הפיתוחים למען הקהילה של הסטודנטים בטכניון
כ-130 סטודנטים ו-50 מנטורים - אנשי עמותות, בעלי מוגבלויות, מהנדסים וטכנולוגים מהתעשייה ומהפקולטה השתתפו בהאקתון בטכניון. האתגר: פיתוח אפליקציות ופתרונות טכנולוגיים לטובת אנשים בעלי מוגבלויות. התוצרים מיועדים לשפר את איכות חייהם של לפחות מ-17% מאוכלוסיית ישראל - בעלי לקות פיזית, נפשית או קוגניטיבית.
הפיתוח שזכה במקום הראשון נקרא A-eye, משחק מילים על ראייה ובינה מלאכותית. בצוות הזוכה חברים מור ונטורה, הדס בן עטיה ודקל ברב, סטודנטים לתואר שני בטכניון. לדברי ונטורה, המוטיבציה לפיתוח הייתה הגילוי שאחד הקשיים העיקריים של מוגבלות ראייה היא מיפוי של האובייקטים השונים בבית. ונטורה מסבירה שהצוות עבד בהאקתון על פיתוח של מערכת לזיהוי חפצים בבית, שמאפשרת למוגבלי ראייה למצוא את הפרטים השונים בבית, גם אם הם זזו מסיבות שונות.
האקתון בפקולטה למדעי המחשב הוא המשכה של מסורת רבת שנים שנקטעה בתקופת הקורונה. פרופ' דן גייגר, דיקן הפקולטה, הסביר כי ההתמקדות בצרכי אוכלוסיות מיוחדות היא חלק מהפעילות החברתית בפקולטה, וההאקתון נערך תחת הכותרת "מדעי המחשב למען אנשים" - CS4People, פעילות שמטרתה לעודד את הסטודנטים לעשייה למען הקהילה והחברה.
את האירוע פתחה הרצאת אורח של המדליסטית הפרה-אולימפית מורן סמואל, שסיפרה על תפיסת עולמה ועל הדרך שבה התמודדה עם קשיים שונים לאורך חייה והקריירה שלה. סמואל, שהייתה בעבר שחקנית כדורסל, הסבירה לסטודנטים שמציאת פתרונות לאנשים עם מוגבלויות היא פתח לשינוי משמעותי באיכות החיים של אנשים שאין להם הפריבילגיה לחיות ללא המוגבלות. אנשים אלה נדרשים להתמודד עם אתגרים שרוב האוכלוסייה אפילו לא חושבת עליהם, למשל הצורך לתכנן מתי הולכים לשירותים כי שירותים מונגשים לא נמצאים בכל מקום. היא אפילו נתנה לסטודנטים רעיונות למוצרים, שאחד מהם עלה לגמר ההאקתון לאחר שעבר תהליך פיתוח מואץ.
את האירוע הובילו ארבעה סטודנטים מהפקולטה: שלי גולן, טל חקלאי, בני מושייב ומיכאל טוקר. תהליך העבודה על ההאקתון התחיל בתחילת השנה האזרחית וכלל ראיונות עם מתמודדים על מוגבלויות שונות בכדי להבין מה הצרכים המגוונים בתחום וכיצד באה לידי ביטוי השונות בין המוגבלויות השונות. כן נפגשו הסטודנטים עם עובדים ומנהלים בעמותות ובגופים שפועלים למען אוכלוסייה זו (נט"ל, מגדל אור, נגישות ישראל) כדי לזהות אתגרים העולים מהשטח.
שלי גולן, סטודנטית בשנה שלישית ויו"ר ועד הסטודנטים, שנכללה בצוות ההובלה, מבהירה את המוטיבציה לקיום האקתון: "כשתכננו את ההאקתון חשבנו שיש המון נושאים טכנולוגיים להתעסק איתם. לי ולחברי הצוות היה חשוב שהמוקד יהיה חברתי. הרגשנו שיש פוטנציאל גדול בפיתוח פתרונות טכנולוגיים שישפרו חיים של אנשים שבגלל שוק מצומצם קשה לגרום לתעשייה להשקיע בהם".
בין המנטורים שליוו את הסטודנטים לאורך היום היו עודד בן דב וגיורא לבנה, בוגרי הפקולטה ומייסדי Sesame Enable שפיתחה טכנולוגיה שיודעת לתרגם תנועת עיניים לפעולת מחשב וכך מאפשרת למשותקי ארבע גפיים להשתמש בטלפון החכם. תרומתם לסטודנטים היתה גם בצד הטכנולוגי מתוך ניסיונם כמהנדסים וגם מניסיון החיים של לבנה, המתמודד עם מוגבלות בגלל שיתוק בארבע גפיו. מבחינתם, העזרה לסטודנטים בפיתוח המוצרים נובעת גם מהקשר שלהם לפקולטה וגם מהיכולת שלהם לתרום למען הכלל.
אחרי 24 שעות של חשיבה הוצגו בבוקר יום שישי תוצרי ההאקתון לצוות השיפוט המיוחד שכלל חברי סגל, נציגי עמותות ומנהלים בתעשייה הנמנים על נותנות החסות לאירוע – אינטל, אלביט, מובילאיי, סיטגיק, פיקויה, רפאל וחברת Via. בראש צוות השופטים עמד אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשות לשעבר. אהרון מצטרף לקולות המדגישים לחיוב את בחירת הנושא. "זו בחירה ראויה שמייצרת אצל המתמודדים פרספקטיבה חשובה על האיזון בין המטרות המוכרות של עולם ההייטק ובין השקעה וחשיבה על הכלכלה והחברה במובן הרחב".
במקום השני זכו הסטודנטים נדב טור, יניב כרמל, אסף קוברוסקי, דניאל פלג ועומר זיו שפיתחו את Iris, אפליקציה ללקויי ראייה המסייעת להם בזיהוי בגדים והתאמת צבעים. הזוכים במקום השלישי בהאקתון בטכניון פיתחו תוסף לכרום שיוצר תרגום לשפת הסימנים. חברת הקבוצה נעם משה סיפרה שהתחילה לחפש עוד לפני האירוע טכנולוגיות מסייעות שאפשר לפתח. "צפיתי בסרטון של ארגון הבריאות העולמי, שהונגש עם תרגום לשפת הסימנים. את תוכנו אינני זוכרת, רק את המחשבה שקפצה לראשי לגבי הכמות העצומה של תכנים שאינם מונגשים כיום עבור אוכלוסייה שלמה".
הפיתוחים למען הקהילה של הסטודנטים באוניברסיטת אריאל
גם באוניברסיטת אריאל התקיים לאחרונה האקתון עם מטרה דומה. באירוע, שהתקיים השנה במשרדי מיקרוסופט בהרצליה, השתתפו מעל ל-100 סטודנטים ולקחו חלק מנטורים ומנטוריות מהתעשייה ומהאקדמיה. כ-30 צוותים אשר כללו סטודנטים וסטודנטיות בעלי כישורים רב תחומיים על מנת להוציא לפועל תוצר חדשני בעל אימפקט חברתי בזמן קצר תוך היעזרות ושימוש בטכנולוגיות ענן מתקדמות של מיקרוסופט. מפגש חברתי-מקצועי זה כונה על ידי פרופ' בעז בן משה, ראש המחלקה למדעי המחשב - "מסיבת שכל".
במקום הראשון זכו חברי צוות 2Feel, שפיתחו תוכנה וחומרה עם יכולת זיהוי רגש מניתוח הקול בזמן אמת ומתן אינדיקציה על הרגש שזוהה. שעון היד מאפשר את הבנת רגשות האחר ללא צורך בהסבר מילולי. ראש הצוות מרדכי בוזגלו (הנדסת מכונות ומתמטיקה) מתנדב כחונך מגורים ב"תוכנית השילוב", שמטרתה לשלב סטודנטים על הרצף האוטיסטי בחיי החברה הסטודנטיאליים. שאר חברי הצוות: מוטי אידלמן (הנדסת מכונות) ירדן קמינצקי ( פיזיקה והנדסת חשמל) , עידן קמינצקי (מחשבים ופסיכולוגיה וחינוך).
במקום השני זכו חברי צוות :BasketBlow שתכננו משחק פיסי לתרגול ומדידת נשיפה. תרגול נשיפה הוא חלק מהמשימות של קלינאיות תקשורת ופיזיותרפיה וחשוב עבור מגוון תהליכי שיקום. המשחק האינטראקטיבי יש בו אתגר נשיפה וכן מדידה עוצמתה ואפשרות לקבוע רמות התנגדות שונות. ראש הצוות אביבה פרדג' אליאס השתתפה בתכנית חוקרים צעירים של מכון ויצמן וכיום היא לקראת סיום הדוקטורט. שאר חברי הצוות: דינה פרג' (מדעי המחשב והנדסת חשמל באונ' העברית) יוסי אליאס (מדעי המחשב), יגל כהן (הנדסת חשמל באריאל).
למקום השלישי הגיעו שני צוותים: האחד Junior No More, שפיתח אפליקציה למציאת עבודה לצעירים ללא ניסיון. ראש הצוות - אביה שוחטמן ממובילי קהילת היזמות באוניברסיטה. חברי הצוות: אביה שוחטמן (חשבונאות), ליאור בירנדורף (הנדסה תעשייה וניהול), יובל חביב (כלכלה ומנהל עסקים) , דוד סטרינסקי (הנדסאי תוכנה ואבטחת סייבר), מתן וייס (מדעי המחשב ומתמטיקה).
ו- Roomie שפיתחו אפליקציה למציאת שותפים לדירה על בסיס מאפיינים דומים. ראש הצוות אליהו יפרח (כלכלה ומנה"ס), עלה לפני כחמש שנים מארה"ב ויזם את הרעיון לפרויקט עבור עולים חדשים שמתקשים למצוא שותפים בבואם לארץ. שאר חברי הצוות: מתן שמאי (עבודה סוציאלית), טליה סעדה ויהודית בריקנר (מדעי המחשב מדעי הנתונים) ואביטל פריד (עיתונאות)
האירוע התקיים בשיתוף פעולה עם מיקרוסופט ישראל, איגוד ההייטק הישראלי, אקסנצ'ר ישראל, ICTBIT , הסוכנות היהודית ותאגיד תמיר. כמו כן, אגודת הסטודנטים.ות, המרכז לחדשנות ויזמות, מרכז המחקר למדעי הנתונים ובינה מלאכותית, הפקולטה להנדסה, בית הספר לתקשורת ומרכז לחדשנות בסייבר.
יום סטודנט ירוק באוניברסיטת בן-גוריון
אירועי יום הסטודנט של האגודה הסטודנטיאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב נערכו השנה במתכונת ירוקה. שורת מופעים (עומר אדם, רביד פלוטניק, אלה לי, אינפקטד משרום ועוד) וגם אירועי הבריכה תרמו השנה לסביבה. כיצד?
באגודה הסטודנטיאלית חשבו מה ביכולתם לעשות בכדי לשפר את ההשפעה הסביבתית והבינו שאירועי הענק הסטודנטיאליים הם ההזדמנות להתוות תרבות המגנה על הסביבה.
לשם כך החליטו על צמצום כמות הפסולת באירועים ויחד עם הפקת האירוע בחרו בברי שתייה רב פעמיים ובהם כוסות רב פעמיות (בשיתוף חברת קוקה קולה). הקהל הסטודנטיאלי הגיע לאירוע, רכש שתייה וקיבל אותה בכוס רב פעמית. על כל כוס נגבה פיקדון של חמישה שקלים שהוחזר למשתמש לכשחזרה הכוס לעמדת השטיפה, ומשם אל הסטודנט או הסטודנטית הבאים.
בנוסף, חברי האגודה יצרו קשר גם עם ארגון הפועל לטובת מחזור בקבוקי פלסטיק ותרומת ההכנסות מהפיקדון למשפחות נזקקות בעיר בה נאספו (חברת ״מחזירים אהבה״). כך, כל סטודנט וסטודנטית שבחרו להשליך את בקבוק המים בתום האירוע לשקי המחזור של הפרויקט, לקחו חלק גם הם בתרומה ובעשייה החברתית.
ברק דביר, יו"ר האגודה הסטודנטיאלית באוניברסיטת בן גוריון, אמר: "אנו ושאר אגודות הדרום שמנו לנגד עינינו יצירת אירועים חווייתיים ועוצמתיים עבור הקהילה הסטודנטיאלית, אך גם ברי-קיימא שמסוגלים לסייע בשמירה על הסביבה. אנו יודעים שדרך ארוכה לפנינו וכלים חד פעמיים אינם הגורם המזהם ביותר בסביבה, אך אלו צעדים ראשונים וחשובים. בתור ארגוני צעירים אנו מבינים את החשיבות בהובלת דעת קהל וגאים להוביל אירוע ראשון מסוגו בסדר גודל כזה, לכן אנו קוראים להפקות אחרות לקחת חלק בשינוי המציאות למען עולם טוב יותר שחושב על הדור הבא".
