משרד האנרגיה והתשתיות פרסם הבוקר (יום ה') להערות הציבור מתווה לאיפוס פליטות גזי חממה (נטו) מכלל מגזר האנרגיה עד שנת 2050. בתוכנית: בחינת אנרגיה גרעינית, שילוב טכנולוגיות, ביניהן מימן, ומה שבמשרד האנרגיה מכנים כ"חיבוריות אנרגטית אזורית ובינ"ל לחיזוק מעמדה של המדינה כגשר אנרגטי".
בתוכנית יש המלצה על צעדים קונקרטיים להגעה ליעד, ובמשרד האנרגיה אומרים כי המשך קידום אנרגיות מתחדשות ואגירה באופן מבוזר, לצד גיוון מקורות האנרגיה המתחדשים והנקיים של ישראל, כגון מימן, יבטיחו את רציפות אספקת האנרגיה למשק שנים קדימה.
בהתאם למודל, עד לשנת 2050, הביקוש לחשמל צפוי לגדול עד לכ-19.2 מיליון שעט"ן (שווי ערך טון נפט - יחידת אנרגיה כללית). הגידול בביקוש לחשמל יואץ כבר בשנים הקרובות עקב חשמול התחבורה והתעשייה. בנוסף, אומרים במשרד האנרגיה, הביקוש הכולל לאנרגיה צפוי לגדול פי 1.5 עד לשנת 2050.
במסגרת המתווה, מתייחס משרד האנרגיה לראשונה לאפשרות לייצר חשמל מאנרגיה גרעינית בישראל, סוקר את האתגרים וההזדמנויות הכרוכים בכך, ומפרט מתווה שיאפשר את בחינת הישימות של תחנה גרעינית בישראל עד לשנת 2050.
המתווה מציג שלושה תרחישים לאיפוס פליטות (נטו) עד לשנת 2050. כל תרחיש מורכב ממספר טכנולוגיות, ונשען על טכנולוגיה מובילה: "התרחיש הצהוב" מבוסס אנרגיות מתחדשות (בעיקר אנרגיה סולארית) ואגירה, "התרחיש הכחול" מבוסס על מימן כחול המופק מגז טבעי עם תפיסת פחמן, ו"התרחיש האדום" מבוסס על אנרגיה גרעינית.
ב"אדם טבע ודין" אמרו שיעבירו את ההערות המקצועיות שלהם לאחר עיון מעמיק. מנכ"ל הארגון, עו"ד עמית ברכה, אמר כי "כבר ממבט ראשון נראה שיש לברך על כך שלראשונה מציג משרד האנרגיה תוכנית מקיפה שבוחנת תרחישים שונים הנוגעים למשבר האקלים, כאשר נקודת הייחוס היא הגעה לאיפוס פליטות בשנת 2050, לא רק מבחינה גלובלית אלא כאינטרס ישראלי. יש לברך גם על צעדי המדיניות המפורטים, לרבות קביעת יעדים לאנרגיות מתחדשות ולהתייעלות אנרגתית, כמו גם על התייחסות התכנית לנושא המעבר הצודק והגנה על אוכלוסיות מוחלשות. לצד זאת, ישנם נושאים מהותיים שאינם קיימים בתכנית או שלוקים בהתייחסות כללית למדי".
בין היתר לא ברור מה התקציב של התרחישים השונים. ובמצב שבו ישראל נמצאת בבור תקציבי שרק הולך וגדל, לא ברור כיצד המדינה תוכל לממן את חלק מהטכנולוגיות החדשות שאמורות להוביל לאיפוס פליטות. "רוב התרחישים מתבססים על טכנולוגיות שאינן זמינות ליישום מיידי בסדרי הגודל שמדובר עליהם, אם מבחינה מדינית (גרעין) או מבחינה טכנולוגית (מימן ירוק, תפיסת פחמן וכו')", אומר עו"ד ברכה. "חסר הדגש על שלביות והגעה להפחתת פליטות מקסימלית כבר בשנים הקרובות, בדגש על אנרגיה סולארית בזמינות מיידית והתייעלות אנרגטית, ולעתים נדמה שמדובר יותר בחזון מאשר בתוכנית אופרטיבית".
התרחיש הצהוב משלב אחוז גבוה יחסית של אנרגיה סולארית עם שימוש משלים מטורבינות גז עם תפיסת פחמן ובאמצעות ייבוא אנרגיה. בתרחיש זה, כ-60% מהאנרגיה במשק (75% מייצור החשמל) יגיעו ממערכות סולאריות בשילוב אגירה ומימן ירוק, כ-15% מטורבינות גז שיפעלו עם תפיסת פחמן בשעות שבהן יש מחסור באנרגיה סולארית, וכ-25% מייבוא. למרות ההספקים הגבוהים של אנרגיה מתחדשת, תרחיש זה נמנע מהצורך באגירה עונתית של חשמל, ומאפשר גיבוי למערכות הסולאריות באמצעות חשמל מיובא וטורבינות גז טבעי עם תפיסת פחמן. בתרחיש הונח גם כי דלקים נקיים (סינתטיים וביולוגיים) ייובאו ויספקו את צרכי מגזרי התעופה, הספנות והתובלה הכבדה.
התרחיש הכחול מתבסס אף הוא על אנרגיה סולארית, אך בהיקפים קטנים יותר, כ-45% מהביקוש הכולל לאנרגיה (55% מייצור החשמל), בצרוף כ-25% של מימן כחול. כלומר, מימן המופק מגז טבעי בשילוב מערכות לתפיסת הפחמן הדו חמצני הנפלט בתהליך ולאחר מכן הטמנתו או שימוש בו כחומר גלם תעשייתי. בכדי לגוון את מקורות האנרגיה ולהגדיל את ביטחון האספקה, בתרחיש זה יהיה גם רכיב של כ-30% ייבוא מוצרי אנרגיה כגון חשמל ודלקים סינתטיים. נגזרת של התרחיש הכחול מבוססת על שימוש ישיר בגז טבעי עם תפיסת פחמן.
התרחיש האדום משלב ייצור חשמל מאנרגיה גרעינית. שימוש באנרגיה גרעינית בישראל ישולב עם חשמול משמעותי של משקי התחבורה והתעשייה ושימוש באנרגיות מתחדשות עד לכדי שימוש של כ-50% מהביקוש לאנרגיה בחשמל ממקורות מתחדשים. משנת 2030 יוחל ביישום אמצעי תפיסת פחמן אצל צרכני הגז טבעי שיוותרו במשקי החשמל והתעשייה, או מעבר למימן כחול. הונח כי בשנת 2050 יופעלו מספר תחנות כוח גרעיניות- שתיים גדולות או מספר תחנות קטנות. כך, בשנת 2050 תמהיל האנרגיה של ישראל יהיה מאופס פליטות ויעמוד על כ-50% מקורות מתחדשים, כ-20% אנרגיה גרעינית ומימן אדום, וכ-30% יבוא מוצרי אנרגיה. תרחיש זה תלוי במתן מענה לסוגיות טכנולוגיות, רגולטוריות ומדיניות.
בכל הנוגע לגרעין, נדמה כי מדובר יותר במשאלת לב. אמנם מדובר באנרגיה שנחשבת לירוקה, אבל ספק אם יהיה אפשרי באקלים המדיני והפוליטי העולמי. בדו"ח מתייחסים לכורים גרעיניים מודולריים, אך הם לא מתייחסים להיתכנות של הבאה של כורים כאלה לארץ, בהינתן העובדה שישראל אינה חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. יחד עם זאת צויין שכורי היתוך גרעיניים, שאינם מייצרים פסולת ותוצרי לוואי גרעיניים, יאפשרו ככל הנראה לעקוף את המגבלה הזו. אבל גם בדו"ח צויין שהטכנולוגיה הזו לא צפויה להיות ישימה בעשורים הקרובים.".
