מחקר שנערך בקרקעית ים המלח חושף כי רעידת אדמה הרסנית בעוצמה של 6.5 צפויה לפגוע באזורנו בשנים הקרובות. על פי המחקר, שנערך בהובלת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, רעידת אדמה בעוצמה כזו מתרחשות בארץ ישראל במחזוריות ממוצעת של בין 130 ל-150 שנה, אך היו מקרים בהיסטוריה שהפער בין רעידה אחת לשנייה היה של עשרות שנים בודדות בלבד.
ריאיון באולפן ynet עם פרופ' שמואל מרקו
(צילום: שחר גולדשטיין)
רעידת האדמה האחרונה בעוצמה של 6.5 הורגשה בבקעת ים המלח ב-1927, אז נפגעו מאות אנשים בעמאן, בירושלים, בבית לחם ואפילו ביפו. כעת, בעקבות ממצאי המחקר, החוקרים מתריעים שרעידת אדמה נוספת עלולה בסבירות גבוהה לקרות עוד בימי חיינו, בשנים הקרובות או בעשורים הקרובים. המחקר נערך בהובלת צוות חוקרים בינלאומי, בהשתתפות פרופ' שמואל מרקו, ראש בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב ועמיתיו החוקרים מבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ: ד"ר ין לו - פוסט דוקטורנט באוניברסיטת תל אביב, פרופ׳ אמוץ עגנון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, ד"ר ניקולס ולדמן מאוניברסיטת חיפה, ד"ר נדב ווצלר מהמכון הגאולוגי וד"ר גלן ביאסי מהמכון הגאולוגי האמריקני. תוצאות המחקר פורץ הדרך פורסמו בכתב העת היוקרתי Science Advances.
פרופ' מרקו אמר בריאיון לאולפן ynet: "לפי הרעידה האחרונה, שזו הדוגמה הכי טובה שיש לנו, נהרגו כ-250 איש – בירושלים, בבית לחם, בעמאן, ביריחו. כך שאם ננרמל את זה לכמות האוכלוסייה שיש כיום, 100 שנים אחר כך, האוכלוסייה גדלה בערך ב-2-3 סדרי גודל, אז צפויים מאות נפגעים והרס גדול של תשתיות ונזק לרכוש. כלומר, יהיו הרבה מאוד הרוגים".
במסגרת המחקר צוות החוקרים הסתייע בארגון בינלאומי שנקרא ICDP, שמבצע קידוחי עומק באגמים בכל רחבי העולם במטרה לחקור את האקלים הקדום של כדור הארץ ושינויים אחרים שקרו בסביבה. ב-2010 הוצבה האסדה במרכז ים המלח והחלה לקדוח בקרקעית, לעומק של מאות מטרים, המאפשרים ניתוח של כ-220 אלף שנות גיאולוגיה של ים המלח – הרקורד הארוך מסוגו בעולם.
פרופ' מרקו הסביר כי כיוון שים המלח הוא המקום הנמוך בכדור הארץ, מדי חורף, מי השיטפונות שזורמים למקום נושאים עמם סחף, שמצטבר בקרקעית האגם לשכבות שונות. שכבה כהה בת כמילימטר המייצגת את סחף החורף ושכבה בהירה בת כמילימטר שמייצגת את האידוי המוגבר של המים במשך הקיץ, כאשר כל שתי שכבות כאלו מייצגות שנה אחרת.
יחד עם זאת, ברגע שיש רעידת אדמה, המשקעים מתערבלים, השכבות ששקעו קודם בסידור מושלם מתערבבות ושוקעות מחדש בצורה אחרת. בעזרת משוואות פיזיקליות ומודלים ממחושבים שהחוקרים פיתחו במיוחד לצורך מחקר זה, הם הצליחו לשחזר מהרקורד הגיאולוגי את ההיסטוריה של רעידות אדמה לאורך התקופה.
מניתוח הממצאים עולה כי שכיחות רעידות האדמה בבקעת ים המלח אינה קבועה בזמן. היו תקופות של אלפי שנים עם יותר פעילות טקטונית ואלפי שנים עם פחות פעילות טקטונית. בנוסף, לחוקרים התברר כי הייתה הערכת חסר משמעותית בתדירות רעידות האדמה בישראל.
אם עד כה חוקרים סברו כי בקע ים המלח רועד בעוצמה של 7.5 מדי 10,000 שנה בממוצע – כעת מסתבר שהרעידות הקטלניות תכופות הרבה יותר, מחזוריות ממוצעת שנעה בין בין 1,300 ל-1,400 שנה. החוקרים מעריכים שהרעידה האחרונה בעוצמה כזאת פגעה בנו בשנת 1,033 - כלומר כמעט לפני אלף כשנה. פירושו של דבר שבמאות השנים הקרובות צפויה רעידה נוספת בסולם 7.5 ומעלה.
לעומת זאת, החוקרים כאמור מצאו שרעידות אדמה בעוצמה של 6.5 מתרחשות אמנם באזורנו בממוצע מדי 130 עד 150 שנה, אך התדירות בין הרעידות משתנה ובעוד שהיו מקרים שבהן הפערים בין רעידה אחת לשנייה היו של מאות שנים, הרי שגם היו מקרים שבהן התרחשו רעידות אדמה עוצמתיות בהפרש של עשרות שנים בודדות בלבד.
"אני לא רוצה להפחיד", אמר פרופ' מרקו, "אבל אנחנו חיים בתקופה פעילה מבחינה טקטונית. הרקורד הגיאולוגי לא משקר ורעידת אדמה גדולה בישראל בוא תבוא. כמובן, אין לנו דרך לחזות בדיוק מתי האדמה תרעד מתחת לרגלינו - מדובר בתחזית סטטיסטית – אבל לצערי אני כן יודע לומר שרעידת אדמה שתגרום למאות נפגעים תקרה בשנים הקרובות, זה יכול להיות בעוד עשר שנים או עשרות שנים אבל זה גם יכול בשבוע הבא ואנחנו חייבים להיערך לכך".
