יש הסכם, אבל לא כולם מרוצים: המדינות המשתתפות בוועידת האקלים, שהסתיימה הלילה (יום א') בבאקו, סיכמו על יעד של 300 מיליארד דולר בשנה, לסיוע למדינות עניות בהתמודדות עם השפעות שינויי האקלים. אך המדינות שנפגעות בצורה קשה מההתחממות הגלובלית מתחו ביקורת על כך שהסכום אינו מספק.
ההסכם, שנחתם בתוספת זמן לאחר ועידה בת שבועיים בבירת אזרבייג'ן, נועד להניע מאמצים בינלאומיים לצמצום התחממות גלובלית, בשנת 2024 - שצפויה להיות השנה החמה ביותר שנרשמה אי פעם.
לאחר אישור ההסכם, חלק מהמשתתפים בוועידה מחאו כפיים, בעוד אחרים מתחו ביקורת על המדינות העשירות שלא עשו די. המדינות העניות האשימו את מארחי הוועידה במעבר מהיר מדי על תוכנית שנויה במחלוקת. "אני מצרה על כך שהמסמך הזה הוא לא יותר מאשליה אופטית", אמרה נציגת המשלחת ההודית, צ'נדני ראינה, בישיבת הנעילה. "לדעתנו, הוא אינו מתמודד עם עוצמת האתגר שאנו ניצבים מולו. לכן, אנו מתנגדים לאימוצו".
המזכיר הבכיר לענייני אקלים של האו"ם, סימון סטייל, הודה שהיו קשיים רבים במשא ומתן, אך הדגיש את חשיבות ההסכם כהגנה לאנושות מפני התחממות גלובלית. "זו הייתה דרך קשה, אבל הצלחנו להגיע להסכם", אמר סטייל. "ההסכם ישמור על התפתחות האנרגיה הנקייה ויגן על מיליארדי בני אדם. אבל כמו כל פוליסת ביטוח, זה עובד רק אם משלמים בזמן ואת מלוא הסכום".
ההסכם קובע מימון של 300 מיליארד דולר בשנה עד שנת 2035, כתוספת למחויבות קודמת של המדינות העשירות לספק 100 מיליארד דולר בשנה עד שנת 2020 למדינות העניות.
הסכם זה מהווה בסיס לוועידת האקלים הבאה, שתיערך ביער האמזונס בברזיל בשנה הבאה, ושם יגדירו המדינות את פעולות האקלים לעשור הקרוב. הוועידה הדגישה את המחלוקת על האחריות הפיננסית של המדינות המתועשות, שבשל השימוש ההיסטורי שלהן בדלקי מאובנים, אחראיות לרוב פליטות גזי החממה בעולם.
כאמור, השיחות התארכו מעבר לזמן המתוכנן עקב קשיים להגיע להסכמה בין כ-200 מדינות. ביום שבת נקטעו הדיונים כשמדינות מתפתחות ואיים נטשו את השיחות בזעם. "אנחנו עוזבים עם חלק קטן מהמימון הדרוש למדינות הפגיעות לאקלים", אמרה טינה סטגי, שליחת איי מרשל לענייני אקלים. "זה רחוק מלהיות מספיק, אבל זו התחלה".
ההסכם לא פירט צעדים כיצד המדינות יפעלו על מנת להפסיק שימוש בדלקי מאובנים, כפי שהובטח בפסגת האקלים של האו"ם בשנה שעברה. כמו כן לא פורט כיצד הן יגדילו פי שלושה את ייצור האנרגיה המתחדשת עד סוף העשור.
חלק מהמשתתפים במשא ומתן אמרו שסעודיה ניסתה לחסום תוכנית כזו במהלך הדיונים. "בהחלט מדובר באתגר להשיג שאיפות גדולות יותר כשמנהלים משא ומתן עם הסעודים", אמר יועץ האקלים האמריקני, ג'ון פודסטה.
רשימת המדינות המחויבות לתרום למימון כוללת כ-24 מדינות מתועשות, בהן ארה"ב, מדינות אירופה וקנדה, אך לא סין ומדינות עשירות בנפט מהמפרץ הפרסי. ההסכם כולל יעד גיוס כולל של 1.3 טריליון דולר בשנה עד 2035 ממקורות ציבוריים ופרטיים.
ממשלות באירופה דורשות שמדינות נוספות, כמו סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, ומדינות המפרץ העשירות בנפט, ייקחו חלק במימון. עם זאת, ההסכם מעודד מדינות מתפתחות לתרום, אך אינו מחייב אותן לעשות זאת.
הבטחת מימוש ההסכם הייתה משימה מורכבת מההתחלה. הבחירה בדונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית מוקדם יותר החודש העלתה ספקות בקרב משתתפים לגבי נכונות הכלכלה הגדולה בעולם לתרום למטרות מימון אקלים שהוסכמו בבאקו. טראמפ כינה את שינויי האקלים "מתיחה" והבטיח להסיג את ארצות הברית משיתופי פעולה בינלאומיים בנושא.
עם זאת, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בירך את משתתפי COP29 על השגת "הסכם היסטורי" ואמר כי זהו צעד משמעותי קדימה. אך הוא הוסיף כי יש להמשיך לעבוד כדי להשיג את יעדי האקלים. "בעוד שיש עבודה רבה לפנינו," אמר ביידן, "תוצאת היום מקרבת אותנו צעד נוסף לעבר עתיד נקי ובטוח יותר".
