מי השתייה של תושבי רחובות בסכנה והרשויות אינן ממהרות לפעול : רשות המים מאיימת לנקוט בהליכים נגד משרד הביטחון, לאחר שלא נמצא מימון לפרויקט שיקום המים בתעש גבעון. זיהום המים מאיים על המשך הפקת המים במספר קידוחים, המספקים מי שתייה ברחובות ונס ציונה. קידוחים שהפיקו מים לצרכים חקלאיים כבר נסגרו לאחר שנים של זיהום על ידי התעשייה הצבאית.
ועדת שרים אישרה את הפרטת תעש, כך שעלויות השיקום אמורות להיות מוטלות על משרד האוצר. אבל לפי חוק המים האחריות החוקית על הזיהום חלה עדיין על משרד הביטחון. אלא שבניגוד למזהם פרטי, שאז ניתן לבצע במקומו את עבודות השיקום ולגבות ממנו כפל עלויות, כאשר המדינה נדרשת לטפל בזיהום שהיא עצמה גרמה - קשה יותר להשיג את התקציב הדרוש. מדובר, בעצם, במדינה הפועלת נגד עצמה.
גורמים ברשות המים הזהירו כי "מדובר בפצצה מתקתקת. אנחנו לא רוצים לזרוע פאניקה, אבל הזיהום נמצא כבר בשוליים של רחובות. יש צורך בשיקום מידי כדי לצמצם נזקים ולמנוע נזק בלתי הפיך למי התהום. אנחנו במרוץ נגד הזמן".
הפעילות במפעל תעש גבעון, הממקום דרומית לרמלה, גרמה במשך השנים לזיהום חמור של מי התהום. עיקר הזיהום הוא מהחומר פרכלורט - שמקורו באמוניום פרכולרט המשמש כדלק טילים - וממסים אורגניים מוכלרים (העיקרי בהם TCE, טריכלורואתילן - שיכול לפגוע במערכת העצבים וחשוד כגורם מסרטן). לפי רשות המים, קצב התקדמות הזיהום גבוה ביותר, וכל עיכוב בביצוע תכנית השיקום יגרום לנזקים שעלולים להיות בלתי הפיכים ולייקור משמעותי של יישומה.
תוכנית השיקום כוללת שאיבה של מי תהום בחמישה קידוחי הפקה ייעודיים, שיקדחו לאורך הזיהום, לתקופה של כ-25 שנה. המים הנשאבים בקידוחי המוקד יטופלו במתקן טיפול ביולוגי, שיוקם בשטח מתחם תעש גבעון ויופנו להשקיה חקלאית. חלק מהמים, שריכוזי הפרכלורט נמוכים, יטופלו בטכנולוגיות מאושרות על ידי משרד הבריאות וישולבו במערך אספקת המים העירוני ברחובות.
במכתב למשרד האוצר הודיע מנהל הרשות, גיורא שחם, כי יש לקדם את מתווה מימון השיקום בטרם יפתחו בהליכים מנהליים. "יש להתחיל בתוכנית בהקדם האפשרי", הוא כתב.
אלא שבמשרד הביטחון מתנערים מהאחריות שלהם ואומרים כי "ועדת השרים להפרטה אישרה את הפרטת תעש. החלטה זו הטילה את מימון טיהור המים על משרד האוצר ופטרה את משרד הביטחון מכל אחריות למימון עלויות הטיפול בזיהומי הקרקע והמים".
למעשה, כאשר המדינה הפריטה את תעש היא חולקה לשלוש חברות, בהם נצר השרון שנועדה לטפל בנזקי עבר של התעשייה, ונקבעו הסדרים שעוסקים במקור התקציבי לשיקום הקרקע. אבל כאמור, הדבר עדיין אינו מסיר ממשרד הביטחון את האחריות החוקית. לרשות המים עדיין יש יכולת מנהלית לגבות מהם את "החוב" שלהם כמזהמים.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר, חברת נצר השרון ורשות המים הגיעו לאחרונה להבנות לעניין מקור המימון לקידום התכנון והכנת מכרז ליזם שיקים את מתקן הטיהור, וזאת על מנת שלא לעכב את עבודות הטיהור. במקביל, ידונו הגורמים הרלוונטיים במקורות המימון לביצוע הטיהור".
