שלושה חוקרים צעירים מאוניברסיטאות בישראל יזכו כל אחד במענק בסך 100 אלף דולר על מחקריהם פורצי הדרך. הזוכים בפרסי קרן משפחת בלווטניק לשנה 2021 הם: בהמדעי הפיזיקה וההנדסה - ד"ר עידו קמינר מהטכניון; בכימיה - פרופ' רפאל קליין ממכון ויצמן למדע ובמדעי החיים - פרופ' יוסי יובל מאוניברסיטת תל אביב
פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים ומהנדסים צעירים ומבטיחים בשלב מוקדם בקריירה המקצועית שלהם, הן בשל הישגיהם יוצאי הדופן והן בשל ההבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד. הפרסים מוענקים לחוקרים עד גיל 42 בזכות מחקריהם פורצי הדרך בשלושה תחומים – מדעי החיים, כימיה ומדעי הפיזיקה וההנדסה. הפרסים לשנת 2021 יוענקו בטקס חגיגי שיתקיים בירושלים, ככל שמגבלות הקורונה תאפשרנה, ב-1 באוגוסט.
השנה הוגשו 37 שמות של מועמדים ומועמדות לפרס משבע אוניברסיטאות בישראל. חברי המועצה המדעית של הפרס, ובהם זוכי פרס נובל – חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' אהרן צ'חנובר ופרופ' דיויד גרוס, וכן יו"ר סוכנות החלל הישראלית ויו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח פרופ' יצחק בן ישראל, הוזמנו גם הם להציע מועמדים. ועדת שיפוט הכוללת מדענים בכירים בישראל מכל קטגוריה, בהובלת חברי האקדמיה הישראלית, בחרה את שלושת הזוכים.
ד"ר עידו קמינר (35), חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל. בנימוקים להענקת הפרס נכתב כי "עבודתו של ד"ר עידו קמינר השפיעה על חקר הפיזיקה הבסיסי ביותר באמצעות יישומים אשר משנים את ההבנה שלנו את האופי הקוונטי של אינטראקציות בין חומר לאור. טכנולוגיות חדשות אשר פותחו במעבדתו פותחות את האפשרות ליצירת מכשירי רנטגן קומפקטיים ומתכווננים לשימושים כגון סורקים במערכות אבטחה ודימות רפואי.
"ד"ר קמינר גם גילה היבטים חדשים של אפקט צ'רנקוב (Cherenkov Effect) – הבזק של אור הנראה כאשר חלקיקים זעירים עוברים דרך גז, נוזל או מוצק, שהתגלה לראשונה בשנת 1934. אפקט צ'רנקוב נתפס כמוסבר במלואו בפיזיקה קלאסית, אך ד"ר קמינר גילה תכונות קוונטיות נסתרות שלא זוהו בעבר בפיזיקה הקלאסית. גילוי זה הוביל אותו לפתח גלאים חדשניים לחלקיקים בעלי אנרגייה גבוהה למאיצי חלקיקים כמו אלה הפועלים ב-CERN (המרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים יסודיים בפיזיקה)".
פרופ' רפאל קליין (38), פרופ' חבר וראש המרכז לעיצוב מולקולרי על-שם הלן ומרטין קימל, מכון ויצמן למדע. בנימוקי הוועדה נכתב בין היתר כי "רוב החומרים מעשה ידי אדם הם סטטיים במהותם ולכן אינם מסוגלים להשתנות בתגובה לאותות חיצוניים. היכולת להגיב לגירויים חיצוניים כמו אור, חום או מגע היא חיונית לקיומם ולתפקודם של אורגניזמים חיים. ד"ר רפאל קליין, העוסק בכימיה אורגנית, פיתח חומרים ננו-דינמיים שתוכננו להחזיק במאפיינים 'דמויי-חיים' אלה. לדוגמה, הוא יצר ננו-חלקיקים מגנטיים בעלי צורת קובייה אשר מסוגלים להרכיב את עצמם לכדי חומרים מורכבים בעלי סליל כפול בנוכחות של שדה מגנטי. לחומרים ננו-דינמיים אלה ואחרים יש שימושים פוטנציאליים בתחומים מגוונים, כגון טיהור מים, אחסון אנרגייה וזרזים שונים".
פרופ' יוסי יובל (41), פרופ' מן המניין בביה"ס לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים וראש ביה"ס סגול למדעי המוח – באוניברסיטת תל אביב, חבר האקדמיה הצעירה הישראלית למדעים. פרופ' יובל פועל לגשר על הפער בין שניים מהתחומים המשפיעים ביותר בביולוגיה – אקולוגיה (חקר בעלי החיים בסביבתם) ומדעי המוח (חקר האופן שבו המוח שולט בפעולות). הוא סייע לבסס את התחום החדש של נוירואקולוגיה, החוקר כיצד המוח שולט בהתנהגות בסביבה טבעית המשתנה במהירות – שילוב החיוני להבנתנו את התהליכים הביולוגיים בעולם הטבע.
פרופ' יובל חוקר עטלפים על מנת ללמוד כיצד בעלי חיים מקבלים החלטות בסביבתם הטבעית. הוא מומחה מוביל במחקר על שימושם של עטלפים באיכון הד (סונר) כדי להתמצא ולנווט ברחבי העולם כמודל לאופן שבו המוח משלב מידע חושי להנחיית ההתנהגות. הוא פיתח מכשיר GPS ממוזער חדשני וסנסורים אחרים העוקבים אחר התנהגותם של עטלפים הנעים בחופשיות בטבע. עבודה זו מספקת תובנות רחבות יותר בדבר שאלות כגון כיצד בעלי חיים חשים את הסביבה שלהם, כיצד הם מנווטים, וכיצד הם מתנהגים בקבוצה. הסנסורים שפותחו במעבדה של פרופ' יובל הפכו לזמינים, והם משמשים כיום מדענים מכל רחבי העולם. פרופ' יובל גם מיישם את מחקריו באיכון הד של עטלפים במגוון אפליקציות רובוטיות. למשל הוא מפתח שימושים שונים לאיכון הד בכלים אוטונומיים וברובוטיקה חקלאית.
"השנה החולפת הוכיחה את חשיבותו של מדע פורץ דרך", ציין לן בלווטניק, מייסד ויו"ר Access Industries וראש קרן משפחת בלווטניק, "זוהי חובתנו לעודד מדענים צעירים להרחיב את תחומי המחקר שלהם ולפרוץ את גבולות הגילוי המדעי. הישגיהם של שלושת הצעירים הישראלים יוצאי הדופן הללו הם עדות ליכולותיהם, להתמדתם ולדמיון שלהם – מאפיינים של חוקרים ישראלים צעירים רבים שימשיכו לתרום תרומות נכבדות למדע לדורות הבאים".
ניקולס דירקס (Nicholas B. Dirks), נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים של ניו יורק, אמר: "זוכי פרסי בלוווטניק לשנת 2021 בישראל הם קבוצה מרשימה של חלוצי מדע. בשם האקדמיה למדעים של ניו יורק אנו גאים בתרומתם של הצעירים הללו בישראל לקהילה המדעית העולמית ולשיפור החיים באמצעות מחקריהם. אנו מברכים אותם על הישגיהם ומצפים לראות מה צופן עתידם".
פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ציינה: "בעיצומה של שנה מאתגרת אנו גאים עד מאוד בכך שהמדענים הצעירים שלנו מתקדמים לעבר שיאים חדשים ומקדמים חדשנות מדעית ופריצות דרך. קרן משפחת בלווטניק והאקדמיה למדעים של ניו יורק, ועימן כמובן אנו, שמחים לכבד את המדענים הישראלים יוצאי הדופן הללו בפרס היוקרתי הזה".
