קלוז אפ: לוכדת הנחשים, הגר פלדמן
(צילום: ירון שרון)
יותר מעשור של לכידות לימדו את לוכדת הנחשים הגר פלדמן (42) שנחש יכול להגיע לכל מקום. "נחשים לא נרתעים ממים או גובה", היא מספרת. לדבריה, היא לכדה בעבר נחש בקומה התשיעית של בניין, כשהזוחל נכנס לתוך מדפסת בחדר של ילדה. בלכידה אחרת, היא נזכרת, זעמן מטבעות גדול נתקע בחור של המזגן בקיר בקומה השלישית בבניין מגורים, לאחר שתפס שם חולדה. בגלל הקלות שבה הנחשים מגיעים לכל מקום, הם חשופים לסכנות והרבה מאוד מהם מוצאים את מותם, כשהם נשארים בתוך בית ואף אחד לא בא להוציא אותם. "השכן יבוא עם טוריה, או שהחתול של השכן יהרוג אותו, אז יש לי רצון לעזור לשני הצדדים".
פלדמן נתקלה לא פעם באנשים שהיו בפאניקה בזמן שנחש הגיע לביקור בביתם. "הם ממש מפחדים, התגובות של האנשים נורא נורא נורא קיצוניות", היא אומרת. "יצא לי להגיע לאנשים שבוכים בהיסטוריה שיש להם נחש בבית, אבל זה היה שרוך או אזיקון". היא מסבירה שהתגובות הקיצוניות האלה לא מועילות לנו בשום דבר, גם לא מול נחשים.
לדבריה, לחלק מהלקוחות קצת קשה לעכל לפעמים שאישה מגיעה ללכוד את הנחש שבביתם. "בדרך כלל אני אתקל בשאלה 'איך את מרימה את זה ככה?', 'איך את עולה?', 'איך את לא מפחדת?' ו'איך את עושה את כל הדברים האלה?'", היא מספרת. "זה כל כך לא לא תואם למה שהם ציפו לראות".
בשנים האחרונות פלדמן מעידה שהיא רואה יותר נשים שניגשות לבחינה וגם מוסמכות כלוכדות נחשים. "זה מאוד מגניב, אני בעד להוציא את המקצוע הזה מן המגדר הגברי ולשחרר אותו לעולם". לצד ההתקדמות המרשימה, הדרך ליחס שווה במקצוע הגברי הזה עוד די ארוכה, כשפלדמן מספרת שהרבה לקוחות עדיין מדברים אליה בלשון זכר עד שהיא נכנסת אליהם הביתה ולקוחות בודדים אף סירבו לקבל ממנה שירות רק כי היא אישה. "זה לא לגמרי זלזול, זה לגמרי חוסר הכרה", היא אומרת. "לא מבינים שבחורה יכולה לעשות את זה. בסופו של דבר יש המון הערכה, לא נתקלתי בזלזול אמיתי". לדברים, "גברים מפחדים יותר מנחשים".
זה לא מעצבן אותך שאומרים שאת לא מסוגלת, כי את אישה?
"אני כבר למדתי להתעלם מזה. אני לא נותנת לזה לעצבן אותי, אני לא מרגישה צורך להוכיח שום דבר. אני טובה במה שאני עושה, אין לי שום צורך להוכיח את זה ואני נורא שמחה לשבור את תקרת הזכוכית הזאת, גם לי וגם ללקוח".
פלדמן תמיד זמינה לקריאות ונותנת מענה בכל שעות היממה, כולל סופי שבוע וחגים. לדבריה, חשוב לה להיות זמינה מפני שהיא מקבלת כעשר פניות ביום. "אני חושבת שכמה שנפחד פחות ונדע יותר, ככה יש להם יותר סיכוי להישאר בחיים", היא אומרת. הרבה שיחות שפלדמן מקבלת מסתכמות בהרגעה של הלקוח, ללא יציאה לשטח. לעומת זאת, כשהנחש אותר בשטח בניין או דירה ויש לפלדמן אפשרות לעזור וסיכוי למצוא את הנחש וללכוד אותו, היא יוצאת מיד לדרך כדי למנוע סכנה לשני הצדדים. אם הנחש אינו ארסי - הלוכדת האמיצה תופסת את הנחש בידיה בלבד, ללא שימוש במקל לכידה. לדבריה, הלחיצה של המוט יכולה להיות ממש לא נעימה לנחש ואין לה שום עניין להשתמש במקל - אם הוא לא מסכן אותה.
כשפלדמן מגיעה לסרוק שטח, היא קודם כל תלך לחפצים הבולטים, למנהרות ולכל מקום מסתור שאליו הנחש יכול להיכנס ולהסתתר. הלכידה עצמה בדרך כלל לא לוקחת הרבה זמן. אין זמן להתמהמה כי מרגע שהנחש הבחין שהלוכדת בסביבה הוא ינסה לברוח. ביום שהצטרפנו להגר היא לכדה לא פחות משלושה נחשים, קצת פחות מהשיא היומי שלה שעומד על ארבע לכידות. אגב, הנחש הכי גדול שתפסה היה זעמן שחור באורך 2.30 מטרים.
פלדמן סיפרה לנו על לכידה נועזת במיוחד שביצעה בכלא עם אסירים ביטחוניים, "בחצר שלהם היה זעמן מטבעות מאוד גדול שתלוי על גדר בגובה של 7-5 מטרים, כשאין באמת דרך להגיע לשם. כמה סוהרים פשוט החזיקו לי סולם גבוה, אך מתנדנד. טיפסתי עד למעלה להוציא את הנחש משם. הוא נלכד בגדר. זה היה מגניב".
מה עושים עם הנחשים אחרי שתופסים אותם?
"נחשים זו חיה מוגנת. מותר לנו לקחת את הנחש שנקראנו ללכוד ולשחרר במקום בטוח. מקום שאף אחד לא ינסה להרוג אותם, שבו הם לא יפחידו אף אחד. מקום שבעצם הוא המקום הטבעי שלהם. צריך לשחרר אותם כי הם חלק מן המאזן האקולוגי, ואנחנו לא פוגעים בבעלי חיים. הם חלק מהחיים סביבנו ויש לנו מטרה לשמר את האיזון כמה שיותר. אני נורא שמחה שיש לי את היכולת להחזיר אותם חזרה למקום הטבעי בלי שהם יפגעו".
למה אנחנו כל כך מפחדים מנחשים?
"הפחד מנחשים הוא מולד לדעתי, למרות שאין לנו שום סיבה לפחד מנחשים. זה אולי יגעיל אותך, ואולי מסוכן, אבל ברגע שתבין שהנחש שמולך כנראה לא ארסי, אין לו שום יכולת לסכן אותך, אתה בדריכה על רגל כנראה תפגע בו יותר ממה שהוא יפגע בך אי-פעם, הם עוזרים בניקוי המזיקים סביבנו, הם מחסלים עכברים ומזיקים בכמות שאף אחד מאיתנו לא יכול לעשות, אז ברגע שלא יהיה פחד, ברגע שיהיה ידע, ברגע שאנשים יבינו הרבה יותר - הפחד יילך ויידחק כי אין לנו הסבר לפחד הזה. המטרה שלי באמת להנחיל את הידע הזה, ברגע שנצמצם את הסיבות שלהם להיות אצלנו בחצר, הם רק יחלפו וימשיכו ולא יישארו".
