערן בן ה-16 יצא ממנה. עדיין יש אדים באוויר והמגבת של ערן מונחת לה בפינת החדר. דנית מגלגלת עיניים, מרימה את המגבת ופותחת את החלון ואז היא נתקלת בבקבוק השמפו הפתוח. היא מנענעת אותו קלילות ומגלה שהוא ריק. היא לוקחת אותו אל סל המִחְזוּר בארון שבכניסה לבית. נדמה לכם שזה סוף הסצנה? עבור בקבוק השמפו זו רק תחילת הסיפור והוא עוד ישוב אלא שלא בטוח שתזהו אותו.
הישארו איתנו.
תחנה 1 – בקבוק השמפו פוגש את פח המִחְזוּר
דנית יורדת אל החצר עם 3 שקיות: פסולת מעורבת, אותה היא משליכה לפח הירוק, קרטון הפיצה מארוחת הערב של אתמול ואריזת הקורנפלקס שבדיוק נגמר הבוקר, שמושלכים לפח הכחול ושקית ובה שלל אריזות למִחְזוּר, קוטג', קרטון חלב, קופסת שימורי תירס, נוזל רצפות, ביניהן נח לו גם בקבוק השמפו שלנו. כל אלה מושלכים אל הפח הכתום. להתראות משפחת רגב, נתראה בהמשך.
בכל יום מיוצרות בישראל מיליוני אריזות שעשויות מחומרים שונים: פלסטיק מסוגים שונים, מתכת, ניילון, זכוכית, קרטון ועץ. במקום להטמין אותן באדמה ולזהם אותה, עכשיו אוספים אותן וממחזרים.
פעם היה לנו פח אחד אבל היום יש כמה בהם ניתן להבחין לפי הצורה והצבע. הפח הכתום מיועד לרוב האריזות יש לנו בבית, בין אם הן מפלסטיק, מתכת או קרטון משקה. כלוב המִחְזוּרית, שנמצאת בקצה הרחוב, ייעודי לבקבוקי שתיה גדולים מפלסטיק. הפח הסגול, אותו כדאי לחפש בשכונה, מיועד לאריזות זכוכית כמו, צנצנת הקפה והדבש שלנו והפח הכחול לנייר, עיתונים, ולאריזות קרטון.
לאחר שדנית רגב התאמצה, הפרידה והשליכה את האריזות לפח הנכון, אתם בטח סקרנים לדעת, מה קורה עם בקבוק השמפו שלה. כדאי שתדעו, האריזות שמגיעות לפח הכתום יוצאות מכאן למסע מופלא, בסופו יהפכו למשהו חדש לגמרי.
תחנה 2 – בקבוק השמפו עובר למיון
אחרי שנאסף, יחד עם עוד אריזות מפח הכתום, יעשה בקבוק השמפו הריק את דרכו במשאית גדולה אל אחד משתי תחנת המיון של תאגיד מִחְזוּר האריזות תמיר, בראשל"צ או בעפולה, עם עוד הרבה אריזות מחומרים שונים. כדי שלא יהיו מפחי נפש, נמליץ להם לא להיקשר רגשית.
בתחנות המיון פורקות המשאיות את האריזות להר גדול וגבוה העשוי כולו אריזות. הן מועברות אחר כבוד למסוע וממוינות לפי 7 סוגי החומרים מהן הן עשויות: מגנט ענק מפריד את המתכות למסוע נפרד שיוליך אותן להתכה. שואב השקיות אוסף את כל שקיות הפלסטיק, שנמצאות בדרכן להיות יריעות פלסטיק לתעשייה.
חברנו בקבוק השמפו נשאר על המסוע. עין אופטית תפריד בינו ובין חבריו מהפלסטיק שנותרו, לפי סוג הפלסטיק לו הוא שייך ויש ארבעה כאלה, כל אחד מהם פולימר שונה וכל פולימר, ימוין לפולימרים הזהים לו.
עכשיו, לאחר שהופרדו לסוגי חומרים שונים, נכבש כל החומר לקוביות גדולות, שנקראות גם באלות, העשויות מאותו החומר. כל אחת מהבאלות תמשיך את מסעה למפעלי המִחְזוּר השונים, רובם הגדול בארץ, בתעשייה הישראלית.
תחנה 3 – מפלסטיק לחומר גלם והופה, הנה אני קרוב לפרחים
במפעל המִחְזוּר נשטפות האריזות. שוב שוקלים את החומרים תוך כדי הטבילה באמבטיות השטיפה. השמפו שלנו, זה שחפף ראשים, מקבל מקלחת בעצמו.
עכשיו מגיע החלק של התחיה מחדש - האריזות נגרסות לפתיתים, שנשטפים ובתהליכי עיבוד שונים עוברים תהליך של גירעון והופכים חזרה לחלקיקי פלסטיק. החומר הממוין, השטוף, הגרוס לפתיתים והארוז כגוש אחד, עובר לידיהן המנוסות של קנייני חומרי גלם וחוזרים לתעשייה ולפסי היצור של מוצרים חדשים לגמרי.
חברנו השמפו נגרס והוא בדרכו אל המפעל משם יחזור אלינו כשהוא בצורתו החדשה, אולי אדנית יפה ואולי דלי גדול.
בעתיד תגיע משפחת רגב למשתלה כדי לקנות צמחים, עציצים ואדניות. דנית רגב אולי תרגיש תחושה מוזרה של הכרות מוקדמת מול ערמת האדניות. בקבוק השמפו שלנו יחזור לבית משפחת רגב כאדנית. הפעם גדלה בו נענע טרייה לכוס התה של ערן בבוקר.
בואו לקבוע איתנו את שיא ממחזרי האריזות בישראל - ממחזרים? מתחילים למחזר? לכבוד יום המחזור 2020, תאגיד מחזור האריזות תמיר קורא לכם להצטרף בלחיצת כפתור וליצור יחד שינוי גדול. גם אני ממחזר/ת>>
