המלצה לפינוי, בלי תאריך יעד מוגדר: ועדת המנכ"לים לבחינת עתיד מפרץ חיפה מפרסמת אחר הצהריים (יום ב') את המלצותיה להערות הציבור. הוועדה ממליצה על הפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה בהקדם האפשרי ובתקופה של לא יותר מעשור, "תוך נקיטת הצעדים הנדרשים לשמירה על יציבות וביטחון משק האנרגיה ותכנון מחדש של המטרופולין על בסיס עירוניות איכותית ופיתוח כלכלי, תעסוקתי וסביבתי של אזור המפרץ".
מדובר באכזבה עבור מי שציפו כי חברי הוועדה, שבראשה עומד ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה פרופ' אבי שמחון, ינקבו בתאריך יעד לפינוי המפעלים הפטרוכימיים, הכוללים את פעילות תעשיית זיקוק הנפט של תשלובת בז"ן, ובהם כרמל אולפינים וגדיב וכמו כן חוות המכלים של תש"ן בקריית חיים, המשרתת את פעילות הזיקוק.
שני לפידים בוערים בחוזקה בו זמנית בבתי הזיקוק בחיפה בדצמבר האחרון
(צילום: שחר שר, עומר כרפס)
בוועדה ציינו כי מימוש תוכנית "מפרץ החדשנות" צפוי להכניס לקופתה של רשות מקרקעי ישראל סכומים בלתי מבוטלים, בעיקר משיווק קרקעות לעשרות אלפי יחידות דיור ומיליוני מ"ר תעסוקה במפרץ חיפה. סך הכול התוכנית כוללת 110 אלף יחידות דיור, אזור תעסוקה של 4,300 דונם, כאשר שטח התוכנית הוא 36,500 דונם. בוועדה לא הצליחו לקבוע מה הסכום שייכנס לקופת המדינה, זאת בעקבות מחלוקת בין אגף התקציבים למועצה הלאומית לכלכלה. אומדן המועצה הלאומית לכלכלה הינה כי פרויקט מפרץ החדשנות או פרויקט שער המפרץ יניבו רווח של כ-2 מיליארד שקלים. לעומת זאת, על פי אגף התקציבים העלות המהוונת של פרויקט מפרץ החדשנות, לאחר ניכוי הכנסות מהקרקע, היא כ-8 מיליארד שקלים והעלות של פרויקט שער המפרץ היא כ-9 מיליארד שקלים, כלומר מדובר יהיה בפרויקט הפסדי. פרויקט שער המפרץ מציע כ-70 אלף יחידות דיור, שטח תעסוקה של 6,400 דונם על שטח כולל של 22 אלף דונם.
במהלך עבודת הוועדה התגלעו חילוקי דעות רבים, בעיקר מול אגף התקציבים ורשות מקרקעי ישראל, עם כניסתו של היו"ר החדש. גורמים בוועדה אמרו כי באגף ניסו לחבל בתהליך, כשהם טוענים להליך שלא יהיה כלכלי. פרופ' שמחון אמר כי אם הממשלה תנקוט בצעדים נחושים ניתן יהיה להוציא את המפעלים מהמפרץ תוך חמש עד שש שנים. "בתוכנית יש קרקעות בגודל של רמת גן וגבעתיים ביחד שמתפנות, הרוב בבעלות המדינה. אני בטוח לחלוטין שהכנסות המדינה יעלו בהרבה על ההוצאות", אמר פרופ' שמחון.
3 צפייה בגלריה
מפת מפרץ חיפה. חוות המיכלים של תש"ן, מתחם בז"ן ומתחם דשנים (באדום), מגורי התושבים (בצהוב) והמרחק ביניהם, שטחי תעשייה קלה, תעסוקה ומלאכה (בכחול-סגול) ושטחים נמליים (באפור)
(צילום: מתוך דו"ח הוועדה)
אחת הבעיות הגדולות, בעיני הוועדה, היא שמירה על הרציפות האנרגטית של מדינת ישראל. לאחר הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית דורשים במשרד האנרגיה לתת רישיון עסק לתשתיות החלופיות - ולאלה שנותרו - לתקופה של 20 שנה. בין היתר מדובר בהקמת תשתית אחסון וייצוא לקונדנסט ממאגר לווייתן. עם הפסקת פעילות התעשייה יפעלו לייצא אותו לבתי זיקוק בעולם או לבית הזיקוק באשדוד, בהתאם לכדאיות הכלכלית. כמו כן, מבקשים להקים תשתית אחסון תזקיקי דלקים וגפ"מ, כגיבוי תפעולי, בכמות שוות ערך לחודשיים ייצור בבז"ן.
המלצות הוועדה הן לקדם במוסדות התכנון בתיאום הרשויות תכנון כוללני ומפורט למפרץ. עוד המליצו להקים צוות ממשלתי שיקיים משא ומתן על תשלובת בז"ן וחברת כי"ל כדי להגיע להסכמות מחודשות עמן. וכמו כן לעגן את המלצות הוועדה בהחלטת ממשלה, להקים ועדת מנכ"לים למעקב אחר יישום התוכנית, ולהקים מנהלת לפיתוח כלכלי של מפרץ חיפה.
כעת המלצות הוועדה ממתינות להערות הציבור, והמלצות הדוח הסופיות יובאו לבחינת הממשלה וראש הממשלה.
בוועדה ציינו כי ניתוח ההשלכות הסביבתיות של התוכנית העלתה כי הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית תביא לירידה של תחמוצת חנקן, חלקיקים נשימים ותרכובות אורגניות נדיפות ובנזן באזור ואף להפחתת הזיהום הנובע מתנועת האוניות בנמלים. לצד ההזדמנויות הכרוכות בכך, סגירת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה דורשת את היערכות משק האנרגיה. נמצא כי ישנם פתרונות ישימים למענה לתחום התזקיקים, לתחום הגפ"מ, לתחום הביטומן ולתחום הקונדנסט. פתרונות אלה אפשריים ליישום במהלך העשור הקרוב. לסגירת הפעילות צפויה להיות השפעה גם על הרשויות המקומיות, אשר נהנות מארנונה מהפעילות הפטרוכימית. בניתוח שנערך נמצא כי נקודות האיזון של ההפסד בארנונה מול העלייה בגבייה בעקבות שטחי תעסוקה חדשים באזור צפויה סביב שנת 2040.
תגובות: המפעלים מוחים, הירוקים מברכים
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, אמרה: "הצלחנו להוביל בוועדה להסכמה רחבה ותקדימית בקרב מנכ"לי משרדי הממשלה לראשונה בכך שהתעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה צריכה להיסגר, וזו בשורה גדולה לתושבי מטרופולין חיפה ולכל מדינת ישראל. זהו צעד נוסף ומשמעותי בהפחתת התלות של מדינת ישראל בדלקים פוסיליים מזהמים, בדרך ליישום החזון של אנרגיות מתחדשות".
מבז"ן נמסר בתגובה: "למרות הניסיונות לסמן מטרות ללא קשר לעובדות ולהתחייבויות חוזיות של המדינה, חברי ועדת שמחון מבינים את המשמעות של הבטחת רציפות תפקודית במשק האנרגיה והידברות עם התעשייה. כפי שהוועדה קבעה, ישנם פרויקטים ארוכי טווח אשר מהווים תנאי בסיסי וראשוני לכל דיון רציני, ביניהם, הקמת אתרי אחסון תזקיקים ובניית נמל תזקיקים חדש בחיפה. בזן מקווה כי המשך העבודה הממשלתית בנושא יהיה מקצועי, מבוסס נתונים ועובדות, מתוך הבנה את המשמעות הכלכלית שיש לעמידה בהתחייבויות חוזיות, עם חשיבה ארוכת טווח".
חנן סונטג, יו"ר וועד עובדי בז"ן ודורון ניסן, יו"ר מועצת עובדי בז"ן, אמרו בתגובה: "אנו לא נסכים ולא נקבל כל החלטה על עתידם של עשרות אלפי עובדי בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה, בלי שישמעו את קולנו וישתפו את ציבור העובדים בתהליך קבלת ההחלטות. אנו קוראים לראש ממשלת ישראל לדאוג לעתידם של עשרות אלפי עובדים מסורים שעובדים סביב השעון בכל ימות השנה, למען תושבי מדינת ישראל".
מאיגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים נמסר: ״כיום ברור לכולם כי הגורם המרכזי לבעיית הזיהום במפרץ חיפה הוא התחבורה הימית והיבשתית הפולטת את מזהמיה ללא סינון, בגובה האף והישר לריאות תושבי המפרץ וכי פינוי התעשייה יביא דווקא להגברת הזיהום ולא להפחתתו. ההחלטה להציב את אפשרות פינוי התעשייה במפרץ חיפה על הפרק, היא החלטה שלא רק שאינה מבוססת נתונים אלא גם עומדת בניגוד גמור לעמדת הפקידות המקצועית במשרדי הממשלה. מדובר בצעד חסר אחריות שיביא לפגיעה ישירה בכלכלה הלאומית והמקומית, לפיטורי אלפים, לפגיעה ביכולות האנרגטיות הלאומיות ובעיקר לפגיעה בעצמאות המדינית וביכולות הביטחוניות של מדינת ישראל".
ראש עיריית חיפה, עינת קליש רותם, אמרה: "שמחתי לקרוא את מסקנות ועדת המנכ"לים שקוראים לסלק את המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה בתוך פחות מעשור. ההחלטה הזאת היא פרי מאבק עיקש, שהיה מרכזי בסדר היום שלי בעשור האחרון. אנחנו נמשיך להוביל מדיניות תקיפה שתביא בסופו של דבר ליישום תוכנית מפרץ החדשנות ושיפור משמעותי באיכות חייהם של תושבי מטרופולין חיפה".
ב"אדם טבע ודין" אמרו: "סוף סוף השכילה המדינה לצעוד בכיוון תום עידן זיקוק הנפט במטרופולין חיפה. לעמדתנו יש לפעול במהירות ובנחישות לסגור את תעשיית הזיקוק הרבה לפני שיסתיים העשור ואנו מצפים כי הממשלה תקבע תאריך יעד מחייב. ההחלטה לסגור את בתי הזיקוק בחיפה הינה צעד ראשון נכון וראוי למעבר למשק אנרגיה דל פחמן כחלק מהמאבק הבינלאומי במשבר האקלים. לשם השלמת תהליך זה נדרשת בחינה כוללת של המשק ובפרט המשך קיומה של תעשיית הזיקוק במדינת ישראל. לא ניתן להתעלם מקיומו של פז בית זיקוק אשדוד בע"מ, מהחלטת המדינה לפתוח את הים לקידוחי גז ונפט וממתן האפשרות לחברת קצא"א להפוך את ישראל לפרוזדור למעבר של נפט מאסיה לאירופה מבלי מעורבותה של הממשלה וגורמי המקצוע בפרט. בהתאם להבטחות הוועדה אנו מצפים שכלל החומר והפרוטוקולים (יחד עם ההקלטות השונות) יפורסמו לציבור כדי לסייע במלאכת ניסוח עמדתו. עוד אנו מצפים כי לציבור יינתן זמן ראוי להתייחס לכמויות החומר עליהם עמלים חברי הוועדה כבר חודשים רבים".
עו"ד שרית גולן שטיינברג, יו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה אזור מפרץ חיפה, אמרה: "לצד ההמלצות המצוינות המופיעות בטיוטה והנוגעות להכרה בכך שמטרופולין חיפה נמצא בדעיכה וחייבים לבצע פעולות ממשיות להצלתו לרבות סגירת התעשייה הפטרוכימית, נקטו חברי הוועדה בשפה זהירה תוך מתן תקופה של כעשור, כאשר כבר היום ברור לדעת אנשי המקצוע שניתן להביא לסגירת בזן תוך חמש שנים. במסגרת הערות הציבור ניתן דעתנו לכך וכמובן שנפעל לשינוי ההמלצה ולצורך בקביעות נחרצות וברורות באשר לעיתוי סגירת בז״ן".
פורסם לראשונה: 15:58, 26.04.21
