שופט בית המשפט השלום בחיפה, ד"ר זאיד פלאח, הורה בצהריים (יום ג') לצמצם את צו איסור הפרסום שהוצא אתמול על חקירת אסון הזפת בחופי ישראל. השופט קבע כי אסור לפרסם דבר על שיטות החקירה, הגורמים החוקרים וחומרים המגיעים מהרשות החוקרת וכל פרט שמקורו ברשות החקירה. מנגד, הוא התיר לפרסם כל פרט שמקורו בחקירה עצמאית של כלי התקשורת ולא ברשות החקירה. הצו צומצם לבקשת ynet וכלי תקשורת נוספים שעתרו נגד איסור הפרסום. בנוסף נאסר לפרסם את שמות הספינות האחרות שהיו באזור, פרט לספינה היוונית ששמה כבר פורסם בימים האחרונים.
אתמול הוצא הצו לבקשת המשרד להגנת הסביבה. הצו אוסר לפרסם כל פרט מפרטי החקירה וכל פרט העלול לזהות את החשודים, ובכלל זה שם כלי השיט, נמלי מוצא ויעד, מטען ונתיב שיט. על פי החקירה, הזיהום נגרם כ-50 ק"מ מחופי אשקלון לפני כשבועיים ובשל הסערה הגיעו כמויות עצומות של זפת לחופי ישראל - מראש הנקרה בצפון ועד חוף זיקים בדרום.
חיילים מנקים זפת בחוף השרון, אתמול
(צילום: רועי שטראוס, רשות הטבע והגנים)
הצו, שעליו חתם השופט ד"ר זאיד פלאח מבית משפט השלום בחיפה, נוגע לחקירה המתנהלת ביחידה הארצית לשמירה הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה ובמשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, ועניינו זיהום ים וחופי ישראל מזפת. מדובר בחשש משיבוש חקירה בשל פרסום פרטים על אוניות, שעברו באזור בתקופה שבה נשפך נפט לים מספינה. כמו כן, מדובר בחקירה מורכבת מפני שמדובר בכלי שיט זרים ובזיהום שנגרם במים בינלאומיים, כך שמדינת ישראל לבדה אינה יכול לחקור את הפרשה.
השופט זאיד פלאחצילום: אתר הרשות השופטתבדיון שהתקיים היום בבית המשפט השלום בחיפה אמר עו"ד יוני שמיר, שייצג את המשטרה הירוקה, כי דרוש צו איסור פרסום על החקירה. "העבירה, אם בכלל יש פה עבירה, החלה במים בינלאומיים והתוצאות שלה הן אסון אקולוגי. מדובר בחקירה בינלאומית עם גורמי אכיפה מהרבה מקומות בעולם, כאשר מוטת השליטה בעבירות של כלי שיט היא ממילא קצרה".
עו"ד שמיר התייחס לתוקף הצו, שיפוג ביום האחרון של החודש. "במקרה הזה חלון ההזדמנויות שלנו קטן ומוגבל. מה שלא נשיג בפרק הזמן הזה, לא נשיג". בהמשך הדיון הוא אמר כי האינטרס הציבורי הראשון הוא להביא את העבריין לדין והפרסום מפריע. החוקר רמי פלג הוסיף: "אני מבין את הערך של הפומביות. אבל כשהמשטרה רודפת אחרי גנב ומישהו עומד עם פנס ואומר לו, תיזהר, המשטרה מאחוריך".
עו"ד תמיר גליק ממשרד ליבליך, מוזר, גליק - שייצג בין היתר את ynet יחד עם עו"ד בר לאודון, אמר בדיון כי "לא שמענו במאום ובאופן קונקרטי איך הפרסום משפיע על החקירה". הוא הציג תקדימים ואמר כי "צריך הנמקה קונקרטית להצדקת הפגיעה בפומביות הדיון".
השופט פלאח אמר כי "לפני כשבוע פקד את מדינת ישראל אירוע זיהום חמור ביותר שידעה המדינה בכך שנפלטה זפת מהים לאורך רצועת החוף. זיהום זה פגע באופן קשה בחי, בצומח ובמערכות האקולוגיות של חופי הים התיכון. אין חולק שיש לאפשר לרשויות החקירה למצות את החקירה עד תום כדי להביא את האחריות למעשה הנפשע לדין. אין חולק שאין לעשות פעולה שיש בה להפריע למהלך התקין של החקירה".
השופט אמר עוד כי "נציגי כלי התקשורת במדינה עמדו על זכות הציבור לדעת וביקשו לבטל את הצו. לטעמם מדובר בצו מחמיר שהוצא לאחר פרסומים רבים".
במוצאי שבת פרסם המשרד להגנת הסביבה הודעה כי נבדקות 10 ספינות שהיו כמה עשרות קילומטרים מערבית לאשקלון בזמן הדליפה. לאחר בדיקה שנערכה לאחת הספינות, שהגיעה מאוחר יותר לנמל אשדוד, התברר כי היא לא קשורה לאירוע הזיהום. בתחילת השבוע פורסם ב"הצינור" ברשת כי אחת מעשר הספינות שהיו באזור אשקלון בעת שנגרם הזיהום היא MINERVA HELEN, מכלית נפט הנושאת את דגל יוון. הספינה חצתה את תעלת סואץ והגיעה לנמל פורט סעיד ב-11 בפברואר, היום שבו כנראה נגרם הזיהום. הרישום הבא הוא מ-14 בפברואר, אז עגנה הספינה בנמל אלכסנדריה. משם היא המשיך לחופי ספרד, וזהו המיקום שלה היום. מידע על אותה ספינה פורסם היום גם ב"תיקון עולם".
רני עמיר, מפקד היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה, הודה כי הוא אינו יודע כמה זמן תימשך החקירה. "אם וכאשר יאתרו את הגורם המזהם בנמל בארץ, למרות שזה קרה במים הכלכליים, מדינת ישראל תוכל לפעול נגדו במישור הפלילי. אבל ברוב המקרים זה לא המצב. מדובר באונייה זרה, ולכן האפשרות הטובה ביותר היא להגיע לחברה המבטחת של בעלי האונייה ולהגיש תביעה אזרחית", הוא אמר. "עולם הספנות הוא עולם מורכב. לכל אונייה יש בעלים. חברה חוכרת. גורם מבטח. הצוות זר. לעיתים יש קבלנות משנה. עולם מורכב. מה שחשוב זה המבטח של האונייה כי הוא זה שפותח את הארנק. אנחנו מתורגלים ומכירים את הנוהל הזה".
45 מיליון שקל לניקוי החופים
במקביל, הממשלה אישרה את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל להקצאת 45 מיליון שקל לטיפול בזיהום החופים, לפינוי הפסולת לאתרי הטמנה ולהשבת המצב לקדמותו; השרה גמליאל תגיש בתוך 30 יום תזכיר חוק בנושא מוכנות ותגובה לאירועי זיהום הים בשמן.
הסכום יוקצה לסיוע לרשויות המקומיות ולרשות הטבע והגנים הלאומיים, המחזיקות בחופים בים התיכון, אשר נפגעו בתקרית הזפת (עד 250 אלף שקל לכל קילומטר של קו חוף), עבור טיפול בזיהום בחופים, לרבות בבעלי החיים שנפגעו ממנו. מתוך סכום זה תועבר מקדמה כסיוע מיידי בהיקף של 62.5 אלף שקל. לביצוע סקרים ומחקרים, ניתוחים כלכליים סביבתיים, פעולות ניטור ופעולות תיעוד של היקף ועוצמת הפגיעה, תהליך השיקום ובדיקת השימוש באמצעים חדשניים לשיקום הסביבה החופית, הימית והמגוון הביולוגי שבה, בין היתר לצורך שיפור הטיפול והתגובה במקרים דומים בעתיד ועוד.
בנוסף, הוחלט כי המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר ידונו בתקצוב של הקרן למניעת זיהום הים בסך של 25 מיליון שקל, במטרה לאפשר לקרן לתת מענה לאירוע בסדר גודל כזה בעתיד, וכן כדי לאפשר את המשך ההתנהלות השוטפת של הקרן ולשימושים עתידיים. עוד הוחלט, כי תוקם ועדה, בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דוד יהלומי או נציגו, ובהשתתפות נציג מנכ"ל משרד רוה"מ, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד הפנים, או נציגיהם, אשר תמליץ בתוך שישה חודשים על דרכי ההתמודדות עם תרחישי אסון ימיים וההיערכות למניעתם - לרבות המשמעות בתקנים ובתקציב לצורך כך.
לצורך פתיחת עונת הרחצה, שתחל ב-20 במרץ, הוחלט כי משרד הפנים ומשרד האוצר יסכמו בתוך 14 יום על אופן תקצוב פתיחת העונה, לצורך פיתוח והנגשת חופי הרחצה, תפעול ונושאי הצלה ובטיחות.
נתניהו אמר: "מדובר באסון אקולוגי עצום של אלף טונות נפט וזפת שנערמים על חופינו. אנחנו חייבים לפעול מהר, לפני שזה יחלחל לתוך הקרקע, במיוחד בשטחים הסלעיים וזה נזק שיישאר איתנו שנים ארוכות. לכן אנחנו פועלים במהירות ואישרנו כעת את התכנית שהבאתי יחד עם השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל. הסיוע התקציבי הזה יסייע בהצלת החופים שלנו. אנחנו נשמור על החופים שלנו, אנחנו נשמור על הסביבה שלנו״. גמליאל הוסיפה: "התארגנו בזמן מהיר במיוחד כדי לאפשר הקצאת סכומי כסף משמעותיים לרשויות המקומיות החופיות ולרשות הטבע והגנים. נעשה הכול כדי שנוכל לשקם את הנזקים האקולוגיים, לחזור שוב ליהנות מהחופים היפים של ישראל ולפתוח במועד את עונת הרחצה הקרובה. אנחנו ממשיכים בחקירה בין-לאומית מורכבת כדי לתפוס ולהעניש בחומרה את האשמים".
