דגם חדש של תיבת קינון לתנשמות שפיתח ד"ר מוטי צ'רטר מהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה וממכון שמיר למחקר צפוי להציל עשרות גוזלים ממוות, לחסוך לחקלאים אלפי שקלים ולהמשיך ולהעזר ביכולות ההדברה הביולוגיות של התנשמות – במקום לפנות להדברה כימית. צפו בסרטון של הטלת ביצה שצולם בתיבת הקינון החדשה.
כבר עשרות שנים שבארץ ובעולם חקלאים מציבים תיבות קינון של תנשמות בשדותיהם כדי שאלה ישמשו מדבירות ביולוגיות של מכרסמים וכך להימנע משימוש בחומרי הדברה. זוג תנשמות בתיבת קינון אוכלות בין 2,000 – 6,000 מכרסמים בשנה ונותנות מענה הדברתי לשטח של כ-100 דונם.
בעמקים גדולים יש מאות תיבות, ובקיבוצים ובמושבים מוצבות עשרות, כאשר בניה והצבה של כל תיבה כזו מגיעה לעלות של כ-1,000 שקלים. בישראל, שיטה זו יעילה במיוחד משום שריכוז התנשמות פה הוא הגבוה בעולם.
בשנים האחרונות התברר לד"ר צ'רטר כי תיבון הקינון מתפרקות בתוך שנתיים, מה שגרם לחקלאים רבים לנטוש את שיטת ההדברה הביולוגית הזו והעמיד את כל פרוייקט ההדברה באמצעות תנשמות בסכנה. לא פחות מטריד מכך, התברר כי תיבות הקינון בנויות כך שהן גורמות לנפילה של גוזלים בעת האכלה אל מותם.
צ'רטר החליט לתכנן תיבת קינון חדשה, שתתאים לאקלים ולתנאי מזג האוויר הישראלי וגם תמנע את נפילת הגוזלים. כעת, בתום עשור של ניסוי בו מוצבים הדגמים החדשים בשדות, צ'רטר מצא את הדגם המומלץ לשימוש בארץ. "הצלחנו למצוא תיבה שאחרי עשור עדיין לא התבלתה, והצליחה למנוע 100% מנפילות הגוזלים", אמר ד"ר צ'רטר, שהעלה את המפרט של התיבה לאתר הפרויקט שלו, שם היא זמינה להורדה חינם.
"אנחנו אחת המדינות היחידות בעולם שבהן חקלאי מממן מכיסו הצבה של תיבות קינון. ברוב המדינות, הממשלה או ארגונים ללא מטרות רווח ממנות תיבות למטרת הדברה ביולוגית של מכרסמים, וזה לא טריוויאלי שהחקלאים אצלנו בוחרים כן להשקיע בזה. אני שמח שהצלחנו לרתום את הידע שלנו כדי למצוא פתרון אקולוגי, שגם יסייע לנו להמשיך במחקר החשוב הזה", ציין ד"ר צ'רטר.
בימים אלה מתחילה עונת הקינון של התנשמות, וד"ר צ'רטר הציב מצלמות שמאפשרות צפייה בשתי תיבות קינון בערוץ קבוצת המחקר ביוטיוב – שם ניתן לצפות בהתנהגות של ציפורים נוספות בסביבתן הטבעית. למרבה השמחה, המצלמה כבר צילמה בקיעת גוזל ראשון, שבזכות התיבה החדשה – יהיה הרבה יותר בטוח.