ארכיאולוגים מצרים גילו החודש עיר מגורים שלמה מהתקופה הרומית, בת 1,800 שנים, בלב העיר הדרומית לוקסור.
"זו העיר העתיקה והחשובה ביותר שנמצאה על הגדה המזרחית של לוקסור", תיאר מוסטפא וואזירי, מזכ"ל המועצה העליונה לענייני עתיקות של מצרים, את העיר העתיקה שנחשפה. העיר מתוארכת למאות השנייה והשלישית לספירה. "כחלק מהתגלית, חשפו ארכיאולוגים מספר בנייני מגורים כמו גם שני מגדלי יונים - מבנה שבו אוכלסו עופות ממשפחת היוניים - וכן מספר בתי מלאכה ששימשו לעבודה עם מתכת", הוסיף וואזירי, כשבתוך אותם בתי המלאכה מצאו החוקרים אוסף של סירים, כלים ומטבעות רומים מברונזה ונחושת.
זהו ממצא ארכיאולוגי נדיר בארץ הפרעונים, שבה החפירות - כולל בגדה המערבית של לוקסור, שבה שוכנים עמק המלכות ועמק המלכים המפורסמים - הן לרוב של מקדשים וקברים. באפריל 2021, הרשויות הודיעו על גילוי של "עיר הזהב האבודה" בת 3,000 השנים בגדה המערבית של לוקסור, שהוקמה בתקופת שלטונו של אמנחותפ השלישי (בין 1391 ל-1353 לפנה"ס), כאשר הצוות הארכיאולוגי כינה אותה באותם ימים "העיר העתיקה הגדולה ביותר" שנחשפה אי פעם במצרים. השם שהוענק לעיר היה ס'וד אתון (So’oud Atun), כשרבים מקירות העיר נשמרו היטב עד כדי כך שזוהו שם בין היתר מאפייה, רובע מינהלי ואזור מגורים, כמו גם קמיעות של חרפושיות, כלי חרס ופריטים יומיומיים אחרים.
אזור המגורים שנחשף זה עתה קרוב למקדש לוקסור, מרכז דתי גדול שנבנה בתקופת שלטונם של כמה פרעונים לפני האימפריה הרומית, כולל אמנחותפ השלישי, רעמסס השני ותות ענח' אמון. עם זאת, אזור המגורים מתוארך לתקופה מאוחרת בהרבה כאמור, במהלך המאות השנייה והשלישית לספירה. בתקופה זו, מצרים הייתה פרובינציה רומית, כשלעיתים הוצגו בה הקיסרים הרומיים כפרעונים.
כחלק מתובנות המחקר, התגלה לצוות הארכיאולוגי במקום כי כשהרומאים השתלטו על לוקסור, הם התחילו לגדל יונים על ידי הקמת מגדלי יונים שבהם היו עציצים. באותם מגדלים הם השתמשו כקנים, כאשר בין היתר נועדו אותם מגדלים להוות תחושה טבעית ליונות הסלע, אשר מתרבות על צוקי חוף סלעיים וכן להוות בית ליונות דואר, על מנת שאלו יוכלו להעביר מסרים לאזורים אחרים בהם שלטה האימפריה הרומית באותה תקופה.
מצרים, שבה חיים כיום כ-109 מיליון תושבים, חשפה כמה תגליות ארכיאולוגיות מרכזיות בשנים האחרונות, כאשר התגליות השונות היו מרכיב מרכזי בניסיונותיה להחיות את תעשיית התיירות החיונית שלה לאחר שנים שבהן סבלה המדינה מאי שקט פוליטי, כמו גם מהשלכות מגפת הקורונה.
המצב הסבוך הוביל למשבר כלכלי חמור, שכן תעשיית התיירות המצרית אחראית ל-10% מהתמ"ג ולכ-2 מיליון מקומות עבודה. עיקר יהבה של הממשלה המכהנת נסמכת כעת בעיקר על היהלום שבכתר, בדמות חנוכתו של המוזיאון המצרי הגדול למרגלות הפירמידות בגיזה, אירוע שנדחה זמן רב אך מיועד להתקיים בהמשך השנה, בשאיפה שימשוך לא פחות מ-30 מיליון תיירים בשנה עד 2028, לעומת 13 מיליון שפקדו את אתריה ההיסטוריים של מצרים לפני פרוץ המגיפה.