לאחרונה ערוץ דיסקברי האמריקני הכריז כהרגלו על "שבוע הכרישים", רצועת שידורים העוסקת בחיי הטורפים הימיים האימתניים בהנחייתו של כוכב האקשן ג'ייסון מומואה. בבתי הקולנוע בארצות הברית עלה החודש הסרט "אימה במצולות: התהום" בהובלת כוכב אקשן אחר, ג'ייסון סטיית'ם, שמתייצב בעוז מול מגלודון, אביהם הקדמוני ועצום המימדים של הכרישים בני ימינו.
החוף שבו הותקפה אישה על ידי כריש בניו יורק
(צילום: רויטרס)
המוצרים הבידוריים הללו מסבים עונג לקהל צופים לא מבוטל, אבל בינתיים במציאות, מסתמנת תופעה יוצאת דופן ומדאיגה: נוכחות מוגברת של כרישים לאורך החוף המזרחי של ארצות הברית. אחרי דיווחים על כרישים שנצפו שוחים בקרבת בני אדם בחופי לונג איילנד שבמדינת ניו יורק, החודש אירעה מתקפה ישירה על אישה בת 65 שננשכה על ידי כריש עת שחתה ברוקוואי ביץ', חוף הרחצה הפופולארי ביותר בעיר ניו יורק. בעקבות כך, היא הובהלה לבית החולים ואושפזה במצב קשה עם פגיעה עמוקה בירכה שהביאה לאובדן דם רב.
הנוכחות של הכרישים לאורך חופי צפון מזרח ארצות הברית אינה מעוררת היסטריה כמו בשובר הקופות האגדי "מלתעות" של סטיבן ספילברג, אבל התופעה מטרידה את מנוחתן של הרשויות באזור. עיריית ניו יורק השביתה את רוקאווי ביץ' לאחר התקרית, הראשונה מזה שנים רבות, הדאגה העיקרית היא כי התקיפות עלולות להפוך לשיגרה. לפחות על פי חלק מהמדענים, נדידת הכרישים מלב הים לסביבת מחייה חדשה בקרבת בני האדם, נובעת מההתחממות הגלובלית ועליית הטמפרטורות במי האוקיינוס האטלנטי. ואת המגמה הזאת אף ג'ייסון, מומואה או סטיית'ם, או כל כוכב אקשן אחר, לא יכול למנוע כמו על מסך הקולנוע.
אחרי כמה שבועות, שבמהלכם נרשמו דיווחים אקראיים על כרישים בקרבת חופי לונג איילנד, בעקבות המתקפה ברוקאווי ביץ' גם משטרת ניו יורק נכנסה לאירוע. הצוות שהופקד על טיפול במשבר הודיע כי שני מל"טים הוקצו למשימת איתור כרישים בקרבת חופי ברוקלין, קווינס וסטייטן איילנד, ואלו משוגרים לאוויר בכל בוקר ובעזרתם מתכוונים המפעילים לנטר את אזורי הרחצה ולהתריע מבעוד מועד אם נמצא כריש בסביבה.
שני מל"טים בלבד אינם מעידים על התייחסות רצינית של הרשויות למשבר. אבל אולי לא מדובר במשבר כלל וכלל. כך לפחות טוענים רוב המדענים, שסבורים שאין מדובר בהתפתחות מדאיגה, לפחות לא מהצד של בני האדם. הסריקות האוויריות שמבצעת משטרת ניו יורק נועדו בעיקר כדי להרגיע את הרוחצים בחופים, אבל את החוקרים מטרידים יותר הכרישים ומלחמת ההישרדות שלהם על רקע שינויי האקלים והדיג המוגבר, שהם הסיבות העיקריות מאחורי נדידת הטורפים הימיים בחיפוש אחר מזון.
ד"ר איימי וויליאמס, ביולוגית ימית מהמכללה הטכנולוגית של אושן קאונטי בניו ג'רזי, סבורה כי הנוכחות של הכרישים בקרבת חופי ניו יורק תלויה יותר בתשומת הלב של בני האדם מאשר בתהליך שמתרחש בטבע. "הדברים הללו קרו מדי פעם בעבר, למשל גולשים תמיד היו מספרים על מפגשים עם כרישים. אבל לפני 15 שנה לא היו רשתות חברתיות כדי לדווח על המקרים האלה, או לשתף סרטונים שלהם. ואילו היום, כל פעם שמתגלה כריש בקרבת בני אדם, תמיד יש שמצלם ומפיץ את זה באינטרנט ואז זה הופך ויראלי ומעורר הדים", היא אמרה ל-ynet.
לדבריה, מסד הנתונים המעודכן לא מורה על תנודות משמעותיות שמעידות על חיכוך גובר בין כרישים לבני אדם, ולמרות התהודה הציבורית אין עלייה בכמות מתקפות כרישים. היא מציינת כי בשל ההתחממות הגלובלית עונת הרחצה התארכה מעבר לחודשי הקיץ, "אם יש יותר בני אדם בים, מבחינה סטטיסטית זה רק הגיוני שהסיכוי לפגוש כרישים גובר משמעותית", היא אמרה.
מתקפות כריש הינן נדירות בחלק הצפון מזרחי של ארצות הברית, אולם אין מדובר בתופעה בלתי נתפסת. עם זאת, בהשראת תשומת הלב התקשורתית, הדיווחים בחדשות וגם השיתופים ברשתות החברתיות, יש מי שמעלה נשכחות מיולי 1916, קיץ חם במיוחד במהלכו נרשמו מספר מתקפות כריש לאורך חופי ניו ג'רזי שעלו בחיי ארבעה בני אדם. הימים הנוראים ההם עמדו במרכז סרט הטלוויזיה "12 ימים של אימה" של ג'ק שולדר מ-2004, וככל הנראה שימשו השראה ל"מלתעות" של ספילברג.
ד"ר וויליאמס, תושבת האי לונג ביץ' איילנד בניו ג'רזי, שלחופיו אירעה המתקפה הקטלנית הראשונה באותו סדרה של תקריות, קובעת כי הטכנולוגיה שעומדת לרשות המדענים כיום, מאפשרת להם לעקוב אחר אוכלוסיית ההכרישים ולנטר את התנועה שלהם בלב ים באופן מדויק יותר. "ההתנהגות של הכרישים יותר מובנת לנו. לפני כן, לא ידענו לזהות איפה הם נמצאים ומתי הם מתקרבים לחופים", אומרת וויליאמס.
עם זאת, ד"ר וויליאמס מכירה בכך שאי אפשר לבטל סטיות בהתנהגות הכרישים, בהעדפות המעודכנות שלהם בכל הנוגע לצייד והתרבות ברחבי האוקיינוסים. לא ניתן לייחס את הכל לחוויה האנושית וחששות היתר שלנו. לדבריה, שינויי האקלים ובמיוחד ההתחממות הגלובלית בהחלט נותנים את אותותיהם על החיכוך הגובר בין בני אנוש לכרישים. "ההתחממות הגלובלית ועליית הטמפרטורות של המים במקומות כמו פלורידה, מניעה את הכרישים לנדוד לאזורים אחרים בצפון האוקיינוס האטלנטי שבעבר לא התאימו לתנאי המחייה שלהם לאורך השנה", היא מסבירה.
יש לציין שעליית הטמפרטורה משפיעה על המטבוליזם של הכרישים וחלקם אף נאלצים לשהות יותר בעומק האוקיינוסים כחלק מההסתגלות שלהם למציאות החדשה. עם זאת, במים חמים יש ריכוזים רבים יותר של פלנקטון, מה שמביא לריכוזים יותר של דגים שניזונים מהם. כטורפי על, הכרישים נאלצים להתאים עצמם להעדפות מקורות המזון שלהם.
נקודה נוספת שד"ר וויליאמס מעלה ושמשפיעה על תפוצת הדגה ומביאה לשינוי בהתנהגות הכרישים, נוגעת להגברת הדיג התעשייתי אשר מדלל את מקורות המזון של הכרישים ומאלץ אותם לעזוב את סביבתם הטבעית ולחפש לעצמם מקומות אחרים לצוד, באזורים שבהם לא היו נפוצים בהם בעבר. מצד שני, בעוד שמקורות המזון של הכרישים מתדלדלים בגלל הדייגים, ככל שמדובר באוכלוסיית הכרישים עצמה, ההגנה לה הם זוכים לאחרונה מצד הארגונים להגנת הסביבה והרשויות מביאה להפסק ההרג ההמוני שלהם.
מינים שונים של כרישים היו בסכנת הכחדה וחלקם עדיין מצויים בסיכון, אולם בשנים האחרונות חלה התאוששות מרשימה בחסות ארגוני הטבע, וגם לקולנוע ולטלוויזיה יש תרומה לכך: "יש שינוי בהכרה בכך שהכרישים נדרשים כדי לשמר את את שרשרת המזון והאיזון הביולוגי בים, והציבור הרחב מראה עניין גדול יותר בכרישים, ובחשיבותם לשימור הסביבה, וכל זה תורם לשגשוג של אוכלוסיית הכרישים ככלל".
האם יכול להיות שגם הכרישים הפסיקו לפחד מבני אדם, ומנגד מתעניינים בנו?
ד"ר וויליאמס: "אני לא חושבת שהם אי פעם פחדו מבני אדם. יכול להיות שהם סקרנים בנוגע אלינו, אבל לא כטרף. כשאני צוללת עם כרישי נמרים ומאכילה אותם, הם לא מתעניינים בי כפי שהם מתעניינים במזון. וזה גם מה שקורה במקרה של החיכוך עם בני אדם אחרים בים. ברוב המקרים גולשים מדווחים שכרישים מתנגשים בהם ומפילים אותם מהגלשן. מתקפות כרישים קטלניות הן די נדירות, אולי עשר בשנה בכל העולם. רובן מתרחשות באתרי גלישה פופולאריים, כמו באוסטרליה, שם יש הכי הרבה מקרים. הסיבה היא שלרוב הכרישים מתבלבלים וחושבים שמדובר בכלב ים, ומסתערים עליו. בהקשר הזה צריך לזכור שבימינו גם קהילת הגלישה בארצות הברית וברחבי העולם הולכת וגדלה באופן משמעותי".
יש מה לעשות כדי להרחיק את הכרישים מבני האדם?
"במציאות של ההתחממות הגלובלית קשה לחזות את ההשלכות על נדידת הכרישים. אפשר לשער שתנאי האקלים ישפיעו על מיפוי הדגה ישתנה וזה יכתיב את ההתנהגות שלהם. מה שחשוב לזכור שהם חשובים למאזן האקולוגי בים ולכן חשוב לשמור על האוכלוסיה שלהם ולא להרוג אותם. בסופו של דבר, הים זו הסביבה הטבעית שלהם, ואנחנו אלה שפולשים אליה. ואם אנחנו עושים כן, עלינו להשתלב בטריטוריה שלהם ולכבד אותם".
