ממצאים מתקופת בית ראשון בחפירת בשכונת ארנונה ירושלים
(צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)
מרכז אחסון ממלכתי מתקופת מלכי יהודה חזקיהו ומנשה, המתוארך מסוף המאה ה-8 עד אמצע המאה ה-7 לפני הספירה, נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בשכונת ארנונה בירושלים. החפירה, שמתבצעת סמוך למבנה שגרירות ארצות הברית, ממומנת על ידי רשות מקרקעי ישראל ובאמצעות חברת מוריה לקראת הקמת שכונת מגורים חדשה.
באתר נחשף מבנה הבנוי מאבני גזית ענקיות ובעל קירות כפולים ומשולשים, שבסמוך אליו נחשפו 120 טביעות על גבי ידיות של קנקני אגירה. על טביעות נכתבו כתובות בכתב עברי קדום. רבות מהן נושאות את הכיתוב "למלכ" (למלך), שמות ערים ושמות בכירי הפקידות ובעלי ההון של תקופת בית המקדש הראשון. ברשות העתיקות ציינו כי מדובר באחד ממכלולי הטביעות הגדולים והחשובים שהתגלו בארכיאולוגיה של ישראל.
נריה ספיר ונתן בן-ארי, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, אמרו: "מדובר באחת התגליות המשמעותיות ביותר מתקופת המלכים בירושלים בשנים האחרונות. באתר התקיימה פעילות שלטונית, שניהלה את ריכוז מלאי המזון וכיוונה אותו, אולי גם כאגירה לימי מחסור. נראה שבאתר נאספו מיסים באופן ממלכתי מסודר וניכרת בו פעילות של איסוף תוצרת חקלאית וייצור של יין ושמן זית. האתר חולש על שטח חקלאי נרחב, שבו זיתים וגפנים, ונחשפו בו גתות להכנת יין ומתקני תעשייה חקלאית. האתר מתוארך לתקופה רבת תהפוכות ואירועים המוכרים מהמקרא, בהן מסע הכיבוש האשורי - בפיקודו של המלך סנחריב ובימיו של המלך חזקיהו. לא מן הנמנע שההיערכות הכלכלית קשורה באירועים אלה. עם זאת, החפירה מעלה כי האתר המשיך להתקיים גם לאחר הכיבוש האשורי".
על ידיות קנקני האגירה באתר מופיעים שמות בכירי הפקידים ובעלי ההון של ממלכת יהודה, בהם נחם עבדי, נחם הצליהו, משלם אלנתן, צפן אבמעץ, שבניה עזריה, שלם אחא ושבנא שחר. שמות אלה מופיעים על ידיות קנקני אגירה באתרים שונים בכל רחבי ממלכת יהודה, דבר המעיד על מעמדם של בעלי הטביעות: לפי הערכות, מדובר בבכירי הפקידות, שהיו ממונים על תחומים בכלכלת התקופה או אולי כאלה שהחזיקו שטחים חקלאיים גדולים ושהחזיקו בטביעת חותם פרטית. "טביעות החותם הרבות מעידות באופן ישיר כי בשלהי ימי ממלכת יהודה התקיימה באזור זה פעילות שלטונית", הסבירו הארכיאולוגים ספיר ובן-ארי. "ייתכן שהפעילות קשורה לאתר שנחשף בעבר ברמת רחל הסמוכה שזוהה כארמון מלכי יהודה או כמרכז מנהלי".
בין טביעות החותם התגלו גם טביעות המכונות בשם "למלך" שמאופיינת בסמל של גלגל חמה שמצדדיו פרושות כנפיים. מעל לגלגל החמה מופיעה המילה 'למלך' בכתב עברי קדום, ומתחתיו שמה של אחת מארבע ערים בממלכת יהודה: 'חברון', 'שוכה', 'זיף' ו'ממשת'. בשלב מסוים, מסיבות שאינן מובנות, כוסו המבנים בערימה עצומה של אבני צור - כמעין גבעה מלאכותית המתנשאת לגובה של כ-20 מטר מפני השטח, וגודלה משתרע על שטח רחב שגודלו כשבעה דונם. גם בימינו, ערמת אבנים עצומה זו ניכרת למרחוק ובולטת בנוף הגבעות שמסביב.
לדברי החוקרים, "גבעות אבנים מלכותיות מוכרות ממספר אתרים בירושלים מסוף תקופת בית המקדש הראשון, ולכן הן גם ריתקו וסקרנו את חוקרי ירושלים מאז ראשיתו של המחקר הארכיאולוגי באזור. ובכל זאת, הסיבה להשקעת המאמץ האדיר בערימתן על פני דונמים רבים, נותרה בגדר חידה ארכיאולוגית לא פתורה".
6 צפייה בגלריה
גל האבנים המסתורי מתקופת הבית הראשון באתר החפירה בארנונה
(צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)
ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, אמר: "התגליות הארכיאולוגיות בארנונה הן שמעמידות את האתר כאתר מפתח בתולדות ממלכת יהודה, בתקופה שמסוף ממלכת יהודה ומימי שיבת ציון, עשורים ספורים לאחר חורבן הממלכה".
