בין השנים 2017 - 2020 נגרעו בממוצע בכל שנה 30 קמ"ר של שטחים פתוחים לצורכי פיתוח. המגוון הביולוגי בישראל נתון לאיום גובר בשל עלייה חדשה באוכלוסייה ופיתוח נרחב. שינוי האקלים המתעצם מחליש עוד יותר את המערכת האקולוגית והמגוון הביולוגי – כך עולה מדוח מצב הטבע של המארג, התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, המתפרסם הבוקר (רביעי).
דוחות מצב הטבע של המארג, התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, מהווים בסיס ידע מדעי לקבלת החלטות לניהול השטחים הפתוחים והמערכות האקולוגיות בישראל. בדוח, שמתפרסם כעת, מובאות תוצאות המחקר בשבעת תחומי הניטור בהם שינויים בשימושי הקרקע (כמו בינוי וחקלאות), מיפוי ופילוח של שרפות ותדירותן, שינויים במדדי רציפות וקיטוע של שטחים פתוחים, סקירה מקיפה של השפעת שינוי האקלים על המגוון הביולוגי ועוד.
לצפייה בדוח המלא לחצו כאן
המארג נוסד בשנת 2006. מדובר בשותפות של המשרד להגנת הסביבה, הקרן הקימת לישראל, רשות הטבע והגנים ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט – המרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי, באוניברסיטת תל אביב. הדוח האחרון של מצב הטבע יצא בסוף 2019 והתייחס לשנת 2018. העובדה שיש שנים ללא כל דיווח על מצב הטבע היא מצב שפועלים לשנות. לאחרונה עברה בוועדת הפנים הצעת חוק חובת דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי. זאת כדי לאפשר גיבוש מדיניות שתמנע הרעה במצב הטבע. אלא שהחוק טרם עבר בקריאה ראשונה. יוזם החוק, ח"כ אלון טל ששיתף פעולה עם השרה לשעבר להגנת הסביבה ח"כ גילה גמליאל, אמר כי "אני אופטימי שנצליח להעביר את החוק בקריאה ראשונה לפני הבחירות". ח"כ טל אמר כי "הדוח האחרון הוא מאוד פסימי. אני כתבתי את הצעת החוק לפני שש שנים וחבל לי שלקח כל כך הרבה זמן לאשר אותו. כשהמינים בישראל יתחילו להיעלם במשמרת שלנו, אני לא רוצה שיאמרו 'לא ידעתי'".
הדוח לא מציע מידע חדש אבל החשיבות שלו היא בעובדה שהוא מציב את הטבע במרכז השיח הציבורי ומרכז את הידע במקום אחד ונגיש. איתי רנן, מנהל המארג, הסביר כי "מדובר על עבודה של שנים כדי לרכז את כל המידע, מהרבה מאוד מקורות. אנחנו מתייעצים עם מדענים לאורך כל הדרך. הדוח מאפשר לתת בסיס מדעי למקבלי ההחלטות, ממנהלי שטח ועד מקבלי החלטות בממשלה, בהקשרים מדעיים. אנחנו מנסים לרכז את הידע ולשים זרקור לנושאים משמעותיים בישראל. המגמה של שינויים של קרקע הולך וגדל. היום עדיין כורתים שיטים בערבה כדי לעשות עליה חקלאות. הדורות הבאים לא יסלחו לנו על הדבר הזה. יש מעט מאוד שטח טבעי בישראל. הוא הולך ונגמר ואנחנו הולכים וגומרים עליו".
בין השנים 2017–2020 ויתרנו על כ-72 קמ"ר של שטחים טבעיים ומיוערים לשימושי קרקע שונים: 32 קמ"ר לטובת שטחים בנויים, 22 קמ"ר הותמרו לחקלאות, והשאר לשימושים אחרים כמו תחבורה, מחצבות ושדות סולאריים. באותן השנים אבדו כ-69 קמ"ר של שטחי חקלאות לשימושי קרקע שונים (ממוצע של כ-17 קמ"ר בשנה ללא התוספת בשטחים החקלאיים מהתמרות שטחים טבעיים). כ-66% מהם ייועדו לבינוי (שאינו לשימוש חקלאי), והשאר לשימושים נוספים, שהעיקריים בהם הם תחבורה ושדות סולאריים. אנחנו ממשיכים לאבד שטחים טבעיים. כך לדוגמה חולות מישור החוף איבדו כ-2% משטחם בין השנים 2017–2020.
5 צפייה בגלריה
"הסיפור המרכזי של ההתחממות זה הים". צב ים קרני בשמורת טבע ים האלמוגים במפרץ אילת
(צילום: גולן רידר, רשות הטבע והגנים)
בדוח זה נותחו לראשונה ההשפעות הצפויות של שינוי האקלים על המגוון הביולוגי בישראל. בטבע בעולם כולו ובישראל בפרט ניכרים כבר עתה נזקי משבר האקלים, וביתר שאת בים לעומת היבשה. בים התיכון הישראלי, למשל, נכחדו עשרות מיני רכיכות במהלך מספר עשורים, כנראה בשל התחממות מי הים. ישראל היא קצה גבול התפוצה של מינים רבים, והתחממות האקלים עלולה לגרום להכחדתם המקומית.
ד"ר אור קומאי, מדען נתונים ורכז הספר האדום של חסרי חוליות, שכתב את הפרק העוסק בשינויי אקלים, אמר כי "ה- IPCC מציג כמה תרחישים שונים, את הפסימיים יותר והאופטימיים. ההתחממות בישראל צפויה לעמוד עד 2100 עד עוד 4 מעלות מעבר למצב הקיים. מדובר על התחממות של כ- 5 וחצי מעלות מאז שלהי המאה ה- 20. העונה היבשה תתחיל מוקדם יותר ותסתיים מאוחר יותר. דו חיים תלויים במים כדי להשלים את מחזור החיים שלהם ויהיה להם זמן קצר יותר לעשות זאת. כל המערכות האלה יסבלו מיובש יותר מוקדם בעונה. זה שיבוש משמעותי. גם עונת השריפות תתחיל מוקדם יותר ותימשך יותר זמן. ראינו את השריפה ב- 2010 בכרמל. זה לא היה נורמלי בעבר. ישראל בעוד 20 שנה? היא תיראה כמו היום אבל יותר גרוע".
לדבריו, "הסיפור המרכזי של ההתחממות זה הים. בעלי חיים בים יותר פגיעים להתחממות מאשר ביבשה. כמעט כל סקירה מדעית מראה את זה. המינים שלא יכולים לשאת את החום בים הם רבים יותר. הם צריכים לסגת לכיוון הקטבים. זו בעיה עבורנו באופן ישיר. כל שלל הדיג יקטן כי המינים נסוגים צפונה, יש מחסור בחמצן. כבר ראינו הכחדות. אנחנו מדברים על היעלמות של עשרות אחוזים של מיני הרכיכות באזור הים התיכון. גם בשמורות טבע כמו אכזיב, אזורים לא מזוהמים ובלי דיג חריף. אי אפשר להסביר תופעה כזו של היעלמות מינים אלא באמצעות ההתחממות".
לדברי פרופ' תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט "המטרה העיקרית היא להוות בסיס ידע ומחקר אמין ואחראי לקבלת החלטות תכנוניות וניהוליות מבוססות מדע וידע. בזכות הדוח יכולים הרגולטור והגופים המנהלים את השטחים הפתוחים להחליט החלטות מושכלות ולנהל את השטחים הפתוחים של ישראל תוך הבנת ההשלכות על המגוון הביולוגי ורווחת האדם. דו"ח מצב הטבע הבא של המארג מתוכנן להתפרסם ב-2023, ויעסוק גם הוא במגוון הביולוגי".
