שקנאים בשמורת החולה
(קבוצת צ’רטר יוטיוב ורשות הטבע והגנים)
עונת נדידת השקנאים קרובה לסיומה, ורשות הטבע והגנים ערכה דו"ח ספירת שקנאים, המציג נתונים מעניינים: בעוד שכמות השקנאים שהגיעו לישראל לא השתנתה, עוצמת השתהות השקנאים בארץ הייתה נמוכה בכ- 25% מהממוצע בשלוש השנים הקודמות.
משך הזמן שבו נמצאים השקנאים נמדד באמצעות מדד "ימי שקנאי" – כמה ימים היה כל שקנאי בישראל. כלומר: אם שקנאי אחד הגיע היום ולמחרת יעזוב, ייחשב יום שקנאי אחד. כדי למדוד את כמות ימי השקנאי, ברשות הטבע סופרים אותם בכל יום, ונעזרים במתנדבים, פקחים, צפרים וגם דייגים. אנחנו מרכזים את כל המידע שמתקבל בסוף יום, ומקבלים תמונה כללית.
למה זמן ההשתהות משתנה? "אנחנו לא תמיד יודעים מדוע יש שינוי. עד לפני 2017 הכמויות היו דומות לאלו שבעונה הזאת, ובשלוש השנים האחרונות זמן ההשתהות עלה", אמר אקולוג מחוז הצפון עמית דולב.
מדוע בדיקת זמן ההשתהות חשובה? לפי דולב, "בכל יום, השקנאי אוכל כקילוגרם אחד של דגים. כלומר: אם הוא שוהה יום אחד בישראל, הוא לקח קילו אחד ואם הוא שהה 30 יום, הוא לקח 30 ק"ג דגים. כך ניתן להבין כמה דגים השקנאים אכלו. אלו דגים שהם לוקחים מכל 'הבא ליד': משמורות הטבע, מאגרי מים, אך גם מבריכות דגים, וכאן מתחילה הבעיה מול מגדלי הדגים".
דולב סיפר כי כדי את הקונפליקט בין מגדלי הדגים לשקנאים, רשות הטבע והגנים מספקת לשקנאים דגים לא מסחריים בשמורת החולה ובמאגר השרון. השנה, כמות דגים עד כה עומדת על כ-110 טון. כמות זו דומה לשנה קודמת. לממשק זה יש משמעות רבה והוא מצמצם את כמות הדגים שנאכלת על ידי השקנאים מבריכות הדגים בארץ.
כמו כן, הנתונים שנאספים משותפים לציבור, והם גם "מאפשרים לנו לקחת החלטות של התמודדות עם השקנאים בשנה העוקבת. יש צוות היגוי בו שותפים גורמים רלוונטיים כגון ארגון הדייגים, חיל האוויר, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים. הוא מקבל החלטות, כגון מתן הנחיות כאשר חיל האוויר צריך לפעול באזור שעלול לסכן שקנאים".
5 צפייה בגלריה
שקנאים בשמורת החולה בסוף חודש אוקטובר 2020
(קרדיט: קבוצת צ’רטר יוטיוב ורשות הטבע והגנים)
שקנאי מצוי הוא עוף גדול וכבד. משקלו של שקנאי בוגר עשוי להגיע לעשרה ק"ג ואורך מוטת כנפיו לכ-3.5 מטר. השקנאי ניזון בעיקר מדגים שהוא לוכד במקורו התחתון. מקורו התחתון של השקנאי הוא קרום דמוי שק, ועל שמו נקרא העוף – שקנאי.
השקנאי מקנן בדרום-מזרח אירופה, במערב אסיה ובדרומה, ובחלקים גדולים של אפריקה. האוכלוסייה העולמית של השקנאים מונה היום כ-250,000 עד 300,000 פרטים, מהם כ-50,000 פרטים באזור הפלארקטי, הנמצא באירופה ובמערב אסיה, בין יוון לים הכספי.
אוכלוסייה זו נודדת כולה דרומה בעונת הסתיו, חוזרת צפונה באביב וחורפת באפריקה, שם מתקיימת גם אוכלוסייה יציבה. כל הפרטים הנודדים של אוכלוסייה זו עוברים בישראל בעונות הנדידה בסתיו (בין אוגוסט לנובמבר), ובאביב (בין מרס למאי). כמה מאות נשארים לחורף בישראל.
אסטרטגיית הנדידה של עופות כבדים בנויה על אגירת משקל לפני הנדידה, וכן על עצירות במהלך הנדידה לשם אכילה.
צייד השקנאים נעשה בלהקות, ולהקת שקנאים נוהגת לצוד דגים בשיתוף פעולה בין חבריה. חברי הלהקה שוחים בחצי עיגול ומגרשים ברגליהם את הדגים למים רדודים. בהינתן האות, השקנאים טובלים ראשיהם במים יחד ושולים את שללם.
