האקדמיה הצעירה הישראלית בהרצאות על משבר האקלים

האקדמיה הצעירה הישראלית תקיים במסגרת "שבוע המדע והסביבה" עשרות הרצאות ללא תשלום בנושאי משבר האקלים והתחממות כדור הארץ בכל רחבי הארץ. ההרצאות יתקיימו ביום שני הקרוב בשעה 20:00. (למידע על מיקומי ההרצאות)
"אקדמאניה" היא מיזם משותף של האקדמיה הצעירה הישראלית, מייסודה של האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים, וארגון "בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל", שמטרתו להנגיש ידע מדעי לקהל הרחב - להפגיש את הציבור עם מיטב החוקרות והחוקרים שהם חוד החנית של המחקר המדעי בתחומים השונים.
השנה תתקיים ה"אקדמאניה" בשיתוף פעולה עם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ותוקדש לנושא משבר האקלים - נושא בוער בעל השלכות מיידיות לחיים של כולנו, הכולל תחומים רבים, ובהם מזון, סביבה, חקלאות, התחממות, פני הים, פסולת, התנהגות מים וכיוצא באלה. אירועי ה"אקדמאניה" יתקיימו במסגרת "שבוע המדע והסביבה" שמלווה את הוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה שמובילה האגודה.
7 צפייה בגלריה
הפגנה נגד פליטות גזי חממה
הפגנה נגד פליטות גזי חממה
הפגנה נגד פליטות גזי חממה
(צילום: shutterstock)
האירועים יכללו עשרות מפגשים והרצאות שיתקיימו בו-זמנית ביום שני הקרוב בכל רחבי הארץ, ובעיקר ביישובי הפריפריה הגאוגרפית והחברתית - כמו שדרות, עכו, טבריה, אילת, ערד, כפר קרע, כפר עזה וקדומים. כל החוקרים והחוקרות יגיעו, בהתנדבות, לספר על משבר האקלים, על המחקרים השונים שהם עשו בנושא ועל הקשר של המחקרים הללו לחיי היום-יום שלנו.
הכניסה ל-26 ההרצאות תהיה חופשית, והן יתמקדו בשינויים הגלובליים – משבר האקלים והשלכותיו בארץ ובעולם. כך למשל: באילת ידברו על השאלות שמעסיקות את חוקרי האקלים; בירוחם על השפעת גזי החממה על התחממות כדור הארץ; בשדרות על חיזוי מזג האוויר בעידן של שינויי האקלים; בכפר עזה על השלכות ההתחממות על כדור הארץ; בכפר קרע על תהליכים אקולוגיים המשפיעים על בני האדם ועל בעלי החיים האחרים; בקריית עקרון על עתידן של שוניות האלמוגים; בקדומים על הקשר שבין שינוי האקלים לאמצעי התחבורה בעתיד; בעכו על השפעות משבר האקלים על קריסת מערכות המזון ועוד.
פרופ' יוסי יובל מאוניברסיטת תל אביב, חבר באקדמיה הצעירה וממארגני המיזם, שירצה בקיבוץ רוחמה שבנגב במסגרת "אקדמאניה 2022", אמר: "העיסוק השנה במשבר האקלים ובהשפעותיו מתבקש בשל ההשלכות ההרסניות והמיידיות שלו על פני כדור הארץ כולו. חברי האקדמיה הצעירה הם בעלי מחויבות רבה למעורבות חברתית ואקדמית, ואין לנו ספק שהתחממות כדור הארץ ומשבר האקלים הם הנושאים הבוערים והחשובים ביותר כיום. השפעות שינוי האקלים על איכות חיינו, על הגידולים החקלאיים שייעלמו כבר בשנים הקרובות, על איכות המזון שנאכל, על תופעות קיצוניות והרסניות של מזג האוויר – כל אלו מחייבים אותנו, כמדענים ומדעניות וכחוקרים וחוקרות, להעביר ולהנגיש את הידע המחקרי הרלוונטי והמעודכן ביותר לציבור הרחב".

קורס באונ' העברית: היתרונות במיינקראפט ומשחקי מחשב נוספים

בשנת הלימודים הבאה (תשפ"ג) בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית ישיק קורס חדשני, שבו ישלבו בין משחקים ולמידה, בהובלתה של ד"ר רונית קמפף.
הקורס, כך אומרים באוניברסיטה העברית, יסייע לסטודנטים לפתח חשיבה ביקורתית סביב הספרות על משחקים ולמידה והוא מתבסס על מחקרים בתחומי דעת שונים ביניהם חינוך, פסיכולוגיה, תקשורת ותרבות.
7 צפייה בגלריה
מיינקראפט
מיינקראפט
מיינקראפט
(צילום: shutterstock)
הקורס יציג את הדיונים העכשוויים סביב משחק ולמידה כפי שהם משתקפים בכתבות עיתונאיות, ניירות עמדה ודוחות מחקר על הפוטנציאל החינוכי של משחקים דיגיטליים. הסטודנטים ישתתפו בדיונים, ישתפו בחוויות ויוכלו ללמוד כיצד לשחק במשחק או בעולם וירטואלי לבחירתם. המטלה הסופית של הקורס תהיה מותאמת לתחומי העניין של הסטודנטים והם יוכלו לבחור בין שלוש אפשרויות: תכנון דגם של משחק ללמידה, תכנון מערך שיעור סביב משחק ומשחוק או בניית מרחב חינוכי לילדים במשחק "מיינקראפט".
"משחקים דיגיטליים יכולים להיות מהנים ומעוררי עניין ומעורבות", אמרה ד"ר קמפף. "עם זאת, יש להם גם פוטנציאל לפתח למידה וכישורים כמו פתרון בעיות ושיתוף פעולה". בקורס יחקרו הסטודנטים כיצד ובאיזה שלב משחקים דיגיטליים יכולים לעודד למידה ויעמיק את הידע אודות אילו סוגי למידה האינטראקציה החברתית הזו מעודדת. כחלק מהקורס, הסטודנטים יבחנו את הלמידה שלהם תוך כדי משחק, יצפו באחרים משחקים וינתחו מחקרים על משחקים ולמידה באופן ביקורתי.

הטכניון חנך את פביליון אדריכלות ע"ש אביבה ואנדרו גולדנברג

עוד מבנה חדש בטכניון: הטכניון חנך בבמסגרת אירועי הקורטוריון - חבר הנאמנים של הטכניון את פביליון האדריכלות ע"ש אביבה ואנדרו גולדנברג, שהוקם בתרומתם של בוגרי הטכניון ד"ר אנדרו ורעייתו המנוחה אביבה. חייהם של אביבה ז"ל ואנדרו שזורים בתולדות הטכניון. שניהם בוגרי הטכניון ו"גארדיינז" – תואר השמור למי שסייע לטכניון ברמת התמיכה הגבוהה ביותר. ביוני 2018 קיבלו בני הזוג תואר ד"ר לשם כבוד מהטכניון והכריזו על תרומתם לפביליון גולדנברג.
בטקס החגיגי, אמר ד"ר אנדרו גולדנברג: "אני ובנותיי שמחים להשתתף בטקס פתיחת הפביליון שיהיה חלק מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. לי ולאביבה ז"ל היה חזון משותף בנוגע להוראת אדריכלות ולהכשרתם של אדריכלים. כארכיטקטית בעלת שם, פרופסורית לארכיטקטורה ומייסדת משרד אדריכלות, אביבה הייתה אשת מקצוע מצליחה ומסורה. היא ואני החלטנו לסייע לטכניון – וכעת התוכנית עומדת לקראת השלמתה".
7 צפייה בגלריה
גוזרים את הסרט. פרופ' אלונה נצן-שיפטן, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, ד"ר אנדרו גולדנברג ובנותיו
גוזרים את הסרט. פרופ' אלונה נצן-שיפטן, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, ד"ר אנדרו גולדנברג ובנותיו
גוזרים את הסרט. פרופ' אלונה נצן-שיפטן, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, ד"ר אנדרו גולדנברג ובנותיו
(צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון)
בטקס השתתפו בנותיהם התאומות של אנדרו ואביבה, מאיה וקרן גולדנברג. מאיה גולדנברג סיפרה שהוריה נפגשו לראשונה ב-1967 כסטודנטים בטכניון. "כעת אנחנו עוזרים לדור חדש של סטודנטים לארכיטקטורה להשלים את חינוכם בטכניון ולהפוך לאנשים מקצוע מעולים. אמא שלי הייתה מאושרת לראות את חלומה מתגשם", אמרה. קרן גולדנברג אמרה: "קשה להתרכז באירוע זה כשאנו אבלים על לכתה של אמנו. הלוואי שהייתה כאן היום לחזות בחלומה קורם עור וגידים".
אנדרו ואביבה גולדנברג החלו ללמוד בטכניון באמצע שנות ה-60. אנדרו המשיך לתואר מתקדם בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי בהנחייתו של פרופ' יוליוס פרמינגר, ואביבה השלימה את לימודיה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
בראשית שנות ה-70 הם עברו לקנדה כדי שאנדרו יוכל להמשיך ללימודי דוקטורט באוניברסיטת טורונטו. בשנת 1982 הוא התמנה לפרופסור באוניברסיטה זו ומאז הוא שם. הקריירה רבת השנים שלו, שהתמקדה ברובוטיקה, כללה עבודה בצוות עילית בנאס"א ובמועצה הלאומית למדע בקנדה, שם בנה רכיבים לרובוטיקת חלל. אביבה גולדנברג הייתה לאדריכלית בעלת שם. היא ייסדה משרד אדריכלות משלה וכיהנה ב-Centennial College AAT בטורונטו כפרופסורית וכמתאמת התוכנית לטכנולוגיה באדריכלות.
פרופ' אלונה נצן-שיפטן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, אמרה בטקס: "ברצוני לפתוח בדברים על אישה מיוחדת במינה, גב' אביבה גולדנברג המנוחה. היא הייתה אדריכלית בעלת שיעור קומה, רעיה, אם וסבתא. היא למדה כאן וסיימה את לימודיה ב-1971. הפביליון הוא דרך נפלאה להנציח את מורשתה של אביבה לדורות. הפביליון אינו רק סמל אלא מקום שבו סטודנטים יירכשו את הכלים הדרושים להם בעולם האדריכלות".
7 צפייה בגלריה
מבנה פביליון האדריכלות ע"ש אביבה ואנדרו גולדנברג בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
מבנה פביליון האדריכלות ע"ש אביבה ואנדרו גולדנברג בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
מבנה פביליון האדריכלות ע"ש אביבה ואנדרו גולדנברג בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
(צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון)
נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, אמר: "אני מצטער שלא זכיתי לפגוש את אביבה. נזכור אותה דרך הפביליון הזה, שיאפשר לסטודנטים הטובים והמבריקים ביותר להגיע להישגים אדריכליים בחלל סטודיו מודרני. אנו אסירי תודה על נדיבותכם העצומה במהלך השנים. אביבה לא תישכח לעולם. זיכרה ומורשתה יחיו בטכניון, ואנו מצפים לביקורים נוספים שבהם תוכלו לראות את המקום הזה משגשג ושוקק חיים."
דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים פרופ' יאשה גרובמן אמר בטקס כי "זהו כבוד גדול להשתתף בטקס זה. כמה סמלי שהבניין החדש נפתח כמעט מאה שנים אחרי ביקורו של איינשטיין בטכניון ב-1923. הפביליון הנהדר הזה הוא מרחב הסטודיו הראשון בישראל המיועד לתואר שני. כפי שאמרה איילין גריי: 'כדי ליצור עלינו לשאול שאלות'. הפביליון הזה הוא תוצר של שאלות כאלה. אנו מבינים שעלינו להמציא את עצמנו מחדש ואין לנו ספק שהמודל החדש הזה יהיה מופת לחיקוי בתחום האדריכלות. כל זה לא היה אפשרי ללא חזונה של משפחת גולדנברג ונדיבותה, ובמיוחד בזכות אביבה. תודה רבה לכם – משפחת גולדנברג. הארכיטקטורה צריכה לדבר על זמן ומקום אבל לשאוף לנצחיות. זהו צעד קטן לקראת עולם טוב יותר".
את הפביליון עיצב משרדו של בוגר הפקולטה דגן מושלי ממשרד מושלי-אלדר, אדריכל אחראי, ראובן קרימוב. מושלי בנה משרד אדריכלות לתכנון עירוני ולתכן אדריכלי של מבני מסחר, בנייני רפואה, משרדים, תעשייה, הייטק, אוניברסיטאות, מרכזי מחקר, מפעלי תרופות, דיור מוגן, בתי מגורים ומלונות.

חוקר מאוניברסיטת בר-אילן זכה במענק של 6 מיליון אירו לעריכה גנטית

ד"ר איל הנדל מהפקולטה למדעי החיים ומרכז הננו טכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, מומחה בינלאומי בעריכה גנטית ובשימוש בטכנולוגית הקריספר לפיתוח של אסטרטגיות ריפוי למחלות הקשורות למערכת הדם והחיסון, יבחן במסגרת פעילות הקונסורציום האירופי את דיוק העריכה הגנטית בקרב קבוצת מחקר וזאת במטרה לוודא שפעילות העריכה יעילה ומדויקת ללא פגיעה באזורים לא רצויים בגנום. ד"ר הנדל הוא חבר בקונסורציום האירופי שבו חברות אוניברסיטאות מובילות וגם חברת אסטרהזניקה. הגוף הוקם במטרה למצוא ריפוי למחלות האנמיה החרמשית.
הפרויקט של ד"ר הנדל זכה למימון של 6,001,250 אירו מהאיחוד האירופי ומימון משותף של 917,485 אירו ממזכירות המדינה השוויצרית לחינוך, מחקר וחדשנות.
7 צפייה בגלריה
ד״ר איל הנדל מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן
ד״ר איל הנדל מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן
ד״ר איל הנדל מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן
(צילום: אוניברסיטת בר אילן)
לאחר היוודע דבר המימון, הסביר ד"ר הנדל: "במסגרת פעילות הקונסורציום, הקבוצה שלי תוביל קבוצת עבודה שתפקידה לבחון ולהעריך את היעילות והבטיחות של הגישות השונות לעריכת גנטית איתם הקונסורציום יעבוד עבור מחלות האנמיה החרמשית".
מחלת האנמיה החרמשית היא מחלה עם 350 אלף מקרים חדשים המאובחנים ברחבי העולם מדי שנה וגורמת להתקפי כאב קשים ביותר, סיכון מוגבר לזיהומים ואובדן של של תפקוד האיברים. האנמיה החרמשית משפיעה על תאי הדם האדומים הנושאים את החמצן בדם. הטיפולים היחידים הקיימים כיום לריפוי מחלה זו הם השתלת תאי גזע של תורם בריא וטכנולוגיות נוספות הנמצאות בשלבי ניסיוניים. טיפולים זמינים נוספים מאפשרים הפחתת תסמינים וכאבים אך אינם מטפלים במחלה עצמה.
"לפרויקט זה ריכזנו צוות רב תחומי המורכב משמונה שותפים משבע מדינות. הודות למומחיות ושיתוף הפעולה שלהם,אנו רוצים להבין טוב יותר את המנגנונים המולקולריים והתאיים העומדים בבסיס הפרעות בתפקוד של תאי הגזע של מערכת הדם במחלות האנמיה החרמשית", אמרה אנריטה מיצ'ו, מובילת הקונסורציום.

לוינסקי-וינגייט - האיחוד

אחרי שנים של משא ומתן המכללה האקדמית בוינגייט ומכללת לוינסקי לחינוך התמזגו, ויש אפילו שם: "המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט".
מזכיר הממשלה לשעבר ויו"ר המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, עובד יחזקאל, העומד מאחורי הוצאתו לפועל של המיזוג, אמר בטקס חגיגי שנערך השבוע כי "מיזוג בין מכללת לוינסקי לחינוך לבין המכללה האקדמית בוינגייט הוא בשורה משמעותית למערכת החינוך בישראל. המרכז ישאף להפוך למוסד אקדמי מוביל בתחומי הכשרות מורים, מחקר ופיתוח מענים לאתגרי מערכת החינוך".
7 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: שלמה בן גל, מנכ"ל המרכז האקדמי; פרופ' רוני לידור, סגן נשיאת המרכז האקדמי; עידית יחזקאל; עובד יחזקאל, יו"ר המרכז האקדמי - ופרופ' מיכל בלר, נשיאת המרכז האקדמי
מימין לשמאל: שלמה בן גל, מנכ"ל המרכז האקדמי; פרופ' רוני לידור, סגן נשיאת המרכז האקדמי; עידית יחזקאל; עובד יחזקאל, יו"ר המרכז האקדמי - ופרופ' מיכל בלר, נשיאת המרכז האקדמי
מימין לשמאל: שלמה בן גל, מנכ"ל המרכז האקדמי; פרופ' רוני לידור, סגן נשיאת המרכז האקדמי; עידית יחזקאל; עובד יחזקאל, יו"ר המרכז האקדמי - ופרופ' מיכל בלר, נשיאת המרכז האקדמי
(צילום: קדוש חיים)
נשיאת המרכז האקדמי המאוחד, פרופ' מיכל בלר, אמרה: "אם חשבנו שאחרי שבע שנות עבודה על המיזוג תמה המלאכה - הרי שברור לכולנו שעכשיו בעצם מתחילה העבודה האמיתית, על בסיס היסודות להקמתו של מוסד מאוחד לתפארת, המדגיש שילוב משולש של 'דעת-גוף-נפש', במטרה לתת מענה הוליסטי לצורכי המורים והתלמידים בעידן הנוכחי".
מכללת לוינסקי לחינוך הוקמה כבית מדרש למורות וגננות בשנת 1912 בשכונת נווה צדק בתל אביב על שם אלחנן לייב לוינסקי שהיה ממארגני התנועה לתחיית הלשון העברית ובכך הייתה מכללת לוינסקי הראשונה שהפכה את העברית לשפת הוראה לכל תלמידי ישראל. המכללה האקדמית בוינגייט נוסדה בשנת 1944 כדי להכשיר מורים ומדריכים לחינוך גופני, ומאז הפכה לחוד החנית בתחומי החינוך הגופני והספורט בארץ.

חדש בספיר: קורס מבוא לאקו חקלאות בשיתוף השומר החדש והכפר השיקומי עדי נגב-נחלת ערן

לאחרונה נפתח קורס "מבוא לאקו חקלאות" בשותפות ייחודית וראשונה מסוגה ביוזמת ובהובלת האגף ללימודי קדם, חוץ והמשך במכללה האקדמית ספיר ובשיתוף ארגון "השומר החדש" והכפר השיקומי "עדי נגב-נחלת ערן" שמעניק מעטפת שיקומית לפעוטות, ילדים, בני נוער ומבוגרים עם מוגבלויות קשות.
בכפר השיקומי "עדי נגב – נחלת ערן" קיימת חווה חקלאית. מדובר בחווה הראשונה בישראל שמעסיקה אנשים עם מוגבלויות ובה מטופלים דיירי הכפר ותלמידי בית הספר. החווה מתפרשת על שטח של שבעה דונם ומספקת מקור תעסוקה ל-30 עובדים עם מוגבלויות ו-20 אנשי מקצוע עם מוגבלויות בתחום הגינון.
7 צפייה בגלריה
מדריכים בפרויקט החשוב
מדריכים בפרויקט החשוב
מדריכים בפרויקט החשוב
(צילום: עדי נגב-נחלת ערן)
בספיר אמרו כי בעקבות ייחודיות החווה, הוחלט שעיקר הקורס יתקיים בכפר השיקומי "עדי נגב- נחלת ערן" וגם במכללת ספיר. מטרת הקורס להכשיר את גנני הכפר (גילאי 64-23) להיות חקלאים אקולוגיים והם יתנסו באופן מעשי בתכנון חקלאות מקיימת של חווה חקלאית אקולוגית-אורגנית, בקנה מידה קטן עד בינוני, לגידול ואספקה של מגוון תוצרת מזון איכותית, בשיווק ישיר מהיצרן (החקלאי) לצרכן. בקורס לוקחים חלק 20 גננים לצד 5 מדריכים, מדריכות ובנות שירות ובסיומו יקבלו הגננים והגננות תעודת סיום.
קמילה מילנר-לנדסקינד, מנהלת האגף ללימודי קדם, חוץ והמשך במכללה האקדמית ספיר, אמרה: "המכללה האקדמית ספיר הינה אקדמיה חדשנית ויצירתית הפותחת שעריה למגוון אוכלוסיות במטרה להעניק השכלה, הכשרה וחוויה אקדמית אינטלקטואלית עשירה וייחודית המכללה רואה חשיבות עליונה בחיבור לקהילה בה היא שוכנת, מהווה עוגן אקדמי, כלכלי, תרבותי, וטכנולוגי משמעותי בנגב" .