11 צפייה בגלריה
מגוון אלמוגים בגלישת פלמחים
(אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה)
שטח ימי ערכי וחשוב מבחינה אקולוגית, הנמצא במים הכלכליים של ישראלים - "גלישת פלמחים" (הידוע גם כ"הפרעות פלמחים"), אושר החודש על ידי הארגון הבינלאומי "המשימה הכחולה" (Mission Blue) כ"נקודה של תקווה" (Hope spot), תואר המוענק לשטחים ימיים שמזוהים מבחינה מדעית כקריטיים לבריאות האוקיינוסים.
במקביל, המשרד להגנת הסביבה צפוי להכריז בקרוב על השטח כאזור ימי מוגן. זו תהיה הפעם הראשונה, שבה יוכרז על שטח מסוג זה במים הכלכליים של ישראל.
"בשל ערכיותו הסביבתית הגבוהה של השטח המדובר, בכוונת המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף רשות הטבע והגנים, להכריז על תחומי 'גלישת פלמחים' כאזור ימי מוגן, שיהיה הראשון מסוגו בתחומי המים הכלכליים של ישראל. בימים אלו פועלים אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה על כתיבת טיוטת הכרזה שתפורסם בקרוב", נמסר מהמשרד להגנת הסביבה.
"גלישת פלמחים" היא מעין גלישה של הקרקע במדרון היבשת של ישראל, במרחק שבין 60-25 ק"מ מחופי תל אביב. הגלישה מתחילה בעומק 400 מטר ומגיעה עד יותר מ-1,200 מטר מתחת לפני הים.
באתר קיימים בתי גידול נדירים שלא מוכרים באף מקום אחר בישראל בפרט ובמזרח הים התיכון בכלל. יש בו גני אלמוגי עומק, נביעות גז קרות, ובריכות תמלחת. כמו כן, במקום מצויים מינים רבים של יצורים ייחודיים – כמו כרישים, קיפודי ים, וכוכבי ים – ורבים מתוכם נמצאים בסכנת הכחדה.
באזורים הרדודים יותר של גלישת פלמחים (400-800 מ' מתחת לפני הים), קיימים גני אלמוגים המורכבים ממינים של אלמוגי עומק נדירים, החיים במים קרים (בניגוד לשוניות האלמוגים הטרופיות, כמו באילת), ורובם נמצאים בסכנת הכחדה. גני אלמוגים אלה הם היחידים שנמצאו עד כה בדרום מזרח הים התיכון. חלק מהמושבות שתועדו בהפרעת פלמחים מגיעות לגודל של כמטר וחצי, והגיל של הוותיקות בהן מוערך ב-1,500 שנים.
מושבות האלמוגים יוצרות מבנה מורכב ומסועף, והן כמו נווה מדבר המספק מחסה למגוון רב של בעלי חיים נוספים הגרים בעומק הים. בנוסף לכך, הגנים מהווים אתר השרצה לדגים, ושם אותם דגיגים צעירים חיים בתחילת חייהם.
11 צפייה בגלריה
אלמוג הבמבוק Isidella elongata המוגדר בסכנת הכחדה קריטית, בהפרעת פלמחים
(אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה)
בניגוד לקרוביהם המוכרים מהמים הרדודים, אלמוגי עומק ניזונים בעיקר מליקוט "שלג ימי" – חלקיקי מזון המורכבים משאריות של יצורים חיים והפרשות של בעלי חיים הנושרים מהמים העליונים או מוסעים מאזורים סמוכים בעזרת הזרם אל עומק הים. בנוסף, קצב הגידול שלהם מאוד איטי.
תכונות אלה הופכות אותם לרגישים במיוחד לשינויים סביבתיים: כל שינוי בעמודת המים שמעליהם עלול להשפיע ישירות על מקור המזון שלהם וכל פגיעה פיזית במבנה שלהן היא בלתי הפיכה או דורשת שיקום של אלפי שנים.
באזורים העמוקים יותר בגלישת פלמחים (900-1,250 מטר מתחת לפני הים), התגלו נביעות גז קרות. במקום ישנם חיידקים מיוחדים שיודעים להפיק מהגז אנרגיה. תולעים וצדפות החיות באזור הנביעה מארחים את החיידקים בגופם ונהנים מעודפי המזון שהם מייצרים ובעלי חיים אחרים, כמו קיפודי ים, ניזונים ישירות ממרבדי החיידקים שמכסים את המצע בסביבת הנביעה.
11 צפייה בגלריה
בריכת תמלחת ולידה משטחים של תולעים כימוסינתטיות בעומק 1,150 מ'
(צילום: איציק מקובסקי, אונ' חיפה; מקס רובין-בלום, חיא"ל; גלעד אנטלר, אונ' בן גוריון והמכון הבינאוניברסיטאי)
המערכת הזו מהווה הבסיס למערכת אקולוגית ומארג מזון שלם בים העמוק ששונה לחלוטין מרוב המערכות האקולוגיות בכדור הארץ, המתבססות על אור השמש כמקור אנרגיה.
בשנה האחרונה הגישה החברה להגנת הטבע הצעה להכרזת גלישת פלמחים, כנקודה של תקווה במסגרת רשת האזורים המיועדים לשימור של ארגון Mission Blue, בראשות האוקיינוגרפית ד"ר סילביה ארל. כעת, כאמור, הארגון אישר את ההצעה, ובקרוב יכריז על כך באופן רשמי.
"המשימה הכחולה מתרגשים להכריז על גלישת פלמחים שבישראל כאתר תקווה. אנחנו תומכים במאמצים שלכם לשמור על המקום הנהדר הזה", נכתב במסמך שחתמה עליו ד"ר סילביה ארל. עוד כתבה ארל: "אנחנו קוראים לקובעי המדיניות בישראל להכריז על הפרעות פלמחים כשמורת טבע ימית, שתהיה גדולה מספיק כדי להגן על החיים השבריריים של המקום".
"נקודות של תקווה" (Hope spots), הם מקומות שמזוהים מבחינה מדעית כקריטיים, לבריאות האוקיינוסים", הסביר אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי, בחברה להגנת הטבע. "כיום, יש 140 'נקודות תקווה', בעשרות מדינות בעולם, שמשתרעים על כמעט 60,000 ק"מ רבוע. ביחד, כל נקודות התקווה, יוצרות גל של תמיכה ציבורית, למען שמירת האוקיינוסים והימים, על מנת ליצור את הקשב של הדרגים הפוליטיים בעולם. גלישת/הפרעת פלמחים, היא אתר ייחודי בים העמוק הישראלי. באתר זה, התגלו בשנים האחרונות, בתי גידול ייחודיים: גנים מרהיבים של אלמוגי עומק, הכוללים מינים בסכנת הכחדה עולמית, כמו אלמוג הבמבוק, נביעות גז קרות, התומכות בעושר של בעלי חיים ייחודיים, כמו תולעים וקיפודי ים, בריכות תמלחת, ואתר הטלה המוני, של כרישי עומק".
עוד ציין רוטשילד: "כבר בשנת 2018, פרסמו החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת חיפה ורשות הטבע והגנים, מסמך מקיף, שקרא להגנה על הים העמוק של ישראל, ולהכריז על אתר הדגל של גלישת פלמחים, כשמורת טבע נרחבת וראשונה במים הכלכליים. בשנת 2020, אימץ מינהל התכנון את ההצעה, במסגרת מסמך המדיניות למרחב הימי, והגדיר את מרחב גלישת פלמחים, בייעוד של 'שמורת טבע' ו'אזור שימור לבחינה'. יש דחיפות גדולה לקדם הגנה ממשית על אזור זה, מכיוון שרישיון לחיפוש גז, ניתן בשטח זה, על ידי משרד האנרגיה וגם מכיוון שהשטח מאוים על ידי פעילות דיג באזור, בעיקר דיג מכמורת, במסגרתו נגררת רשת על הקרקעית ועלולה למחוק את בתי הגידול הייחודיים באתר. לכן, יש חשיבות לקדם הגנה מרחבית יעילה, כשמורת טבע, בהיקף של מאות קמ"ר, ולהרחיק מהאזור פעולות פוגעניות, כמו קידוחים ודיג".
11 צפייה בגלריה
מערום פסולת בהפרעת פלמחים (1000 מ' מתחת לפני הים)
(צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה)
למידע נוסף על גלישת פלמחים לחצו כאן
הצגת קידום גלישת פלמחים כשמורת טבע ראשונה במים הכלכליים של ישראל תתקיים במהלך אירוע יום האוקיאנוסים הבינלאומי, 'הים עולה לי"ם', שייערך ב - 8.6.22, באקווריום ישראל בירושלים, בשותפות של החברה להגנת הטבע, המשרד להגנת הסביבה, מנהל התכנון ורשות הטבע והגנים.
