בשנים האחרונות חוקרים ארכיאולוגים מאוניברסיטת חיפה ארמון כנעני מפואר בן 3,800 שנה בתל כברי שבגליל המערבי, שנהרס וננטש בפתאומיות. במקום נמצאו אולמות מפוארים, מרתפי יינות עם עשרות כדים ועדויות למשתאות פאר באותם הימים. במחקר חדש שהתפרסם בסוף השבוע בכתב העת היוקרתי PLOS ONE קבעו החוקרים כי הסיבה להרס ולנטישה הפתאומית הייתה רעידת אדמה, מהמוקדמות שתועדו אי פעם באתר ארכיאולוגי.
פרופ' אסף יסעור לנדאו מאוניברסיטת חיפה, ממובילי החפירות באתר, אמר כי במשך שנים רבות תהו הארכיאולוגים מה גרם להרס ולנטישה הפתאומית של הארמון המפואר. "אנחנו מבינים כיום שרעידת האדמה חצתה את הארמון לשניים, מה שגרם לתושבים של כברי לאבד אמון בשושלת השולטת ולנטוש את העיר כולה שמאז לא יושבה מחדש", הוא אמר.
הארמון בתל כברי, שנמצא בשטח קיבוץ כברי, נחפר לראשונה בשנות ה-80 של המאה הקודמת. בשנים האחרונות, במהלך חפירות שערכו פרופ' יסעור לנדאו ופרופ' אריק קליין מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, נחשפו ממצאים מהשנים 1700-1900 לפני הספירה, שהעידו על חיי הפאר במקום: אולמות מפוארים, עדויות של משתאות פאר וצריכת בשר שהעידה על עושר עצום, ציורי קיר שהעידו על קשרי מסחר ותרבות עם כרתים המינואית ואיי הים האגאי ובעיקר: מחסני יין עצומים שבהם נתגלו עשרות רבות של קנקני יין גדולים, שהכילו יין אדום שאליו הוסף שרף ותמציות צמחים.
במחקר התברר כי הארמון, והעיר שהקיפה אותו, ננטשו בשנת 1700 לפני הספירה ומאז לא יושבו מחדש. "כבר בשנת 2013, חשבתי שמדובר ברעידת אדמה, אבל כמובן שהיינו צריכים למצוא לכך עדויות ולשלול הסברים רבים אחרים שהיו גורמים לנטישה איטית של המקום וליצירת ההרס שראינו בצורה איטית ולא פתאומית. למשל, משבר אקלימי", אמר ד"ר מייקל לזר מאוניברסיטת חיפה שהוביל את המחקר הנוכחי.
התגלית שהתגלתה בחפירה של שנת 2019 הטתה את הכף לטובת ההסבר של רעידת אדמה. במהלך חפירות במקום איתרו הארכיאולוגים תעלה שעברה בחלק מהארמון, אולם הם חשבו תחילה שמדובר בתעלה מודרנית שנחפרה כחלק מהפעילות החקלאית באזור. רק כשחפרו לאורכה גילו שהיא נמשכת עוד כ-30 מטרים ובתוכה נמצאו חלקים מקירות הארמון שנפלו לתוך התעלה. "זה נראה היה כאילו האדמה נפערה והרצפה פשוט נפלה לתוך התעלה ובנוסף לא מצאנו שום עדות של התקפה. לא חיצים, לא סימנים של שריפה, לא עדויות של גופות לא קבורות. כעת יכולנו לחבר את העדות הזו עם העדויות הקודמות של קירות הרוסים והכדים ההרוסים במרתף היינות", קבע פרופ' קליין.
במחקר נבדקו לבני הבוץ שנמצאו בתעלה ועצמות בעלי חיים כך שנראה כי כולם נערמו וכוסו באחת. גם העובדה שקנקני היין נמצאו מנופצים במקומם, כשבביוב של המרתפים נמצאו עדויות לכך שהיין נשפך לביוב, חיזקו את הסברה שאירוע טראומתי, פתאומי ומהיר הביא להרס. "מחקרים קודמים מצאו שתושבי המקום לא ניצלו את הסביבה ומשאבי הטבע", אמרה פרופ' רות שחק-גרוס מאוניברסיטת חיפה. "זו הייתה חברה שדאגה לסביבה ולא ניצלה אותה יתר על הצורך. כל העדויות העידו על רעידת אדמה חזקה".
הגאולוגיה של האזור, וההבנה שהמקום נמצא על שבר כברי, ובו ארבעה מעיינות על אותו הקו, יכולים להעיד על שבר פעיל ועל חיזוק ההשערה שמדובר היה ברעידת אדמה. "בישראל מדברים כל הזמן בהקשר של רעידות אדמה על שבר ים המלח", אמר ד"ר לזר שציין כי "יש לנו עדות למה שהייתה ככל הנראה רעידת אדמה באזור אחר לגמרי ועל שבר אחר. במחקרי ההמשך אני מקווה שנוכל לחשב עד כמה חזקה הייתה אותה רעידת אדמה".
מעדויות שנאספו באזור כברי התברר כי האירוע הטראומתי הביא לכך שהלגיטימציה של שושלת המלוכה אבדה בקרב התושבים, דבר שגרם להתפרקות הקהילה.
