ב-2005 פקדה סופת הוריקן את העיר ניו אורלינס שבארצות הברית וגרמה להרס רב ברכוש ולאלפי הרוגים. ברוב העולם מקשרים את ההרס הרב, את אירועי ההצפות ואת הפגיעה בחיי אדם לשם אחד: קתרינה, השם שניתן לסופת ההוריקן מתוך רשימת האלפבית הלטיני של הסופות הטרופיות.
גל חום ושמו משה
(צילום: זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה)
ב-2003, במהלך גל החום הקטלני שפקד את אירופה, מתו לפי ההערכות כ-70 אלף בני אדם, רובם בצרפת. באוגוסט 2020 פקדו שני גלי חום (בשני סופי שבוע רצופים) חלקים גדולים ממערב אירופה. במהלך גלי החום האלו, הכריזו בבריטניה על היום הכי חם באוגוסט מזה 17 שנים עם 36.4 מעלות צלזיוס, באזור בריסל שבבלגיה חוו טמפרטורות הגבוהות ב-14 מעלות מהטמפרטורה הממוצעת ובאזורים הדרום-מערביים של צרפת הטמפרטורות טיפסו מעל ל-40 מעלות צלזיוס. למרות הסיכונים הבריאותיים והנזקים שעלולים לפגוע בחקלאות, בבעלי החיים ובכלכלה, אף אחד מגלי החום האחרונים או מקודמיהם לא זכו לקבל שם מתוך רשימת אלפבית כפי שנהוג עם הוריקנים.
האם העובדה שלגלי החום אין שם יש השפעה על מידת תשומת הלב שהם מקבלים בתקשורת ובציבור הרחב?
קבוצה של מומחי בריאות, מדעני אקלים וקובעי מדיניות מארצות-הברית משוכנעים שזה אכן המצב והם התאחדו לאחרונה ביוזמה ששמה "ברית החוסן לחום לקיצוני" (Extreme Heat Resilience Alliance, EHRA) על מנת לשנות זאת. החברים בקבוצה מבקשים לתת לגלי החום שמות ודירוגים, ממש כמו שניתנים להוריקנים, וכך להזכיר לציבור הרחב את הסכנות שטמונות בטמפרטורות קיצוניות.
עלייה בתדירות גלי החום
גל חום הוא רצף של ימים בהם הטמפרטורות ועומסי החום, גבוהים בצורה ניכרת מהממוצע. "אחת מהתוצאות הבלתי נמנעות של שינוי אקלים זו העלייה בתדירות ובמשכם של גלי חום", אומר פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה. "חלקים גדולים בכדור הארץ מתחממים - כלומר, הטמפרטורה הממוצעת שלהם עולה - וההתפלגות בין ימים חמים לימים קרים משתנה: רואים בבירור ריבוי של ימים חמים וריבוי של רצפים של ימים חמים. אלו הם גלי החום. זה נובע מהעובדה שכדור הארץ מתחמם ובאזורים מסוימים ההתחממות היא הרבה יותר ניכרת לעומת הממוצע העולמי, כמו למשל באזור אגן הים התיכון".
ארגון הבריאות העולמי מעריך כי בין השנים 2017-1998 יותר מ-166 אלף בני אדם מתו בעולם בעקבות חשיפה לחום קיצוני. לפי הארגון, מקרי מוות יכולים להתרחש כתוצאה מהתייבשות, ממכת חום, מאי ספיקת כליות או בגלל החמרה בבעיות קיימות.
הבעיה היא שבניגוד לסופות ולשיטפונות, גלי חום הם סיכון בלתי נראה, כמעט שקוף. "להוריקנים יש יותר תופעות נראות לעין", אומר פרופ' יאיר. "תמיד רואים בטלוויזיה רוחות חזקות, גשמים נוראיים, גלים גבוהים, דקלים מתנופפים ברוח וגגות עפים והחזאים תמיד מתלבשים בחליפות צהובות שמתנופפות ברוח בשידור חי. לעומת זאת, בגלי חום אנשים פשוט מתים מחום, אין שום 'קישוטים' מסביב, ולכן במובן הזה, זה מצטלם פחות יפה. אבל צריך לזכור שלמרות ש'יחסי הציבור' של הוריקנים הרבה יותר טובים - והם מקבלים שמות ויותר חשיפה - מה שהורג יותר בני אדם הם גלי החום".
להקים מרכזי קירור
בברית החוסן לחום קיצוני מאמינים כי מתן שמות ודירוג של חומרת גלי החום החזויים יכולים להעלות את המודעות לסכנות ולגודל האיום שנובע משינוי האקלים. לדעתם, כך אנשים יהיו מוכנים יותר כאשר גלי החום "פוגעים", כמו שמתכוננים לקראת פגיעת סופת הוריקן. בנוסף, על-ידי מתן שמות ודירוגים, ברצונם לעודד ערים ומדינות לנקוט באמצעי מניעה, לדוגמה הקמת מרכזי קירור ממוזגים ושליחת צוותים לבדיקת אוכלוסיית הקשישים ואוכלוסיות רגישות כגון דרי רחוב. "אני חושב שכמו שמערכות עירוניות בארצות הברית נערכות לקראת הגעה של הוריקן, באותו אופן יש להיערך מראש לקראת הגעה של גל חום", אומר יאיר. "אפשר, למשל, להוציא הנחיות לציבור לשתות הרבה, באיזה שעות יש להימנע משהייה בחוץ, או מתי מוטב להימנע מעבודה פיזית או פעילות ספורטיבית מאומצת. בנוסף, יש להכין את המערכות העירוניות כמו בתי חולים. פעולות והנחיות אלה יכולות להציל חיי אדם".
אולם, אף על פי שלדירוג חומרת גלי החום ולמתן שמות יכולה להיות השפעה חיובית, לדברי פרופ' יאיר, קיימים שני גורמים שמסבכים במידת מה את מתן הדירוג: "גורם משמעותי שמשפיע על עוצמת גל החום במקום מסוים הוא הגובה הטופוגרפי שלו. לדוגמה, אם משווים את הטמפרטורה בירושלים לתל אביב - שביניהן יש הבדל של 800 מטר גובה – הרי שמה שנתפס כגל חום בתל אביב לא בהכרח ייתפס כגל חום בירושלים, ולהפך. דבר שני, יש הבדל גדול מאוד בין אזורים עירוניים לאזורים כפריים. בערים, מתווסף לגל החום אפקט אי החום העירוני, שמחמיר את גל החום המטאורולוגי. לכן, אי אפשר להגיד שתושבי העיר ותושבי הכפר ירגישו את אותו גל החום באותה עוצמה ולכן זה עלול ליצור בעייתיות בדירוג גל החום".
למרות המכשול, לגלי חום מסכני חיים שתדירותם הולכת וגוברת, יש להתייחס בכובד ראש. לדברי חברי היוזמה, הכלי החשוב ביותר הוא תכנון מדיניות סביב דירוג ושמות גלי החום. למשל, מתן הנחיות לציבור כיצד להתנהג בגל חום "קטגוריה 2" וכדומה: ללא תכנון וניהול אסטרטגיות מוסכמות לכל דרגת גל חום, המטרה תפוספס.
"לפי דו"ח של השירות המטאורולוגי המספר הכולל של ימי השרב בישראל עולה וגם מספר הרצפים של ימים חמים מהממוצע נמצא בעלייה", אומר פרופ' יאיר, "לכן, הרעיון נראה לי מעולה - זה מקבע את חשיבותם של גלי החום בתודעה של הציבור ויש פה ערך מוסף בזה שממפים סכנה מטאורולוגית בסקאלה ארצית. צריך להבין שבניגוד למה שמוצג לנו בתחזיות מזג האוויר בטלוויזיה, שם מתמקדים בטמפרטורות שוברות שיאים, בישראל יש להתמקד ברצף של כמה יממות מעל 33 מעלות צלזיוס - כי זה מה שמסוכן לבריאות, לחקלאות וגם לכלכלה".
הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה"
