לפני יותר מעשור, כשעשיתי את צעדי הראשונים כחוקר ספרות עממית, נחשפתי לראשונה, מפי תלמידים ובמקביל בפורומים באינטרנט, לסיפורים שהובאו בשמם של חיילים ישראלים שלחמו במבצע "עופרת יצוקה" על אודות דמות מסתורית, לבושה כקשישה פלסטינית, שהסתובבה באזורי הלחימה ברצועת עזה, ומנעה מהם, שוב ושוב, להיכנס לבתים ממולכדים, כשהיא מזדהה כ"רחל אמנו".
בהמשך, סיפור זה, אגדת קדושים לכל דבר ועניין, קיבל, כדרכו של סיפור עם, תוספות ותפניות: מי אחראי לשליחתה של האם המקראית? באילו נסיבות? כיצד הצליח לעשות זאת? כיצד ידע מראש על המבצע הסודי? וכו'. אם אבקש היום להסביר מה משך אותי בסיפור זה, שהופץ בעיקר בתחנות רדיו חרדיות ובאתרי אינטרנט, הרי שהתשובה טמונה בשילוב המפתיע, אך גם מעורר חוסר נוחות, בין מסורת סיפורית ואמונית שמתועדת במשך מאות שנים, אך גם מאד זרה לחלקים רחבים באוכלוסייה, לבין מציאות חברתית, פוליטית, היסטורית ואפילו טכנולוגית מוכרת מאד, של כאן ועכשיו.
הסקרנות שעורר בי הסיפור היא שהביאה אותי לחזור ולבדוק את פולחני רחל אמנו בחברה הישראלית העכשווית. במיוחד עניין אותי הקשר בין האירועים ההיסטוריים והגיאופוליטיים של העשורים האחרונים לבין פולחן רחל אמנו וסיפורי העם על אודותיה.
כיצד השפיע המעמד המיוחד שניתן לקבר רחל בהסכם אוסלו ב' על הסיפורים שסופרו בנוגע לעלייה לרגל לקברה? והאם לרצח רבין, שהתרחש ביום ההילולה השנתית בקבר, הייתה באמת השפעה על האופן שבו צוין יום פטירתה במערכת החינוך הממלכתית-דתית? אילו סיפורים סופרו בתקופת אינתיפאדת אל-אקצא, כאשר לא ניתן היה לקיים פולחן במקום? ואיך השפיעה בניית חומת ההפרדה, שמקיפה כיום את מתחם הקבר משלשה כיוונים, על מעמדו בציבוריות הישראלית? ראיתי כיצד האירועים הפוליטיים ה"גדולים" נכנסים לעומקם של המנהגים הפרטיים ומסיטים דגשים הן בפולחן והן בעולם האמונות הקשורות בו. כך הפכה רחל אמנו, למשל, מדמות שהשפעתה בעיקר ניכרת בחיי הפרט, לסמל לאומי שיש לגונן עליו.
בהמשך, העמקתי גם בסיפורי עם ופרקטיקות שאפיינו את פולחן רחל אמנו בתקופות אחרות של מתח פוליטי וחברתי, בין השאר, בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים, שבהן גם שימש קבר רחל כאתר לאומי, דתי, פוליטי ותיירותי מן המדרגה הראשונה. בין השאר, התעמקתי בפנקס המבקרים שבו תיעד הגבאי של הקבר, שלמה אליהו פריימן, את באי הקבר ואת האירועים המרכזיים שהתרחשו סביבו באותם ימים. הקריאה ביומנים אלה היא חוויה מרגשת שכמו מקימה לחיים עולם שלם שנעלם לבלי שוב לפני שמונה עשורים ויותר.
* כמה מן המפגשים המלהיבים שלי עם עולם זה, אני חולק בחודשים האחרונים בפייסבוק, באמצעות ההאשטאג #פנקסיקברחל שבו אני מזמין את הקוראים לבקר.
ד"ר דודו רוטמן, החוג לספרות עברית והתוכנית ללימודי פולקלור, האוניברסיטה העברית בירושלים
חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי ב-ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נערך בסיוע פרופ' ליאת קוזמא, פרופ' אבי שרודר וד"ר איריס אידלסון-שיין מהאקדמיה הצעירה הישראלית.
