האם המדינה הייתה צריכה לאשר את ההסכם בין קצא"א לחברה מאיחוד האמירויות דרך מפרץ אילת? בשאלה הזו עסק בין היתר הדיון בעתירת החברה להגנת הטבע וארגונים ירוקים נוספים נגד ההסכם. לדיון שנערך היום (ה') בבג"ץ הגיעה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, שמשרדה מתנגד להסכם. כמה עשרות פעילי סביבה הגיעו גם הם לדיון. בתום דיון ארוך הוחלט למשוך את העתירה. המשמעות היא שעד עשר מיכליות יוכלו להעביר נפט בשנה.
לאחר משיכת העתירה מסרו החברה להגנת הטבע, אדם, טבע ודין וצלול: "אנחנו מברכים על ההישג הסביבתי המשמעותי, שהושג בעקבות ההתנגדות הציבורית הנרחבת להסכם, שהובילה לכך שהמדינה סומכת את ידיה על עמדת המשרד להגנת הסביבה, שקבע מדיניות של אפס תוספת סיכון סביבתי ואומרת כי היא לא תתערב בשיקולי המשרד. בנסיבות אלה ובשלב זה, ההליך המשפטי הושלם, אך הפעילות הציבורית נגד ההסכם, תימשך במלוא הכוח, כדי לוודא שההסכם, הכול כך מסוכן - לערכי הטבע הייחודיים שבמפרץ אילת, לעיר אילת ולתושביה, בכלל לא ייצא לפועל, כפי שאנחנו מקווים ומעריכים שיקרה".
מקצא"א נמסר: ״קצא״א מברכת על החלטת ארגוני הסביבה למשוך את העתירה כנגד משרדי הממשלה וקצא״א, וזאת בהמשך להמלצת בג׳ץ. משמעות ההחלטה היא המשך מימוש הסכם מד-רד על כלל היבטיו ויתרונותיו הגיאופוליטיים והכלכליים המשמעותיים עבור מדינת ישראל ואזרחיה. כזכור, עמדת המדינה הינה שקצא״א פעלה ופועלת בהתאם לחוק ולהנחיות גורמי המדינה הרלוונטיים ולאחר תיאום מראש עימם, וכן כי ההתקשרות בהסכם מד-רד ומימושו הינה חלק מליבת פעילותה הרגילה והשגרתית של החברה מאז הקמתה. לפעילותה של קצא״א חשיבות אסטרטגית-לאומית למשק האנרגיה ולתפקודו הרציף, ובכלל זה מתקן קצא״א באילת המאפשר רציפות אספקת אנרגיה בשגרה וביתר שאת בחירום. קצא״א תמשיך להיות מחויבת לשמירה על הסביבה, ערכי הטבע והים, ותפעל לשם כך בכל האמצעים העומדים לרשותה ובהתאם להנחיות הגורמים הרלוונטיים".
השרה זנדברג אמרה בתום הדיון: "התוצאה של הדיון בבג"ץ ברורה. המדיניות של המשרד להגנת הסביבה – אפס תוספת סיכון במפרץ אילת - שרירה וקיימת, ונתמכת על ידי המדינה. אנו ניישם אותה בפועל ונעצור את הרחבת הפעילות של קצא"א. לא ניתן למדינת ישראל להפוך לגשר נפט מסוכן ומזהם. נמשיך להגן על שונית האלמוגים הייחודית, ועל הסביבה הימית והחופית הערכית והרגישה".
הדיון עצמו היה ארוך וכל אחד מהצדדים קיבל זמן כדי להציג את טענותיו. מדי פעם השופטים הקשו על הדוברים בשאלות. נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, תקפה את נציגי המדינה ואמרה כי הממשלה הייתה צריכה לקיים דיון בנושא: "אתם מתחמקים. מצד אחד, אתם מפנים לרגולטור, כלומר למשרד להגנת הסביבה, אבל מצד שני - אתם לא אומרים, האם המדיניות של המשרד, מקובלת עליכם. זו התחמקות". עוד קודם לכן מתחה השופטת חיות ביקורת על כך שלא היה דיון בממשלה בנושא ההסכם: "לפני שממשלה מחליטה לקבוע שעל חברה ממשלתית לפעול באופן כזה או אחר, היא צריכה לקיים דיון. במקרה כזה, כל המנכ"לים נתנו תשובות. אנחנו שואלים - אם ממשלה מקבלת החלטה, אנחנו לא רוצים שזה יישאר בדרג מנכ"לים".
2 צפייה בגלריה
אסתר חיות בבית המשפט העליון
אסתר חיות בבית המשפט העליון
השופטת אסתר חיות בבית המשפט העליון
(צילום: יואב דודקביץ')
עו"ד אודי איתן, המייצג את המדינה, השיב: "ההחלטה מדברת בעד עצמה. היא מתייחסת למדיניות של המשרד להגנת הסביבה. אנחנו לא מתייחסים למדיניות של המשרד להגנת הסביבה לגופה". עוד קודם לכן אמר עו"ד איתן כי "יש שורה ארוכה של מקרים שאפשר לומר שאנחנו רוצים שהממשלה תפעיל את סמכותה. זה גורם לכך שהממשלה הופכת למנהלת הרשות בפועל". השופט עוזי פוגלמן התערב: "זה פעם בכמה עשורים. פה הטענה היא שיש משהו מאוד חריג". בהמשך דבריו הודה נציג המדינה כי בטעות לא צורפה לעמדה חוות דעת מקצועית לגבי ההסכם.
עוד קודם לכן אמר עו"ד אסף בן לוי, המייצג את החברה להגנת הטבע, כי המדינה כמעט שלא התייחסה לענייני איכות הסביבה בתשובתה לבג"ץ. "בעמדת המדינה יש 26 עמודים שלא מתייחסים לסביבה", הוא אמר. "האם אתם לא חושבים שיש סיכון אמיתי לסביבה, לאילת, סיכונים ביטחוניים? אין להם זכר בעמדת המדינה. אין כאן אמירות ברורות לגבי מהות ההסכם. בדיונים האלה אין החלטות ופרוטוקולים. עד עכשיו לא התקיים שום דיון ממשלתי. המדינה טוענת שאין מקום להתערב. המדינה לא מזכירה שלהסכמים יש השלכות. ההשלכות כל כך דרמטיות ומשמעותיות, שאי אפשר להשוות אותן להסכמים אחרים". בהמשך אמר עו"ד בן לוי כי הסכם כזה היה צריך לקבל אישור של הממשלה: "המדינה לא צריכה להתערב ב-99 אחוז מהמקרים. כאן יש מקום להתערב בגלל החריגות. ככל שמדובר בהסכם מדיני, זה מוכיח את עמדתנו שזה הסכם שמחייב דיון ממשלתי".
2 צפייה בגלריה
קצא"א
קצא"א
מסוף קצא"א באילת
(קצא"א)
עו"ד חגי קלעי, המייצג את "צלול", אמר בפתח הדיון: "זה מקרה ייחודי של פעולה שיש לה סיכון סביבתי משמעותי, שמתממש שוב ושוב. גם בהיבט הימי וגם ביבשתי, וגם בצד השני - באשקלון. זה מקרה שיש סיכון ביטחוני, שגם נידון בכנסת, של אחסנת נפט. זה מקרה שמשרד הבריאות אומר שהוא רוצה להיות מעורב בכל קבלת החלטות. והכל בשביל עסקה שתהפוך את ישראל לשחקן גאו-פוליטי לשינוע נפט".
השופטת השיבה: "המדינה טענה בהקשר הזה שעל פני הדברים האלה, ההסכם לא מגביל את הממשלה בתפקיד השלטוני שלה והוא מפנה למשרד להגנת הסביבה. כל הפעילות של קצא"א תלויה ברגולציה. באמצעים הרטוריים האלה, יש אפשרות למשרד המופקד לייצר רגולציה שתצר את צעדי קצא"א ותגרום לה שלא תוכל לפעול. לכן ההסכם לא פוגע ומגביל את התפקיד השלטוני של המדינה. זה מוגבל לשני מיליון טון בשנה. אלה המגבלות שהטיל המשרד להגנת הסביבה".

"לא התחלנו עכשיו לייבש את הים ולגדל חסה"

מנגד, נציג קצא"א עו"ד מאיר הלר, אמר כי הממשלה לא צריכה להתערב: "לבוא ולהגיד שממשלה תתערב אחרי חתימה - להגיד לה שאת חייבת לשפוט כשיש הסכם חתום, זה נראה לא נכון. מדובר על קווי פעולה, לא על התערבות בהסכם ספציפי. יכולה הממשלה אם היא רוצה לא לפעול לשנה. המילה חריג מתייחסת פה רק להיקף, וזה מדרון חלקלק. לא התחלנו עכשיו לייבש את הים ולגדל חסה. עשינו את מה שמוטל עלינו"..
הדיון נערך שבוע בדיוק לאחר שהמדינה הגישה את תשובתה לעתירה, לאחר שביקשה כמה דחיות. בפרקליטות המדינה ציינו כי ההסכם אינו מגביל במישרין או בעקיפין את הממשלה. בנוסף, נכתב כי אין לחייב את הממשלה לפעול בנושא.
עוד קודם לכן הוצג מסמך, שעליו חתומים במשותף יאיר פינס מנכ"ל משרד ראש הממשלה ונעמה שולץ, מנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי, ובו הם מציינים כי עמדת המשרד להגנת הסביבה, שלפיה המדיניות היא "תוספת אפס סיכון" במפרץ אילת נקבעה בהתאם לסמכויות הנתונות למשרד להגנת הסביבה, ותוך הישענות על עמדה מקצועית. הם הוסיפו, כי אמנם הממשלה לא תתערב בהסכם בכובעה כבעלים של חברת קצא"א, ואולם אין בכך כדי למנוע ממנה להפעיל את סמכויותיה בכובעה כרגולטור. עוד צוין במכתב כי הסוגיה מטופלת על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים תוך הסתייעות בגורמי מקצוע שהעניין מצוי במומחיותם, ואין צורך או מקום למעורבות נוספת.
העתירה עצמה הוגשה עוד בחודש מאי על ידי החברה להגנת הטבע, "אדם, טבע ודין" ו"צלול". לטענת הארגונים הירוקים, ההסכם נחתם במחשכים. עוד נטען בעתירה כי קצא"א, שהיא חברה ממשלתית, חתמה על ההסכם שהוא בעל משמעיות סביבתיות וחברתיות מרחיקות לכת, ויש לו סכנות ממשיות על ערכי הטבע הייחודיים שבמפרץ אילת, ללא מעורבות משרדי הממשלה הרלוונטיים, ללא הליך תקין, ובניגוד לעמדות המומחים, הן מטעם המדינה והן באקדמיה. העתירה הוגשה נגד הממשלה, משרד האוצר, משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, קצא"א וגורמים נוספים.
בסוף חודש יולי הודיע המשרד להגנת הסביבה כי השרה זנדברג הורתה להקפיא את ההסכם להעברת נפט ממפרץ אילת לאשקלון. במשרד הודיעו לקצא"א שהם דוחים את סקר הסיכונים שהציגה החברה. ראש היחידה הימית במשרד, רני עמיר, כתב בין היתר: "הננו מעכבים את המשך ביצוע בחינת היערכותכם להגדלת הפעילות במסוף אילת זאת עד שממשלת ישראל תדון ותחליט בעניינכם. בכל מקרה שבו יוחלט על חידוש העבודה מולכם לעניין היערכות מחודשת בהתאם לאמור אדגיש כי לא נלמד את קצא"א כיצד לבצע סקר סיכונים יסודי מעמיק ומפורט. לכן לא נבחן אף מסמך של קצא"א, אלא אם הוא נערך במדויק לפי הנחיותינו מינואר 2021. כל מסמך אחר יידחה".