מה יקרה אם אסטרואיד יפגע בכדור הארץ?
ארצות הברית והאיחוד האירופי כבר החלו בפרויקט משותף במטרה לבחון כיצד למנוע מאסטרואיד לפגוע בכדור הארץ, וכעת גם סין מצטרפת למרוץ להגנה מפני פגיעת הגופים השמיימים: ראש סוכנות החלל הסינית אמר כי המדינה תקיים התייעצויות בנוגע לפיתוח מערכת הגנה מפני אסטרואידים.
ראש הסוכנות, ז'אנג קז'יאן, לא סיפק פרטים נוספים על כך בדבריו בטקס ליום החלל הסיני בעיר נאנג'ינג. בשנים האחרונות סין הציבה את חקר החלל בראש סדר העדיפויות. מטרתה היא לרקום תוכנית שתוביל לכך שבשנת 2045 היא תבצע אלפי טיסות לחלל ובהן נוסעים ועשרות אלפי טונות של מטען.
במקביל סין מקדמת תוכנית שלפיה גשושית תנחת על אסטרואיד, תאסוף דגימות ותחזיר לכדור הארץ את הקפסולה ובה הדגימות. לפי התוכנית של יי פיג'יאן מהאקדמיה הסינית למדעים, שצוטטה בסוכנות הידיעות שינואה, הגשושית תמשיך משם לשביט אחר. לדבריו של יי, המשימה עשויה להימשך עשור. בחודש שעבר חתמו סין ורוסיה על מזכר הבנות במטרה להקים תחנת מחקר בינלאומית על הירח.
הסינים, כאמור, אינם הראשונים שמתכוונים לפתח מערכת שתמנע פגיעת אסטרואידים. בשנה שעברה סוכנות החלל האירופית (ESA) חתמה על עסקה בשווי 156 מיליון דולר לבניית רכב חלל כחלק מפרויקט משותף עם נאס"א במטרה לבחון כיצד להסיט אסטרואיד שמתקרב לכדור הארץ.
החוזה שנחתם בין ESA לחברת החלל הגרמנית OHB כולל את בניית וניסוי "הרה", משימת ההגנה החללית הראשונה של ESA. הרה היא חלק אחד בניסוי שבו אמורה להיבדק פגיעת אסטרואיד והסטתו. החלק השני הוא "דארט", ניסוי בהסטת אסטרואיד של נאס"א. שני רכבי החלל הללו אמורים להגיע לאסטרואיד דידימוס שקוטרו 780 מטרים ושסביבו חג ירח קטן, דימורפוס, בקוטר 180 מ', כגודל הפירמידה בגיזה.
הכירו את האסטרואיד בנו
על פי התכנון דארט אמור להגיע לאסטרואיד בספטמבר 2022. הוא אמור לפגוע ישירות בדימורפוס, כדי להסיט מעט את מסלול הירח. הרה, כך על פי התוכניות, תשוגר ב-2024 ותגיע ב-2026 על מנת לתצפת במשך שישה חודשים על דידימוס ודימורפוס, ולהבין איך הפגיעה השפיעה על הירח. לפני שנה חגגו בנאס"א לאחר שהגשושית אוסיריס רקס אספה דגימות מהאסטרואיד בנו במטרה לחקור את אותו אסטרואיד שעלול להתנגש בכדור הארץ בעוד כ-160 שנה.
כבר ב-2015 הוקם צוות מיוחד של האו"ם כדי לבחון את הדרכים למנוע מאסטרואיד תועה לפגוע בנו, ולפני שנה הצטרפה ישראל למערכת ההגנה העולמית מפני אסטרואידים. מנהל סוכנות החלל הישראלית ונציג הסוכנות בוועדת החלל באו"ם חתמו על הסכם המגדיר את תרומתה של ישראל במערכת ההגנה הפלנטרית מפני אסטרואידים שהקים האו"ם.
אותה רשת הגנה מפני אסטרואידים הוקמה בשנת 2013 ותפקידה לנטר ולאפיין גופים קרובי ארץ (אסטרואידים ושביטים) ובמקרה אמת להתריע בפני מקבלי ההחלטות על איום פוטנציאלי לצורך הגנה עתידית על תושבי כדור הארץ. ברשת ההגנה הפלנטרית חברות 20 סוכנויות חלל ומוסדות, ביניהן נאס"א וסוכנות החלל האירופית.
התוכנית המועדפת כיום למניעת פגיעת אסטרואיד בנו היא כאמור שימוש בגשושית - חללית קטנה ולא מאוישת - שתכוון אל האסטרואיד, תפגע בו ותסיט אותו למסלול חדש, הרחק מטווח פגיעה. אפשרות אחרת היא שהגשושית תתקרב אל הסלע המעופף ותסיט אותו באמצעות שימוש בכוח הכבידה שלה. כך או כך, מדובר בטכנולוגיה שעדיין איננה קיימת, אלא נמצאת בתהליכי מחקר פיתוח.
ב-2013, לאחר שכאלף איש נפצעו מפגיעת מטאוריט בצ'ליאבינסק שברוסיה, קרא סגן ראש הממשלה הרוסי דאז דמיטרי רוגוזין לקהילה הבינלאומית ליצור "מערכת שתזהיר מפני נפילת פריטים שהגיעו מהחלל החיצון". הוא הבהיר כי לא לארצות הברית ולא לרוסיה יש את היכולת ליירט מטאוריטים ודומים להם, והדבר נכון גם עתה.
