היכן ומתי נפגשו האדם המודרני והאדם הניאנדרטלי? מחקר חדש, המבוסס על חפירות מחודשות באתר הפרהסטורי החשוב בוקר תחתית שבגן לאומי עין עבדת, זיהה לראשונה תא שטח שבו התקיימו שתי האוכלוסיות במקביל, וקובע: המינים נפגשו בנגב, לפני 50 אלף שנה. המחקר, שהתפרסם הערב (ב') במגזין המדעי PNAS, נערך בהובלת פרופ' אליזבטה בוארטו ממכון ויצמן למדע וד"ר עמרי ברזילי מרשות העתיקות.
מחקרים גנטיים העלו שהאדם המודרני והאדם הניאנדרטלי נפגשו בעבר הרחוק במרחב הגאוגרפי הקרוי אירואסיה (הכולל גם את ישראל), ואף החליפו גנים. מיקומם המדויק של המפגשים וזמנם, לעומת זאת, לא היו ידועים עד כה.
במחקר החדש התבססו החוקרים על חפירות מחודשות באתר הפרהסטורי החשוב בוקר תחתית שבגן לאומי עין עבדת. במחקר זיהו החוקרים לראשונה עדות לפעילות של האדם המודרני בנגב, שהתקיימה בתקופה מקבילה לזו שבה פעל האדם הניאנדרטלי במרחב זה. לדברי החוקרים, זו למעשה ההוכחה הראשונה מסוגה לקיומן במקביל של שתי התרבויות במזרח התיכון.
"בוקר תחתית הוא האתר הראשון מחוץ לאפריקה שאליו חדר האדם המודרני בדרכו אל העולם כולו, ומכאן חשיבות האתר, וכן חשיבות הדיוק בתיארוך שלו", אומר ד"ר ברזילי, מנהל החפירה באתר בוקר תחתית מטעם רשות העתיקות. "גילו של האתר כפי שעלה מהמחקר - 50,000 שנה, מעיד על כך שהאדם המודרני התקיים בתא השטח של הנגב במקביל לאדם הניאנדרטלי, שידוע כי חי בו בתקופה זו. אין ספק ששני המינים, שחיו והסתובבו בנגב, היו מודעים זה לקיומו של זה. המחקר שלנו באתר בוקר תחתית, מציב נקודת התייחסות חשובה וחד-משמעית על ציר הזמן של האבולוציה האנושית".
במסגרת המחקר, תוארכו במעבדתה של פרופ' בוארטו עשרות דגימות פחם בשיטת פחמן 14, שנדגמו מהחפירה החדשה. ד"ר ברזילי אמר כי "תוצאות התארוך מוכיחות, בפעם הראשונה במחקר הפרהיסטורי, את ההשערה שאכן התקיימה חפיפה במרחב בין התרבות המוסטרית המאוחרת, המזוהה עם האדם הניאנדרטלי, לבין התרבות האמירית, שנקשרת להופעת האדם המודרני במזרח התיכון".
"אנו מסוגלים כעת לומר, בוודאות גבוהה יותר, שהמעבר בין התקופה הפליאוליתית התיכונה לעליונה היה אכן אירוע מהיר יחסית שהחל בבוקר תחתית לפני כ-50-49 אלף שנה והסתיים לפני כ-44 אלף שנה", מציינת פרופ' בוארטו. תיארוך זה מייצר חפיפה מסוימת בין תקופת המעבר בבוקר תחתית לזו שהתרחשה באזור הים-תיכוני המיוער (לבנון וטורקיה של ימינו) לפני 49-46 אלף שנה. עם זאת, במכון ויצמן אמרו, כי בוקר תחתית נותר האתר הקדום ביותר הידוע לנו המשויך לתקופת המעבר בלבנט. בנוסף, הממצאים החדשים מהווים עדות לכך שמדובר באירוע ההגירה האחרון של האדם המודרני מאפריקה צפונה.
בפרק הזמן המכונה הפליאולית התיכון, 50,000-250,000 שנה לפני זמננו, חיו בעולם הישן במקביל שני מיני אדם: האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני. האדם הניאנדרטלי חי באירופה ובמרכז אסיה, בעוד שהאדם המודרני חי באפריקה. המזרח התיכון וארץ ישראל בפרט היו גבולות התפוצה של המינים הללו, ולכן הם גם מכילים שרידים של שתי האוכלוסיות בפרקי זמן שונים.
6 צפייה בגלריה
החוקר ד"ר עמרי ברזילי, פרהסטוריון ברשות העתיקות, בוחן תחת זכוכית מגדלת חוד מאבן צור מאתר בוקר תחתית
(צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)
6 צפייה בגלריה
החוקר ד"ר עמרי ברזילי, פרהסטוריון ברשות העתיקות, בוחן תחת זכוכית מגדלת חוד מאבן צור מאתר בוקר תחתית
(צילום: רשות העתיקות)
מחקרי דנ"א מלמדים, שלפני כ-60 אלף שנה, החל תהליך נרחב של הגירה של קבוצות אדם מודרני מאפריקה לרחבי אסיה ואירופה, ומשם לשאר העולם, תהליך שגרם להיעלמותם של הניאנדרטליים והיטמעותם אל תוך אוכלוסיית האדם המודרני. על כן, ההשערה במחקר היא שלאורך צירי ההגירה, התקיים מגע לפרקי זמן קצרים בין האוכלוסיות והתרבויות הקדומות, שכלל גם החלפת גנים. המחקר הנוכחי מאשש לראשונה את השערה זו, ולמעשה מוכיח שלפחות אחד מהמפגשים הבין תרבותיים האלה התרחש בנגב לפני 50 אלף שנה.
"מה היה טיבו של המפגש שאנו עדים לו בין שני מיני האדם? האם ברחבי הארץ הניאנדרטליים נכחדו באורח טבעי, בהתמזגות עם האדם המודרני, או שמא הם נעלמו בדרכים אלימות? שאלות אלה ימשיכו להעסיק אותנו, החוקרים בשנים הקרובות", מסכם ד"ר ברזילי.
6 צפייה בגלריה
חוד מאבן צור מבוקר תחתית, המתוארך לפליאולית עליון קדום
(צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)
החפירה באתר בוקר תחתית נעשתה במימון מרכז מקס פלנק-מכון ויצמן לחקר ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה אינטגרטיבית.
