אחרי אילת, ראשון לציון והרצליה - עוד רשות מצטרפת למלחמה בכלים החד-פעמיים בחופים: חוק עזר חדש יאסור על הכנסתם של כלים חד-פעמיים מפלסטיק לחופי המועצה האזורית חוף אשקלון. בכך, מצטרפת המועצה לרשויות, שכבר מקדמות וקידמו חוקים דומים שמטרתם להילחם בתופעת הפסולת, ובמיוחד פסולת הפלסטיק החד-פעמי בחופים.
חוק העזר, שכולל הסדרים ומגבלות שונים בעניינים הקשורים לרחצה בחוף, לרבות נושאים סביבתיים, עבר לאחרונה במליאה של המועצה האזורית חוף אשקלון. לפי חוק העזר, יש להגביל את השימוש בכלים חד-פעמיים בתחומים ציבוריים רגישים באמצעות קידום חוקי עזר בנושא. החוק עבר בסוף חודש דצמבר, אך עדיין טעון אישור של משרד הפנים. יחד עם זאת לא צפויים קשיים מיוחדים בנושא, לאור העובדה שמשרד הפנים אישר לאחרונה את התיקון לחוק עזר עירוני של אילת, שהייתה הראשונה לקדם את הנושא, ובכך הפכה לרשות הראשונה שאסרה על הכנסה של פלסטיק לחופים.
במשרד להגנת הסביבה מסייעים כיום לרשויות לגיבוש הסדרים המתאימים להן בחוקי העזר, ופועלים מול משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. רק לאחרונה, משרד המשפטים קיבל את עמדת המשרד, ואישר למועצה האזורית גליל עליון להטמיע איסור על הכנסת כלים חד-פעמיים לתחומי הנחלים בתחומה, בחוק העזר שקודם מטעמה. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, קראה לכל הרשויות לקדם הסדרים דומים לצורך צמצום מפגעי הפסולת בחופים שבתחומן. "ביחד נוביל לצמצום הפסולת בחופים ובאזורים הרגישים לטובת הציבור הסביבה, בעלי החיים והדורות הבאים".
תופעת הפסולת בים ובחופים היא בעיה גלובלית הפוגעת בחופי העולם כולו. על-פי הערכות שונות, מדי שנה בשנה מושלכים לימים ולאוקיינוסים כ-8 מיליון טונות של פלסטיק. בישראל נמצא שעד 90% מהפסולת הימית היא פלסטיק שאינו מתכלה. ובקצב הזה ב-2050 מי הים יהיו עשירים יותר בשאריות פלסטיק מאשר בדגים חיים.
לפחות 60% מהפסולת בים ובחופים מקורה במקורות יבשתיים – ציבור לא אחראי המבלה בחופים ומשאיר אחריו לכלוך: בקבוקי שתייה, כלים חד פעמיים, קשיות שתייה, שקיות פלסטיק, בדלי סיגריות, שאריות מזון ועוד. פסולת נוספת מצטברת בחופים משפכי נחלים, נקזים עירוניים או ממפלט ים הכולל במקרים רבים פסולות שנשטפו מחופים אחרים ונסחפו בזרמי הים, לעיתים למרחקים ארוכים.
השימוש בכלים חד-פעמיים בכלל ובכלים מפלסטיק בפרט רק הולך וגובר בישראל. הוא מוביל לבעיה סביבתית קשה ביותר שגורמת לנזקים מצטברים, במיוחד בשטחים הרגישים לכך ביותר. מדובר במפגע אסתטי, בריאותי ובטיחותי לציבור ולבעלי חיים ימיים וחופיים.
חלקי פלסטיק צפים במים או מצטברים בקרקעית הים, ופוגעים ביצורים ימיים שונים. במהלך הזמן הפלסטיק מתפרק במים לחלקיקים קטנטנים (מיקרופלסטיק), החודרים לגופם של בעלי החיים ופוגעים בהם, ועוברים הלאה למי שניזון מהם. ממחקרים שנעשו נמצא שריכוז החלקיקים הללו בים הישראלי הוא פי 10 ממערב הים התיכון, וגבוה מהממוצע העולמי. בנוסף לפגיעה ביצורים הימיים ובבריאות האדם, הפסולת הימית עלולה לגרום לנזקים גם לכלי שיט, למתקני תשתית, כגון מתקני התפלה ותחנות כוח, נמלים ומעגנות.