האם אנחנו רואים את החיים כמובנים מאליהם? אנחנו עסוקים בעבודה, במשפחה, פותחים חדשות, סוגרים חדשות, וקל לשכוח כמה החיים עצמם הם דבר מדהים ומורכב. אנחנו לא תמיד עוצרים לחשוב על הדרך הארוכה שהובילה לקיומנו כאן ועכשיו – מיליארדי שנים של גאולוגיה ואבולוציה שעיצבו את העולם שלנו.
(יוצר: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכת וידאו: בן חיים)
מה זה בכלל חיים? יש המון הגדרות שונות כשמדברים על חיים. אנחנו מתייחסים לצמחים, לבעלי חיים, לפטריות, לחיידקים ועוד. אבל מה עם וירוסים? האם הם חיים? הוויכוח בנושא נמשך, וההגדרה הולכת ונעשית מורכבת ככל שמעמיקים. ורד שפירא, ביולוגית במכון דוידסון, מסבירה: "החיים ברורים כל כך כשמתבוננים בהם, אבל כשמנסים להגדיר אותם, זה נעשה מסובך מאוד. ההגדרה שאני הכי אוהבת היא של נאס"א: מערכת שמסוגלת לקיים את עצמה ומתנהגת על פי כללי האבולוציה".
חיים התחילו לפני כארבעה מיליארד שנים. שם התחיל משהו שאנחנו קוראים לו "לוקה". זה היה כבר אורגניזם במבנה של תא. הלוקה הוא האב המשותף האחרון, היצור הפשוט והבסיסי ביותר שממנו התפתחו כל היצורים המורכבים שיש כיום. אבל אנחנו עדיין לא יודעים איך בדיוק זה קרה. למרות כל ההשערות והניסויים, הרגע שבו החיים החלו עדיין נשאר תעלומה.
המצב נשאר סטטי למדי וכמעט לא השתנה מהותית במשך מיליארדי שנים. תחילת החיים המגוונים הייתה במים. לפני כ-500 מיליון שנים פתאום הייתה התפוצצות של מינים וזנים. ורד שפירא מוסיפה: "החיים התחילו במים. הראשונים שיצאו היו הצמחים, ואחריהם החרקים. ההתפתחות הייתה מהירה ומגוונת". ההתפשטות מהמים ליבשה הייתה צעד מכריע בהיסטוריה הביולוגית של כדור הארץ.
כדור הארץ קיים כבר כ-4.6 מיליארד שנים, ובמהלך הזמן הזה החיים התפתחו והשתנו באופן דרמטי. ד"ר דוד פולישוק, מנהל מצפה הכוכבים של מכון ויצמן למדע, מציין: "כדור הארץ מקיף את השמש כבר קרוב ל-4.5 מיליארד שנה. מדי פעם הוא חוטף מכל מיני דברים מסוכנים שקורים בחלל. חלקם אסטרואידים או שביטים שמתנגשים בכדור הארץ".
במהלך מאות מיליוני השנים, החיים עברו תקופות של הכחדות המוניות. הבולטת שבהן הייתה לפני כ-66 מיליון שנים, כאשר אסטרואיד גרם להיעלמות הדינוזאורים. ד"ר פולישוק מתאר: "פגיעת האסטרואיד גרמה לשחרור כמות גדולה של אבק שכיסתה את השמיים ומנעה מאור השמש לחדור. זה הוביל ל'חורף גרעיני' שנמשך כמה שנים". ההכחדה הזו פתחה נישות אקולוגיות חדשות, מה שאיפשר ליונקים להתפתח למגוון רחב של מינים.
כיום, החיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ הוא אתגר מרתק ומורכב. ד"ר פולישוק מספר: "אנחנו משדרים מידע לחלל, ובתקווה, המסר יגיע לכוכבים הקרובים ביותר. רק במערכת השמש שלנו יש מקומות עם פוטנציאל לחיים, כמו ירח אירופה של צדק, שמכוסה קרח ויש בו אוקיינוס גדול מתחת לפני השטח". המדענים ממשיכים לחפש עדויות לחיים גם על מאדים ובמקומות נוספים במערכת השמש.
טל בר, חוקר במכון דוידסון, מוסיף: "אחת מהשאלות הגדולות במדע היא האם החיים על פני כדור הארץ הם ייחודיים. ייתכן שיש ציוויליזציות אחרות שעדיין לא התפתחו לשלב שבו נוכל לזהותן". המחקר בתחום הזה הולך ומתרחב, וכל גילוי חדש מוסיף פיסות לפאזל המורכב של החיים ביקום.
בחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ, המדענים מחפשים תנאים שדומים לכדור הארץ. ורד שפירא מסבירה: "אנחנו מחפשים מקום שיש בו את התנאים שמתאימים לכדור הארץ. אנחנו קוראים לזה התנאים של זהבה גולדילוקס (זהבה ושלושת הדובים) – לא חם מדי ולא קר מדי, לא קרוב מדי ולא רחוק מדי". הסיכוי למצוא חיים במקומות אחרים תלוי בהבנת התנאים האלו.
כשהמצב היומיומי נראה לפעמים עגום ושחור, חשוב לזכור שלמרות כל הקשיים, העובדה שאנחנו כאן היא תוצאה של שרשרת ארוכה של אירועים והתפתחויות שלא היו מובנים מאליהם. לכן, כדאי לקחת דברים בפרופורציה ולהכיר תודה על הפלא של החיים ועל ההזדמנות להיות חלק מהם.
יוצר: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכת וידאו: בן חיים
