מדוזות בים
(צילום: צוות המחקר)
מנגנון חישה חדש ובלתי ידוע עד כה התגלה אצל המדוזות הפוקדות את חופינו, מנגנון שמאפשר להן לזהות את כיוון הזרמים התת-ימיים ואף להגביר את קצב השחייה שלה כדי להתמודד עם הזרם, כך עולה ממחקר חדש שנערך בבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה בשיתוף הטכניון ופורסם בכתב העת "Scientific Reports" של Nature.
החוקרים שניסו למצוא פיתרון להמוני המדוזות שנערמות במסנני תחנת הכוח בחברת החשמל, דבר שעלול לשבש את תהליכי הייצור בתחנת הכח, שכן בתחנות החופיות משתמשים במי הים כדי לקרר את מערכות הייצור.
2 צפייה בגלריה
חוטית נודדת בים התיכון ונחילי מדוזות במתקן חברת החשמל באשקלון
(חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים התיכון, אוניברסיטת חיפה | יוסי וייס, חברת החשמל)
"המדוזה חכמה יותר ממה שחשבנו"
"המטרה הייתה לנסות לפתח מערכת שתמנע מהמדוזות להיכנס לתוך בריכות חברת החשמל", מסבירה ל-ynet ד"ר תמר לוטן ראש החוג לביולוגיה ימית באוניברסיטת חיפה. "וכדי לעשות את זה היינו צריכים להבין קצת יותר על המדוזות, להבין את תפקיד הזרמים".
המדוזה אמורה להיות 'עיוורת' לכיוון של זרמי הים, כמו אדם שצועד בעיניים עצומות בתוך רכבת נוסעת ולא יודע האם הוא מתקדם עם כיוון הנסיעה או נגד כיוון הנסיעה. "והנה, במחקר גילינו שהמדוזה יודעת לזהות את כיוון הזרם. זה מוקדם לומר שאנחנו יודעים לומר שהמדוזה חכמה יותר ממה שחשבנו או בעלת יכולת גבוהה יותר, אבל יש כאן תגלית מפתיעה וכעת אנחנו מנסים להבין כיצד פועל המנגנון הזה ומה המשמעות שלו", אמרה ד"ר לוטן.
המדוזות שייכות למערכת הצורבנים וקימות כבר כ -500 מיליון שנה כמעט ללא כל שינויים מורפולוגים – ועדיין, במובנים רבים, רב הנסתר על הגלוי לגבי מה שיודעים החוקרים לגביה.
אם עד לאחרונה חשבו החוקרים כי המדוזות פשוט נסחפות להן בים, בשנים האחרונות הבינו החוקרים כי המדוזות יודעות לשחות באופן עצמאי, להימנע ממערבולת ולכוון את עצמן וזאת בין היתר בעזרת תנועת הפמפום של מבנה הפעמון המאפיין אותה. אולם עד כה לא חשבו החוקרים כי למדוזה יש מנגנונים שמאפשרים לה לחוש את כיוון הזרם.
לדבריה של ד"ר לוטן, כאשר מישהו צולל בים והוא לא רואה את הקרקעית או את השמיים, הוא לא יכול בעצם לדעת לאיזה כיוון הוא מתקדם: "ברגע שהים הוא מערכת הייחוס שלך ואין לך שום חיישן שיכול לומר לך לאיזה כיוון אתה מתקדם, אין לך יכולת לדעת האם הזרם זז לכיוון זה או אחר. על פי כל מה שידענו עד כה, למדוזה לא הייתה אמורה להיות דרך לדעת את כיוון הזרמים".
את המחקר ערכו ד"ר לוטן, דרור מלול ופרופ' אורי שביט מהטכניון יחד עם ד"ר יצחק מקובסקי מהחוג לטכנולוגיות ימיות בבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה ופרופ' רועי הולצמן מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב.
פתח לתגליות נוספות בתחום החישה של המדוזות
המחקר בוצע בתנאי מעבדה על החוטית הנודדת ועל המדוזה הכחולה, או בשמה המדעי ריזוסטומה פולמו, הנקראת המדוזה המצויה שכן לפני הופעת החוטית בחופי הארץ היא הייתה הנפוצה. החוטית הנודדת זוהתה בשנות ה- 70, וכיום מופיעה בגלים ענקיים כל קיץ למרות שהיא נמצאת כאן גם בחורף.
המחקר התבצע בניסוי במיכלים, ממנו עלה שהמדוזות יודעות לזהות את כיוון הזרם. ההשלכה לים זה שכאשר יש זרם נגדי הם מזהות ושוחות נגדו. יתכן וזהו מנגנון למנוע הסחפות לחוף.
"זה פשוט מדהים", אומרת ד"ר לוטן. "כי יש כאן משהו שאנחנו לא מבינים איך הוא עובד. זה פותח פתח לתגליות נוספות. אף אחד לא חיפש יכולת חישה במדוזות. המדוזה היא בת למעלה מ- 500 מיליון שנה ויש לה יכולות מרשימות. אלה חיות שיכולות לחיות בחוסר חמצן יחסי, במים מזוהמים. אנחנו יודעים היום שהן מסוגלים לחיות גם בקוטב וגם באזור הטרופי ובאזורים עם מים חמים. יש להן יכולת הסתגלות גבוהה. וכעת אנחנו יודעים שיש לה יכולת להבחין אם היא שוחה עם או נגד כיוון הזרם".
"אנו מקווים שהבנת מנגנוני התנועה, החישה והניווט שלהן יסייעו לנו להבין טוב יותר את דפוסי הנדידה שלהן. כעת, אחרי שהבנו שהמדוזה יודעת לזהות את כיוון הזרם, המטרה שלנו להבין איך היא עושה זאת", סיכמה ד"ר לוטן.
