אחת הפעולות החשובות ביותר לשמירה על הטבע בישראל, לנוכח הרס בתי גידול של חיות בר וצמחים, היא שמירה על שטחים שמורים גדולים ככל האפשר ועל חיבור שלהם, שיאפשר מעבר של בעלי חיים ביניהם. בהתאם לכך פותחה ברשות הטבע והגנים לפני כשני עשורים מפה של ישראל בה מסומנים רצפים גדולים של שטחים, המכונים מסדרונות אקולוגיים.
בתחומי מסדרונות אקולוגיים עוברות תשתיות רבות על פני הקרקע, בהן כבישים, מסילות ברזל, תעלות מבוטנות וגדרות. תשתיות אלו גורמות לקיטוע בין שני צדי המסדרון ובכך מקטינות את יעילותו למעבר בעלי חיים לאורכו. שמירה על תפקודו של מסדרון אקולוגי דורשת לכן להתייחס לאתרים בהם חוצות תשתיות אורכיות את המסדרונות כאל מעברים הכרחיים. אלו מהווים "צווארי בקבוק" החיוניים למעבר בעלי חיים לאורך המסדרון, ובהם מומלץ למקם עבורם מעבר עילי או תחתי.
כחלק מהקידום של מעמד סטטוטורי למסדרונות האקולוגיים באזור המרכז, ערך מחוז מרכז של רשות הטבע והגנים סקר בצווארי בקבוק כדי לבחון את מידת השימוש שעושים בעלי חיים במעברים אלו. הסקר, שהתמקד ביונקים ובזוחלים, נערך במפגשי מסדרונות אקולוגיים עם תשתיות אורך ורוחב ראשיות כגון כבישים ומסילות ברזל. ממצאיו חושפים את מיני בעלי החיים המשתמשים במעברים אלו, תנועתם במרחב הפיזי ובמרחב הזמן.
הסקר נערך במהלך 2018-2019 על ידי המארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע) בהזמנת רשות הטבע והגנים. חמישה אתרים של צווארי בקבוק במסדרון האקולוגי נבחנו לצורך הסקר, רובם כוללים מעברי כביש שהשימוש בהם הינו הכרחי על מנת להימנע ממעבר על גבי כביש רב. כמו כן, המינים שנבחרו לסקר הנם יונקים גדולים וקטנים וזוחלים, כולם מינים אופיניים לשטח הניטור ותלויים ברציפות קרקעית לצורך תנועה.
הסקר כלל הצבה של פלטות לזיהוי עקבות, חתכי עקבות על בסיס שבילי עפר, שימוש במצלמות חישה במעברי כביש וסריקה אקטיבית לזיהוי זוחלים. נבחנו מצאי היונקים והזוחלים, ובוצע ניתוח של הרכב חברות, פעילות מרחבית ועתית, הערכת גדלי אוכלוסיות, ושימוש במעברי כביש.
החוקרים בדקו מדדים כגון: הרכב חברה, שפע/פעילות, אינטראקציות פוטנציאליות בין מינים, דפוסי שימוש בשטח במרחב ובזמן וגורמים המשפיעים על מדדים אלו. במהלך הסקר נצפה מספר גבוה יחסית של מיני חולייתנים (יונקים, זוחלים ודו-חיים) – סה"כ 36 מינים שונים, מתוכם שני מינים מבויתים (כלב וחתול) ומספר מינים הנחשבים כמלווי אדם מובהקים (תן זהוב, חולדה, עכבר הבית). אמנם חלק גדול מהמינים נצפה פעם אחת או פעמים בודדות, אולם ניתן להניח כי המצאות פרט או פרטים בודדים של מין מסויים מעידים על קיומה של אוכלוסייה, בעיקר לנוכח העובדה שחלק מהמינים הינם כאלו שגם בבתי גידול אידיאליים קשה לצפות בהם.
"ראינו שצווארי הבקבוק דורשים שיפור, אבל הם מתפקדים ויש בהם שימוש", אמר ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז של רשות הטבע והגנים, והוסיף כי "בין כל חמשת השטחים שבדקנו - מצאנו קשר שלילי בין נוכחות בעלי חיים מבויתים (כלבים וחתולים), לבין נוכחות חיות בר. מצאנו גם מתאם שלילי עם נוכחות אדם. ככל שיש יותר בני אדם - יש פחות בעלי חיים".
מסקנות והמלצות עיקריות
● מגוון המינים הגבוה יחסית שנצפה במהלך הסקר מעיד כי גם שטחים ברמת הפרעה גבוהה מהווים מערכת אקולוגית מורכבת.
● צווארי בקבוק צרים וקטנים תומכים במגוון ושפע מינים נמוך יותר.
● המשך ניטור של השטחים הפתוחים, בדגש על השימושיות שלהם הן כבתי גידול והן כמסדרונות אקולוגיים.
● הרחבת סקרים וניטור לקבוצות מינים נוספות.
● בחינת עומק של דפוסי השימוש המרחביים והעתיים במעברי כבישים.
● ביצוע מחקרים על תפקוד המסדרונות עבור מינים רגישים.
● שמירה על משאבי הטבע, גם אם מצומצמים.
● המשך בחינת ההשפעה של חיות בית (כלבים וחתולים) על חיות הבר.
הדו"ח הוצג בפני הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה יחד עם התוכנית המלאה למסדרון אקולוגי באזור המרכז. הוועדה אישרה את התוכנית, והיא כעת נמצאת במועצה הארצית לתכנון ובנייה להפקדה, בשלב ההתנגדויות.
