נתחיל בתמונת מצב דמוגרפית. בסוף שנה זו נאמדת אוכלוסיית ישראל ב-9.291 מיליון תושבים, לעומת 9.136 מיליון בתחילת השנה. במהלך השנה נולדו כ-176 אלף תינוקות, הגיעו לישראל כ-20 אלף עולים (לעומת כ-34 אלף עולים בשנה שעברה) ונוספו עוד כ-11 אלף מהגרים "אחרים" - כאלה שנולדו לאזרחים ישראלים בחו"ל וחזרו בכוונה להשתקע או אנשים שהיגרו במסגרת חוק הכניסה לישראל.
מהאוכלוסייה נגרעו כ-6 אלף ישראלים אשר שהו בחו"ל יותר משנה ועוד כ-50 אלף נפטרים. בהקשר זה כדאי לזכור שהתחלואה בקורונה הביאה לעלייה במספר הנפטרים, וכך, סך התמותה בחודשים מרץ-אוקטובר עלה בכ-10% מזו שהייתה צפויה (לפי העיבוד העדכני ביותר לשעה זו).
ההנחיות החדשות הפכו לשגרת חיינו ובפעם האחרונה שהדבר נבדק – בתחילת נובמבר – נראה שרוב הציבור כבר ממושמע: 84% מבני 21 ומעלה דיווחו כי הם מקפידים במידה רבה על ריחוק פיזי-חברתי; 95% - על חבישת מסכה ו-89% שומרים במידה רבה על היגיינה (שטיפת ידיים ושימוש בחומר חיטוי). לצד העובדה שבאותו מועד דיווחו 78.4% שהם נותנים אמון במערכת הבריאות בטיפול במשבר הקורונה - כולנו מקווים שמבצע החיסונים, לצד המשך מילוי ההנחיות כמובן, ימגרו בסופו של דבר את המגפה.
מבחינת כלכלה וחברה, השינויים בפעילות במשק הביאו לירידה משמעותית בשיעור התעסוקה ולעלייה בשיעור המובטלים והנעדרים ממקום עבודתם (חל"ת). מסקרי העסקים עולה שבענף שירותי המזון והמשקאות ובענף שירותי המלונאות נאמדו השיעורים הגבוהים ביותר של עסקים שקיבלו סיוע ממשלתי לעומת השירותים הפיננסיים וענפי ההייטק שם נמצאו השיעורים הנמוכים. מובן שיש קבוצות שנפגעו יותר וקבוצות שנפגעו פחות, והיו על פני השנה שבועות טובים יותר ושבועות טובים פחות. מה שבטוח הוא שצמצום הפעילות בענפים כמו שירותי אירוח ואוכל, תיירות ומסחר לצד סגירת הפעילות בענפים אחרים כמו תרבות בידור, פנאי ואירועים, הובילו להתכווצות חריגה בתוצר המקומי הגולמי (צמיחה) שאותה נדע במדויק רק בתחילת 2021.
בחודשים שחלפו מאז חודש אפריל, שהיה מהגרועים בהיסטוריה כמעט בכל מדד כלכלי, ניתן לראות כי חברות רבות פיתחו פתרונות ודרכים להתמודדות עם ההגבלות כמו למשל מתן שירות או מכירה מקוונת ופיתוח תשתיות לעבודה מהבית. חלק מהעסקים האלה הצליחו להתאושש, אולם עבור חלק אחר, העובדה שהמשבר נמשך לאורך תקופה ארוכה עלולה להיות משמעותית מאוד.
בחודש נובמבר 2020 דיווחו 42.2% מבני ה-20 ומעלה שמצבם הכלכלי החמיר או החמיר מאוד. בנוסף על כך, ציפיות הצרכנים לגבי השינויים הצפויים במשק בעתיד הקרוב נותרו שליליות (פסימיות).
בתחום הנדל"ן נראה כי חלה התמתנות משמעותית בקצב העלייה של מחירי הדירות. בשנים עשר החודשים האחרונים שהסתיימו בספטמבר-אוקטובר 2020 נרשמה ירידת מחירים במחוז חיפה בלבד (0.5%) ועליות מחירים בולטות נרשמו במחוזות תל אביב (3.8%) והצפון (3.5%). ביתר המחוזות נרשמו עליות מתונות יחסית. לצד זאת, חלה ירידה של כ-9% במספר התחלות הבנייה בשלושת הרבעים של השנה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
בתחום החקלאות לא נרשמו שינויים משמעותיים, לא בכמויות התוצרת החקלאית ולא במחיריה.
הירידה בנפח התנועה בכבישים הביאה ככל הנראה לכך שמספר תאונות הדרכים ירד, אך לצערנו, פחות ממה שהיינו רוצים. בחודשים ינואר-אוקטובר השנה נפגעו בתאונות דרכים 14,699 אנשים, כ-25% פחות לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה (19,496 נפגעים) ונהרגו 260, כ-8% פחות (285 הרוגים).
ירידה חיובית נוספת נרשמה בזיהום האוויר כתוצאה משריפת דלקים. כך שהאוויר לנשימה – שלו היינו זקוקים יותר מתמיד השנה – היה נקי יותר.
זאת הייתה השנה שחלפה במספרים – להתראות 2020, שלום 2021.
ערן רופאלידיס, מנהל אגף דוברות, תקשורת והסברה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
הסקירה מבוססת על נתוני הלמ"ס ממקורות שונים כמו מרשם האוכלוסין, רישום של עסקאות נדל"ן ודיווחים של בתי חולים על פטירות; סקרים שוטפים כמו סקר כוח אדם, הסקר החברתי וסקר אמון צרכנים; וסדרת סקרים מיוחדים שביצעה לבחינת מצב העסקים בזמן משבר הקורונה ולבחינת החוסן האזרחי.
