טיסת חלל אטומית
הרעיון של שימוש באנרגיה גרעינית להנעת טילים וחלליות נולד עוד לפני שעידן החלל החל, סמוך ללידתו של עידן הגרעין. כמה פרויקטים שהחלו אז הגיעו לשלבי תכנון מתקדמים, ואף לניסויים של מנועים רקטיים גרעיניים על פני כדור הארץ, אך בסופו של דבר כולם נגנזו משיקולים פוליטיים, מדיניים, צבאיים ובטיחותיים, ולא הגיעו לניסוי בחלל. השבוע עברו הטילים הגרעיניים את המשוכה הזאת, עם פרסום ההודעה שחברת לוקהיד מרטין האמריקנית נבחרה לפתח את החללית הניסיונית DRACO, עבור סוכנות הפיתוח המתקדם של משרד ההגנה (DARPA), וסוכנות החלל של ארצות הברית (נאס"א).
שתי הסוכנויות חתמו בינואר השנה על הסכם לפיתוח החללית, וכעת בחרו בקבלן הביצוע שאמור לפתח אותה בפועל, לקראת ניסוי ראשון שלפי התוכניות הנוכחיות אמור להתקיים כבר במהלך שנת 2025 או 2026. על פי התוכנית, לוקהיד מרטין תבנה את החללית עצמה וחברת BWX תפתח את הכור הגרעיני שיספק את האנרגיה להנעתה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
כמו גפרור שרוף: על שחיקה נפשית של עובדים
הנשק ההגנתי ההתקפי של החיידקים
מחלות ללא גבולות: דנגי חורגת מהמקובל
מנוע תרמו-גרעיני משתמש באנרגיה גרעינית לחימום דלק - לרוב מימן נוזלי - לטמפרטורה גבוהה מאוד. הפליטה של סילון הגזים מניעה את החללית ואמורה לאפשר לה להגיע למהירות גבוהה יותר מאשר הנעה כימית רגילה. היא גם דורשת הרבה פחות דלק, משום שאין צורך בחומר מחמצן. לדוגמה, השלב הראשי של הטיל הענקי SLS של נאס"א, שאמור לשגר אסטרונאוטים לירח, נושא כ-2.8 מיליוני ליטרים של דלק; מתוך זה יותר מרבע, כ-740 אלף ליטרים, הם חמצן נוזלי. כלומר, ויתור על המחמצן מאפשר לקחת הרבה יותר דלק, ולהאריך את משך פעולת המנוע.
בניסוי של DRACO, הטיל לא יופעל בשיגור, אלא רק הרחק מכדור הארץ, אחרי שיגור בטיל קונבציונלי שיממן חיל החלל של ארצות הברית. הכור יעשה שימוש בדלק גרעיני מסוג HALEU - אורניום מועשר לדרגה נמוכה, שאמור להיות בטיחותי ולצמצם את הסכנה לסביבה במקרה שהטיל יתרסק או יתפוצץ לפני שיגיע לחלל.
"הנעה תרמו-גרעינית מספקת דחף גבוה, כמו של הנעה כימית בחלל, אבל ביעילות גבוהה פי שניים או שלושה", אמרה טביתה דודסון (Dodson), מנהלת התוכנית ב-DARPA. "הדגמה מוצלחת תאפשר לנו לקדם את האמצעים שיש לאנושות לטוס מהר יותר ורחוק יותר בחלל, ולסלול את הדרך לשימוש עתידי נרחב בטכנולוגיות חלל המבוססות על ביקוע גרעיני".
"מערכות הנעה תרמו-גרעיניות יהיו חזקות ויעילות יותר, ויוכלו לקצר את משך המסע ליעדים בחלל. הפחתת משך הטיסה היא יעד חיוני במשימה מאוישת למאדים, כדי לצמצם את החשיפה של הצוות לקרינה", אמר סגן נשיא לוקהיד מרטין, קירק שיירמן (Shireman). "זאת טכנולוגיה חדשנית שתוכל לשמש בשינוע בני אדם וציוד לירח. חללית גרר רב-פעמית ובטוחה לשימוש תוכל לחולל מהפכה בפעילות החלל במרחב שבינינו לבין הירח. המהירות, הזריזות וכושר התמרון העדיפים יפתחו בפני הנעת החלל התרמו-גרעינית יישומים רבים הנוגעים לביטחון לאומי".
תרופה ישראלית מהחלל
החברה הישראלית ספייס פארמה תשגר השבוע לתחנת החלל הבינלאומית ניסוי שנועד לבחון את היכולת לייצר בתנאי מיקרו-כבידה חלבון שעשוי למנוע או לעכב את התפתחותן של מחלות פְּרִיוֹנִים (Prions). אלה מחלות שבהן נפגע תפקוד המוח עקב ליקוי בתפקוד של חלבונים מסוימים, שמתקפלים למבנה תלת-ממדי שגוי. בדרך שלא פוענחה עדיין, הליקוי מועבר בין חלבונים, וכך המחלה מתפשטת. המוכרת מבין המחלות האלה היא מחלת קרויצפלד-יעקב (CJD), שגורמת לניוון הדרגתי וקטלני של המוח.
לאחרונה פיתחו חוקרים מאיטליה ומספרד דרך לעכב את הקיפול השגוי של החלבונים, באמצעות חלבון אחר, המשולב עם מולקולה נוספת, שייצמד לפְּרִיוֹן ויעצור את הקיפול השגוי. במצב כזה, מערכות הניקוי של התא יסלקו בסופו של דבר את החלבון הפגום וימנעו מהפריון להדביק חלבונים נוספים. החוקרים חישבו את מבנה החלבון הטיפולי בעזרת תוכנות מחשב שמשקללות את נתוני הקיפול של החלבון בעזרת טכנולוגיות של בינה מלאכותית. הבעיה היא שהחוקרים לא הצליחו עד כה לגבש את החלבון שיצרו למצב מוצק, ועל כן אין ביכולתם לחקור אותו ולהשתמש בו בניסויים.
החוקרים בחברת ספייס פארמה, עם שותפיהם באירופה ובישראל, כולל קרן מחלת קרויצפלד יעקב, מקווים כי בתנאי מיקרו-כבידה בתחנת החלל יהיה של יותר לגבש את החלבון. הניסוי יתבצע במעבדה האוטונומית של החברה, שהיא קופסה סגורה במשקל של 3.4 קילוגרם, ובה מערכות שמנהלות את הניסוי באופן אוטומטי בשליטה מכדור הארץ. בניסוי ייבדקו תנאים שונים לגיבוש החלבון, בתקווה לקבל חלבון מוצק ולבחון את התאמתו לטיפול במחלה, בינתיים כמובן רק במעבדה.
המעבדה תשוגר לתחנת החלל במשימת האספקה הלא מאוישת NG-19, שיישא טיל אנטרס ב-1 באוגוסט. לאחר שצוות התחנה יחבר את המעבדה הניידת למערכות החשמל והתקשורת, ינוהלו הניסויים מכדור הארץ במשך כשלושה שבועות. לאחר מכן תוחזר המעבדה לכדור הארץ בחללית דרגון של ספייס אקס, שתישא גם את צוות האסטרונאוטים שיסיימו את תקופת שהותם בחלל.
"אם הניסוי של גיבוש חלבון בחלל יצליח, זה יפתח צוהר לטכנולוגיות שעד כה לא השתמשו בהן", אמר המנכ"ל והמייסד של ספייס פארמה, יוסי ימין, לאתר מכון דוידסון. "אם יתאפשר לייצר בחלל תרופות שמסייעות לטיפול במחלות ניווניות של המוח, כמו מחלות פריונים, או מחלות עמילואידים כמו אלצהיימר, זה יפתח שוק של מיליארדי דולרים בשנה".
חשמל על הירח
סוכנות החלל של ארצות הברית חילקה מענקי פיתוח בסכום כולל של 150 מיליון דולר, לחברות או קבוצות שמפתחות טכנולוגיות לייצור אנרגיה על הירח, וכן כמה טכנולוגיות נוספות. חברת Astrobotic Technology, שמפתחת מערכת לייצור חשמל על הירח מאנרגיית השמש, זכתה כמעט ברבע מהמענק הכללי, כ-35 מיליון דולר.
הסכום מיועד לפיתוח כלי רכב אוטונומיים קטנים, בגודל של קופסת נעליים, שתפקידם יהיה לפרוס כבל חשמל באורך של קילומטר כדי לחבר לנחתת עם הלוחות הסולריים שתובא לירח את החלליות שנחתו בקרבתה. גם כלי הרכב הקטן, המכונה "קיוב-רובר" (CubeRover) יקבל את אספקת החשמל שלו מהלוחות הסולריים.
מענק בסכום דומה קיבלה חברת בלו אוריג'ין, לפיתוח לוחות סולריים מחומרים שקיימים באדמת הירח. מדובר בפרויקט שדיווחנו עליו כאן לפני כמה חודשים.
קבוצה אחרת, בהובלת חברת Zeno Power, זכתה במענק של 15 מיליון דולר לפיתוח מערכת לייצור חשמל מאיזוטופים רדיואקטיביים. מערכת כזאת לא תהיה תלויה באנרגיית השמש, ותאפשר למשימות על פני הירח להמשיך לתפקד גם בלילה הירחי, שנמשך כ-14 ימי ארץ.
בין הטכנולוגיות הנוספות, חברת ULA זכתה במענק של 25 מיליון דולר להמשך הפיתוח של מגן החום המתנפח, שנועד לשמש גם לבלימה והאטה של חלליות הנכנסות לאטמוספרה של כדור הארץ, או לזו של כוכבי לכת אחרים. בסך הכול חילקה סוכנות החלל 11 מענקים, למיזמים שאמורים לסייע למשימות לאומיות לחלל ולירח, וגם לגופים פרטיים.
החוצנים הגיעו לקונגרס
המחלוקת סביב השאלה אם חוצנים כבר ביקרו בכדור הארץ, ואולי אף הותירו לנו טכנולוגיות סודיות, הגיעה השבוע לקונגרס בוושינגטון. ועדת משנה של בית הנבחרים, לנושאי ביטחון לאומי, התכנסה לדיון שכותרתו "אנומליות לא מזוהות: השלכות על ביטחון לאומי, בטיחות הציבור ושקיפות הממשל".
במהלך הדיון שמעו חברי הוועדה שלושה עדים: דיוויד גרוש (Grusch), איש סוכנויות המודיעין לשעבר, שטוען כי ארצות הברית מסתירה מידע על תוכניות של המימשל שמחזיקות בידיהן שרידי חוצנים, ומיישמות טכנולוגיות שפותחו על בסיס כלי רכב חייזריים שהתרסקו; דיוויד פרייבור (Fravor), טייס קרב לשעבר בצי האמריקאי, שטוען כי נתקל כמה פעמים בחוצנים, כולל באירוע הטיק-טק ב-2004, שסרטון התיעוד שלו ממשיך לעורר הדים; וראיין גרייבס (Graves), גם הוא טייס קרב לשעבר בצי, שעומד כיום בראש ארגון Americans for Safe Aerospace, עמותה שמטרתה לחשוף מפגשים עם חוצנים.
גרוש, העד הראשון, חזר על הדברים שכבר השמיע בעבר, בין השאר שיש לו מידע על תוכנית חשאית לאיסוף שרידי חלליות חוצניות שהתרסקו, והנדסה לאחור של הטכנולוגיות שלהן. הוא הודה כי לא ראה אירועים או זירות כאלה בעצמו, אך שב וטען כי שמע עדויות מאנשים שהיו שם ומחזיקים בתיעוד מצולם ובמסמכים. כשנשאל ספציפית אם הוא נתקל בתיעוד מצולם של אתרי התרסקויות כאלה, אמר גרוש כי אינו יכול לדון בכך בדיון פתוח ולא מסווג. הוא הוסיף כי יש תוכניות חשאיות בתחום טכנולוגיית החלל, שפועלות מחוץ לתחומי הפיקוח של הקונגרס.
גרייבס אמר לוועדה כי יש תת-דיווח על אירועים שבהם הבחינו טייסים באנומליות לא מזוהות. "אלה לא תצפיות מבודדות, אלא דבר שבשיגרה. טייסים צבאיים וטייסים מסחריים – אנשים מיומנים בהתבוננות שחייהם תלויים בזיהוי נכון – נתקלים פעמים רבות בתופעות כאלה". לדבריו, טייסים רבים חוששים לדווח בשל הסטיגמות שיודבקו להם, ואף חוששים לאבד את עבודתם. הוא הזהיר כי בסופו של דבר הסטיגמות האלה מסכנות את הביטחון הלאומי.
פרייבור הביע דאגה מהתעלמות הממשל בכל הקשור לעיבוד ולרתימה של טכנולוגיות מעולמות אחרים. "היכולות של 'עצם הטיק-טק' שנתקלנו בו ב-2004 עלו בהרבה על כל מה שהיה לנו אז, שיש לנו היום, או שאנו מתכננים לפתח בעשור הקרוב", אמר פרייבור. "אם יש תוכניות שמחזיקות ברשותן טכנולוגיות כאלה, יהיה נחמד לקבל מידע מהאנשים שאזרחי המדינה הזו בחרו בהם לפעול לטובת ארצות הברית ואזרחיה". הוא הביע דאגה כי הטכנולוגיה החוצנית שקיימת לדבריו בידי המדינה מסכנת את ביטחונה של ארצות הברית.
בסיכומו של דבר לא נחשף בדיון שום מידע חדש, ולא הוצגו טיעונים שלא נשמעו בעבר. כזכור, בכל מאות הדיווחים המתועדים שהוועדה המיוחדת לנושא בחנה עד כה, לא נמצאה שום ראיה לביקור של חוצנים בכדור הארץ. החידוש היחיד הוא עצם קיומו של הדיון בוועדה של בית הנבחרים. כמה מחברי הוועדה אף הדגישו בדברי הסיכום כי מבחינתם ליבת הנושא אינה השאלה אם יש או אין ראיות לביקורים של יצורים מעולמות אחרים בכדור הארץ, אלא הדרישה מהמימשל להתנהלות אחראית ולשקיפות.
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע