ילידי אמריקה הקדומים הסתמכו במידה רבה על בשר ממותות כדי לשרוד, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Science Advances. ממצאי המחקר מצביעים על כך שאותם בני אדם היו מומחים מהשורה הראשונה בציד החיות העצומות, כמו גם בעלי חיים גדולים נוספים שחיו בעידן הקרח.
הממצאים מבוססים על ניתוח רדיו-איזוטופים מעצמות ילד בן 18 חודשים - המכונה Anzick-1 - שחי לפני כמעט 13 אלף שנים, היכן ששוכנת כיום מונטנה. עצמות הילד, שהיה עדיין בינקותו, התגלו באתר קבורה של תרבות קלוביס - תרבות אינדיאנית פרהיסטורית אשר מופיעה בתיעוד הארכאולוגי של אמריקה הצפונית - ושפכו אור על תזונתה של משפחתו בכלל ושל אימו בפרט.
4 צפייה בגלריה
הדמיה של ממותות קולומביאניות, שהיו עיקר תזונתם של בני תרבות קלוביס
(איור: Shutterstock)
"איזוטופים מספקים טביעת אצבע כימית של תזונתו של אדם", הסביר ד"ר מתיו וולר, אחד ממחברי המחקר ומנהל מתקן האיזוטופים היציבים של אלסקה שבאוניברסיטת אלסקה בפיירבנקס. הצוות השווה את טביעת האצבע האיזוטופית היציבה של האם לאלה ממגוון רחב של מקורות מזון מאותו פרק זמן ואזור.
החוקרים גילו שכ-40% מהתזונה שלה הגיעה מממותות, בעיקר ממותה קולומביאנית (Mammuthus columbi), אך גם מחיות גדולות אחרות כמו למשל אייל קנדי (Cervus canadensis), ביזון קדמוני (Bison antiquus), ביזון אמריקני (Bison bison) וקמלופס (Camelops) - מין נכחד של גמל שחי במערב אמריקה הצפונית.
עם זאת, יונקים קטנים, שלעתים חשבו שהם היו מקור מזון חשוב עבור תרבות קלוביס, מילאו תפקיד מינורי מאוד בתזונתה של האם. אחד הממצאים המעניינים שנוגעים לתזונתה של האם, הייתה שהיא דמתה לתזונתו של ההומותריום, סוג נכחד בתת-משפחת השנחרבים שחי בצפון אמריקה, באירופה, באסיה ובאפריקה. החוקרים קבעו זאת לאחר שהשוו את תזונתם האם לתזונת אוכלי כל וטורפים אחרים מאותה תקופה, לרבות אריות אמריקאים, דובים וזאבים.
4 צפייה בגלריה
הדמיה של ממותות קולומביאניות, שהיו עיקר תזונתם של בני תרבות קלוביס
(איור: Shutterstock)
הממצאים תומכים בהשערה שאנשי תרבות קלוביס - "פלאו-אינדיאנים", שאכלסו את יבשת אמריקה לקראת סופו של עידן הקרח האחרון - התמחו בציד חיות גדולות במקום לתור אחר חיות וצמחים קטנים יותר. במהלך אותה תקופה קדומה, בעלי חיים כמו ממותות חיו הן בצפון אסיה והן באמריקה. הם נדדו למרחקים ארוכים, מה שהפך אותם למקור עשיר בשומן וחלבונים עבור בני האדם.
"ההתמקדות בממותות עוזרת להסביר כיצד אנשי תרבות קלוביס התפשטו ברחבי מצפון אמריקה לדרום אמריקה תוך כמה מאות שנים בלבד", אמר הארכאולוג והפלאונטולוג ד"ר ג'יימס צ'טרס מאוניברסיטת מקמאסטר בקנדה, שנמנה על מחברי המחקר. "הממצאים מתכתבים עם הניידות, דפוסי ההתיישבות וטכנולוגיית כלי האבן הידועה של תרבות קלוביס, שעדויות לקיומם ניתן למצוא על פני מאות קילומטרים", הוסיף הארכאולוג והאנתרופולוג ד"ר בן פוטר מאוניברסיטת אלסקה בפיירבנקס, שנמנה גם הוא על צוות המחקר.
4 צפייה בגלריה
שחזור של חיי בני תרבות קלוביס לפני 13 אלף שנים, כולל התינוק Anzick-1 שיונק חלב מאימו, ברקע ציד ממותה
(איור: Ben Potter, Jim Chatters, Eric Carlson)
4 צפייה בגלריה
מיפוי האתר שבו התגלו עצמות הילד, שניתוחן חשף את הממצאים על תזונתם של בני תרבות קלוביס
(איור: Science Advances)
בהתבסס על ממצאי המחקר, נראה כי בני התרבות הקדומה תרמו להכחדה של בעלי חיים גדולים שחיו בעידן הקרח, בנוסף לשינויים סביבתיים שפגעו בבתי הגידול שלהם. "האקלים המשתנה צמצם את בית הגידול של חלק מהמגה-פאונה (בעלי חיים גדולים במיוחד), מה שהקל על הציידים האנושיים", אמר ד"ר פוטר. "מדובר בשילוב של תרבות ציד מתוחכמת ביותר, שאנשיה ניצלו את נקודות התורפה של בעלי החיים הגדולים", הוסיף ד"ר צ'טרס.
התגלית ששפכה אור על אורח החיים של בני תרבות קלוביס, מעצבת מחדש את ההבנה כיצד אנשים ילידים ברחבי אמריקה שגשגו על ידי ציד אחד מבעלי החיים האייקוניים והדומיננטיים ביותר בעידן הקרח - הממותה. עם זאת, למרות שהתבססות על תזונה זו תרמה לניידות של אותה תרבות קדומה, ללא הצורך להסתמך על חיות ציד קטנות יותר, שיכולות להשתנות מאזור אחד למשנהו, הרי שההעדפה לבשר הממותות שיחקה תפקיד בדעיכתן של חיות הענק הללו ביבשת אמריקה לקראת סוף עידן הקרח האחרון.
