ד"ר אנתוני פאוצ'י, ראש כוח המשימה של הבית הלבן למאבק בקורונה, שנאלץ להתעמת לא פעם עם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ במהלך המשבר, הוא אחד הזוכים בפרס דן דוד לשנת 2021, שיתמקד השנה בתחומי הבריאות והרפואה. יחד איתו יקבלו את הפרס היוקרתי - פרופ' זליג אשחר, ד"ר קארל ג'ון וד"ר סטיבן רוזנברג שחוללו מהפכה בתחום הטיפולים האימונותרפים נגד סרטן; ההיסטוריונים פרופ’ אליסון בשפורד, פרופ’ קת’רין פארק ופרופ’ קית’ וואיילו שהאירו את חקר העבר באור חדש – כל אחד בתחומו.
הזוכים ב-2021:
ד"ר אנתוני פאוצ'י, היועץ הראשי לענייני רפואה לנשיא ארה"ב ומנהל המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות במדינה - מזה 35 שנה. פאוצ'י הוא רופא, חוקר, ואימונולוג, אשר מנהל משנת 1984 את המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות בארה"ב. לאורך השנים פאוצ'י תרם רבות למחקר המדעי והקליני בתחומים אלה, והינו אחד החוקרים המצוטטים ביותר בעולם בתחום הביו-רפואה.
הפרס מוענק לו כזוכה יחיד בקטגוריה על תרומתו יוצאת הדופן לחקר האיידס, על בניית תכנית החירום הנשיאותית למאבק באיידס שהצילה מיליוני אנשים ברחבי העולם, על הובלת המכון הלאומי האמריקני לאלרגיה ומחלות זיהומיות, על מאבקו לקידום גישות רפואיות חדשניות דוגמת חיסוני mRNA שניתנים כיום למיליונים ברחבי העולם, ועל הגנתו האמיצה על המדע שהותקף רבות במהלך משבר הקורונה.
במהלך משבר הקורונה, תקף טראמפ את המומחה הוותיק בן ה-80 הוא טען שפאוצ'י מבהיל את הציבור ומטעה אותו. בין היתר אמר הנשיא לשעבר שזה "לא הוגן" ששיעור התמיכה של פאוצ'י בציבור גבוה בהרבה משלו. בין היתר שיתף טראמפ סרטון שבו אמר פאוצ'י שמספר הנדבקים בארה"ב גבוה לעמת מדינות אחרות מכיוון שהסגר שהטילה היה חלקי. "טעות!", כתב אז טראמפ בציוץ שבו שיתף את הסרטון. בעקבות הדברים של הנשיא לשעבר, דווח ב-CNN כי הרופא הבכיר נדרש לשכור את שירותיהם של מאבטחים בעקבות איומים על חייו ועל חיי משפחתו.
הנשיא ביידן מבקש מהאמריקנים לעטות מסכות: נוכל להציל 50 אלף בני אדם
(צילום: רויטרס)
פרופ' קת'רין פארק, היסטוריונית של מגדר ורפואה ופרופ' אמריטוס בחוג להיסטוריה של המדע באוניברסיטת הארוורד.
פארק חוקרת את ההיסטוריה של גוף האדם, הבדלים בין המינים, ורפואה באירופה של ימי הביניים. במחקריה מתחקה פארק גם אחרי אלו שפעלו מחוץ למערכת הרפואה הממוסדת, ואחר חייהן ומותן של נשים בהן בוצעו הניתוחים הראשונים בבני אדם. הפרס מוענק לה על תרומתה יוצאת הדופן וגילוייה פורצי הדרך בחקר ההיסטוריה של גוף האישה והטיפול בנשים, שחשפו את השפעתן של תפיסות מגדריות על טיפולים רפואיים, על החייאת חקר הרפואה בתקופת ימי הביניים והרנסנס, ועל היותה היסטוריונית בעלת שם עולמי המהווה מקור השראה להיסטוריונים וחוקרים של מין ומגדר.
פרופ' קית' וואיילו, היסטוריון של גזע, אתניות ובריאות הציבור ופרופ' באוניברסיטת פרינסטון.
מחקריו לאורך השנים הובילו לתגליות חדשות על אודות חוויות רפואיות וטיפול רפואי של הסובלים מכאבים כרוניים המגיעים מרקעים אתניים שונים, ולשינויי התפיסה החברתית בנוגע לטיפול רפואי. הפרס מוענק לו על עבודתו יוצאת הדופן בחקר ההיסטוריה של גזע ומוצא אתני והשפעתם על בריאות הציבור ועל גישתו המחקרית פורצת הדרך.
פרופ' אליסון בשפורד, היסטוריונית החוקרת את הממדים הגלובליים של בריאות ורפואה עכשווית, ומנהלת את התוכנית לחקר ההיסטוריה של כדור הארץ באוניברסיטת ניו סאות' ויילס באוסטרליה.
הפרס מוענק לה על מחקר היסטורי רחב היקף, אשר מדגים את הקשר הגלובלי של הרפואה ובריאות הציבור ומפנה את תשומת הלב למדינות מתפתחות; באשפורד הייתה מבין החוקרים הראשונים שהרחיבו את חקר ההיסטוריה הרפואית מעבר לעולם המערבי, אל אזורים נידחים אשר לא נחקרו בעבר והייתה מהבודדים שעסקו בהשפעות של סגרים וסגירת גבולות בעקבות מצבי חירום רפואיים עוד טרם התפרצות מגפת הקורונה.
פרופ' זליג אשחר, מנהל המחקר האימונולוגי במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב), פרופסור אמריטוס במחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע, וחתן פרס ישראל למדעי החיים לשנת 2015.
אשחר הוא מומחה להנדסה גנטית של תאיT , ונמנה על מניחי היסודות ליישום הקליני של טכנולוגיית CAR-T הפועלת כנגד תאים סרטניים. הפרס מוענק לו על מחקרו פורץ הדרך שהוביל לפיתוח עשרות טיפולים רפואיים המבוססים על המהפכה שהוביל בעריכת תאי T כך שיתקפו גידולים סרטניים, ועל הנחת היסודות, יחד עם ד"ר סטיבן רוזנברג, ליישום קליני של טכנולוגיה זו למאבק בסרטן.
ד"ר סטיבן רוזנברג, מנהל המחלקה הכירורגית במכון הלאומי לסרטן בבת'סדה, מרילנד.
רוזנברג היה הראשון שפיתוח טיפולים אימונולוגיים וטיפולים מבוססי גנים יעילים לחולים בסרטן מתקדם, והראשון שהחדיר בהצלחה גנים מהונדסים גנטית לבני אדם כטיפול למחלות שונות. הפרס מוענק לו על מחקריו השונים ופיתוח הטיפול לגירוי חיסוני לתאי T שהוביל לנסיגה מלאה של מחלת הסרטן בבני אדם, על תגליותיו שהובילו לטיפול האימונותרפי הראשון בסרטן, על מאמציו המתמשכים לפיתוח טיפולים נוספים, ועל דרכו הייחודית בתרגום מדע בסיסי לפרקטיקה רפואית.
פרופ' קארל ג'ון, פרופסור לאימונותרפיה במחלקה לפתולוגיה ורפואת מעבדה, מנהל המרכז לאימונותרפיה סלולרית, ומנהל מכון פרקר לאימונותרפיה בסרטן בבית הספר לרפואה על שם פרלמן, באוניברסיטת פנסילבניה.
הפרס מוענק לו על חדשנות בהנדסת תאי CAR-T ופיתוח טיפולים המסייעים למטופלים עם לוקמיה מתקדמת ולימפומה; על מאמציו המתמשכים ליישום טיפול חיסוני בתאי CAR-T בילדים חולי סרטן; ועל הנדסת הדור הבא של תאי CAR-T לשימוש טיפולי נרחב.
"להוקיר השנה את תחומי הבריאות והרפואה שניצבים בחזית המלחמה בנגיף"
פרס דן דוד הינו מהפרסים הישראליים היוקרתיים ביותר, המוענק לישויות בינלאומיות שתרמו תרומה יוצאת דופן לאנושות. פרופ' אריאל פורת, יו"ר מועצת המנהלים של פרס דן דוד ונשיא אוניברסיטת תל אביב ופרופ' איתמר רבינוביץ', יו"ר קרן דן דוד, הכריזו הערב (יום ב') על זוכי הפרס לשנת 2021 המוענק זו השנה ה-20. הפרס יוענק בטקס מקוון חגיגי ב-9 במאי. סכום הפרס שיוענק לזוכים בכל ממד זמן הוא מיליון דולר המתחלקים בין זוכי הקטגוריה, וסה"כ יוענקו 3 מיליון דולר במסגרת הפרס. הזוכים יתרמו 10% מכספי הפרס עבור מלגות ל-20 חוקרות וחוקרים צעירים בתחומי הבריאות והרפואה בשלבי הדוקטורט והפוסט-דוקטורט בארץ ובעולם. שמות זוכי המלגות יוכרזו בחודש אפריל.
פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב ויו"ר מועצת המנהלים של פרס דן דוד, אמר: "מגפת הקורונה הציבה בפני האנושות אתגרים חדשים ועל כן החלטנו להוקיר השנה את תחומי הבריאות והרפואה שניצבים בחזית המלחמה בנגיף. ועדות בינלאומיות בחרו בזוכים בשל מחקריהם פורצי הדרך ותרומתם יוצאת הדופן לאנושות בתחומים אלו, בשלושת ממדי הזמן, עבר, הווה ועתיד".
אריאל דוד, בנו של דן דוד ז"ל, הוסיף: "ראינו לנכון להתייחס לאתגרים שהציבה בפנינו מגפת הקורונה. בחרנו לעשות זאת השנה תוך שמירת אמונים לגישה הרחבה והמגוונת שמייחדת את הפרס, ולהכיר בהישגים ממגוון תחומים תוך התמקדות בבריאות, רפואה ואפידמיולוגיה".
עם זוכי הפרס בעבר נמנו הצ'לן יו יו מה, המנצח זובין מהטה , הסופרים עמוס עוז וא.ב. יהושע, סגן נשיא ארה"ב לשעבר וזוכה פרס נובל לשלום, אל גור, ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, צמד הקולנוענים האחים איתן וג'ואל כהן, הנוירופסיכולוגית פרופ' ברנדה מילנר, פרופ׳ מארי קלר קינג, מהמובילות במחקר הגנטיקה הרפואית ופרופ' אמנון שעשוע.
